(פרושאור נואם באו"ם ומספר על נכדתו הטרייה, במרץ האחרון)
שגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור, עסק בשבוע שעבר בשתי משימות מקבילות. מצד אחד, עבודה מסביב לשעון בעצרת הכללית של האו"ם, כולל הכנות לנאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. מצד שני, מילוי ארגזים; פרושאור מסיים את תפקידו בשבוע הבא, והדירה שלו במרכז מנהטן נמצאת בשלבים שונים של קיפול ואריזה.
"זה שאני אתגעגע לאנשים שעבדתי איתם כאן, ולניו יורק, זה ברור", אמר פרושאור בריאיון מיוחד לוואלה! NEWS שהתקיים בביתו בסוף השבוע. "אבל נראה לי שאני אפילו קצת אתגעגע לאו"ם עצמו, שזה דבר שלא האמנתי שיקרה".
את המקום שבו בילה את מירב שעותיו בארבע השנים האחרונות הוא מתאר כ"מקום איום ונורא ביחס האובססיבי, הצבוע ונטול ההיגיון שלו לישראל". לדבריו, "זה מייאש לשבת במקום הזה ולראות מקרוב את השנאה והטירוף הללו, במקום שאמור להוות סמל לערכים אוניברסליים. אבל בתוך כל הגועל, היו הרבה רגעים יפים, שאותם אני בטוח אזכור לטובה".
לקריאה נוספת:
מילותיו של אריק באו"ם: "אני ואתה נשנה את העולם"
ישראל מזהירה את האו"ם: חמאס מתכונן לעוד מלחמה
שגריר ישראל באו"ם השמיע אזעקה בדיון מועצת הביטחון
פרושאור מונה לשגריר באו"ם בשנת 2011, תחת שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן. כשגריר, הוא הצליח פעמים רבות להביא לקדמת הבמה את מה שהוא מכנה "תיאטרון האבסורד" של האו"ם ביחס לישראל. חוש ההומור הציני והסרקסטי שלו הפך לאחד מסימני ההיכר שלו בבניין האו"ם. כך קרה למשל בפברואר האחרון, כאשר פרושאור ערך באו"ם את "טקס האוסקר האלטרנטיבי" בפני מועצת הביטחון: יממה לאחר טקס האוסקר שהתקיים בהוליווד, פרושאור התייצב לדיון של המועצה והחל לחלק "פרסים" לאיראן ("על המשחק המשובח שלה כמדינה שוחרת שלום בשעה שהיא מפתחת נשק גרעיני"), ערב הסעודית ("אפקטים - בזכות העלמת הנשים מהמרחב הציבורי במדינה") וגם לפלסטינים ("העריכה הטובה ביותר - על האופן שבו הם משכתבים את ההיסטוריה"). נציגי המעצמות המשועשעים חייכו לנוכח ההצגה.
תקרית נוספת מתקופתו שזכורה היטב התרחשה בדצמבר 2013. באורח נדיר, עצרת האו"ם אישרה לקראת סוף החודש הצעת החלטה ישראלית, שעסקה בעידוד הנגישות לטכנולוגיות חקלאיות במדינות העולם השלישי. ההחלטה נועדה לסייע למדינות אפריקה לקבל גישה לטכנולוגיות שיכולות לסייע למאבק בעוני ורעב. ההצלחה הישראלית הנדירה - זו הייתה הפעם השלישית בתולדות האו"ם שהצעה מטעם ישראל התקבלה בעצרת הכללית - עוררה את זעמם של שגרירי מדינות ערב, ושגריר ערב הסעודית החל לתקוף את ישראל על הכיבוש בשטחים. פרושאור בתגובה אמר לו בפני כל יושבי האלם: "לפני שסעודיה מסיטה את הנושא, כדאי קודם שתאפשרו לנשים לנהוג".
"בכל בוקר כאן, הייתי מסתכל על הכותרות שמגיעות מהמזרח התיכון. הייתי רואה מה קורה באזור - מהפכות, מלחמות אזרחים, מעשי טבח, אסונות המוניים, אכזריות וכאוס. אחר כך הייתי מסתכל על סדר היום של הוועדות השונות והגופים פה באו"ם, ואתה רואה שהנושא המרכזי שמתעסקים בו בצורה אינטנסיבית, זה ישראל והפלסטינים", אמר פרושאור. "זה בלתי נתפס. היו פה אירועים דרמטיים בשנים האחרונות כמו ההפיכות במצרים, הלחימה בתימן והכאוס בלוב - והם בקושי הוזכרו באו"ם, אבל על כל התפתחות הכי קטנה אצלנו, עושים פסטיבל".
