כשפתח יחזור לבצע פיגועים – הגדה המערבית תבער

(הפיגוע בשומרון: נעמה ואיתם הנקין הובאו למנוחות)

נאומו של אבו מאזן השבוע בעצרת הכללית של האו"ם היה צפוי. בכירים במערכת הביטחון העריכו כי מי שהגדיר בשנה החולפת את התיאום הביטחוני עם ישראל "קדוש" וחטף חיצי ביקורת מורעלים מקיר לקיר ברחוב הפלסטיני, יכול רק לאיים מדוכן הנואמים ולא לשלוף שפן מהכובע שיפיל את הקהילה הבינלאומית מהכיסא, בטח לא את ישראל. גם אם הייתה לו כוונה להודיע על לוחות זמנים להפסקת התיאום עם ישראל, בירושלים דאגו להפעיל מכבש לחצים על האמריקנים כדי לסלק כל רעיון מהסוג הזה. כך הפך הנאום של אבו מאזן לטקסט חלול וחסר משמעות בהקשר המדיני.

בשונה מהמערכת המדינית, במערכת הביטחון נכנסו לדריכות. בקרב אנשי המודיעין וגורמי התיאום והקישור עלה החשש שגורמים קיצוניים שעד היום נרדפו על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים, או הוחזקו על אש קטנה, יפרשו את דברי אבו מאזן כהתרת הרסן או כאיתות סמוי לגלגול פיגועים רצחניים. החשש התממש בפיגוע שגדע את חייהם של בני הזוג הנקין וזעזע מדינה שלמה