בהקשר זה, פרסם באחרונה ארגון UN WATCH נתונים ולפיהם בשנים 2015-2006 גינתה מועצת הביטחון של האו"ם את ישראל לבדה 62 פעמים, ואילו את כל שאר מדינות העולם יחדיו - 59 פעמים.
פרושאור סבור שהתמקדות היתר של האו"ם בנושא הישראלי-פלסטיני בסופו של דבר מזיקה גם לפלסטינים. "היו לי הרבה שיחות עם שגרירים של מדינות המערב, וגם של מדינות ערביות ואחרות, ואמרתי להם: אתם רוצים לקדם את פתרון שתי המדינות? בסדר, אבל מה שאתם עושים בפועל מרחיק אותנו מהפיתרון הזה, כי הפלסטינים מבינים מההתנהלות שלכם שפשוט אין מחיר למעשים שלהם", אמר.
לדבריו, "הפלסטינים יכולים לסרב לכל הצעה, לדחות כל יוזמה מדינית, והם יודעים שפה באו"ם שום דבר לא ישתנה - הם עדיין יקבלו יחס מועדף".
"אבו מאזן בחר בעימות בינלאומי במקום מו"מ"
פרושאור מעביר ביקורת גם על יו"ר הרשות הפלסטינית. "אבו מאזן החליט ללכת למסלול של עימות בינלאומי עם ישראל, במקום למסלול של משא ומתן", אמר. "אם הוא היה מגלה שהמסלול הזה לא כל כך פשוט כמו שהוא חשב, זה יכול היה להגביר את המוטיבציה שלו לחזור למשא ומתן, אבל למה שיעשה כזה דבר? בכל פעם שהוא אומר 'לא', נוצר משבר, ואז כדי לפתור כביכול את המשבר ולשמר את פיתרון שתי המדינות, מגדילים את מסגרת האשראי שלו כאן באו"ם, עד הסירוב הבא שלו והמשבר הבא בעקבותיו, וחוזר חלילה".
הפלסטינים זכו בשנים האחרונות לכמה הישגים סמליים באו"ם, כמו הכרה בפלסטין כ"מדינה משקיפה" בשנת 2012, וההחלטה שהתקבלה לאחרונה על הנפת הדגל הפלסטיני בשורת דגלי המדינות מחוץ למטה הארגון. אולם לדברי פרושאור, מדובר במחוות ריקות. "יש הרבה אנשים פה שמבינים שההחלטות הסמליות האלה לא באמת מקדמות את התהליך המדיני. אלא שההצבעה בנושא זה אצל הרבה מדינות מתנהלת על אוטומט. הם מבינים שזה לא מועיל בשום דבר, אלא רק מזיק למטרה שאותה רוצים להשיג - ובכל זאת, ממשיכים באותה הדרך", אמר.
פרושאור הביא כדוגמה שיחה שניהל עם שגריר של מדינה יחסית ידידותית לישראל, סביב הצבעה ששמה את ישראל ואת מדינות ערב משני צדי המתרס. "אני ניגש אליו ושואל אותו - אתה איתנו בנושא הזה? והוא משיב לי - 'ברור שכן'. אבל מכיוון שאני כבר מכיר קצת את חוקי המקום, אני שואל ליתר ביטחון - 'וזה אומר שאתה גם תצביע איתנו?'. והוא מיד משיב: 'ברור שלא!'. שאלתי למה, והוא ענה: 'כי יש לחץ של המדינות הערביות'".
באותו מקרה, סיפר פרושאור, הוא מצא פתרון יצירתי לבעיה. "הסתכלתי על אותו שגריר ואמרתי לו: ידידי, אתה נראה לי קצת חיוור היום, אולי אתה מתחיל לפתח שפעת? הוא מיד השתעל ואמר: 'אני חושב שאתה צודק!' ולמחרת לא הגיע להצבעה".
במקביל למאבק הסיזיפי נגד המהלכים של הפלסטינים, פרושאור ניסה לקדם את מעמדה של ישראל באו"ם ולשלב אותה בגופים שונים בארגון. "נקודת המוצא שלי הייתה שבמקום הזה אתה לא באמת יכול לנצח", אמר. "כללי המשחק מוטים נגדך בצורה יותר מדי בוטה, יותר מדי לא הוגנת. אבל זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לשחק, להיפך. חשבתי ואני עדיין חושב שאנחנו צריכים להיות הכי יצירתיים, לחפש כל פירצה שאפשר להשתחל דרכה, ליזום ולהפתיע". התפיסה שהנחתה אותו היא שישראל יכולה להציע לאו"ם כגוף, ולמדינות רבות החברות בו, לא מעט יתרונות - גם אל מול הלחצים והאיומים של מדינות ערב, שמטרתם להפוך אותה למדינה מצורעת.
בתקופתו של פרושאור אושרו שתי הצעות החלטה של ישראל בעצרת הכללית: הראשונה בנושא נגישות לטכנולוגיות חקלאיות, כאמור, והשנייה בנושא עידוד יזמות בעולם השלישי והסרת חסמים של סוכנויות האו"ם השונות המפריעות לכך. שתי ההצעות עברו ברוב גדול, למרות מאבק שניהלו מדינות ערב כדי למנוע את ההישג הסמלי מישראל. בנוסף לכך, מונו כמה דיפלומטים ישראלים לתפקידים בוועדות השונות של האו"ם, החל מהוועדה הפוליטית ועד לוועדת התקציב. העובדה שישראלים מכהנים לראשונה בתולדות האו"ם בוועדות הללו, עשויה לשפר את יכולת המיקוח של ישראל בתוך הארגון עם מדינות אחרות.
"חלק מהתפקידים שהרצנו אליהם אנשים שלנו אלה תפקידים שאני מודה שבחיים לא שמעתי עליהם עד שנאמר לי שיש התמודדות", אמר פרושאור בחיוך. "אבל ברגע שהייתה הזדמנות להיכנס, היה לי ברור שאנחנו צריכים להיות שם. יש ניסיון מכוון של הפלסטינים ומדינות ערב להדביק את הסכסוך לכל נושא ועניין. יש הצבעה על משהו באו"ם, החל מסוגיית יערות הגשם ועד לנושא של חקלאות באפריקה - ישר הם מצמידים לזה גינוי לישראל. פעם חשבו שהדרך שלנו להילחם בזה היא כל פעם שהם עושים רעש, להתייצב מולם להסביר. אני חושב שבמקביל, אנחנו צריכים גם להפסיק להתעסק רק עם הנושא הזה, כי ישראל הם מדינה שיש לה הרבה מה להציע".
"אי אפשר בכלל להסביר עד כמה התמיכה של ארה"ב חשובה עבורנו"
פרושאור הבהיר כי הוא לא חושב שישראל צריכה בהכרח להיות חסינה מביקורת. "נניח שאנחנו מגלים הבנה לטענה העקרונית שהפלסטינים הם הצד החלש יותר בסכסוך, ולכן הם מנסים לפעול במישור הבינלאומי. זה אולי יכול להסביר חלק מהדברים שנעשים באו"ם. אבל אין דרך הגיונית להסביר את זה שישראל מעלה הצעה שאין לה שום קשר לסכסוך, שקשורה לפיתוח יזמות במדינות העולם השלישי, ויש ניסיון לחבל בהצעה הזו בגלל הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אני לא חושב שאי אפשר להביע ביקורת, אבל מצאתי את עצמי כל הזמן אומר לשגרירים פה - אתם אפילו לא מעמידים פנים שזו ביקורת עניינית", אמר.
לאורך התקופה, פרושאור עבד בצמוד לשתי שגרירות אמריקניות באו"ם - סוזן רייס וסמנתה פאוור - ששתיהן נחשבות מקורבות באופן אישי לנשיא אובמה. "שיתוף הפעולה עם ארצות הברית הוא חיוני. אי אפשר בכלל להסביר עד כמה התמיכה שלהם חשובה עבורנו", הדגיש. "נכון שהיו מחלוקות, אבל בסוף אנחנו צריכים אותם לצדנו, ולשמחתי ברגעים הקריטיים ביותר בכהונה שלי הם היו שם איתנו. זה מתבטא לא רק באופן שבו הם מצביעים, או בהטלת וטו, אלא גם במאמצים שלהם מול מדינות אחרות".
את השבוע שנותר לו בתפקיד הוא מקדיש לחפיפת המחליף, דני דנון, שכבר שהה בניו יורק בזמן עצרת האו"ם ועקב מקרוב אחר ההתרחשות התזיזיתית בשולי העצרת. "העצה הכי טובה שאני יכול לתת למחליף שלי", סיכם פרושאור, "היא שישראל לא צריכה כל הזמן רק להתגונן ולהדוף. יש לנו יכולת להוביל וליזום מהלכים, גם במקום בעייתי ומוטה כמו האו"ם. ברגע שאנחנו עולים להתקפה, ולא רק משחקים הגנה, גם הצד השני צריך להתחיל לשנות את התכניות שלו".
לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il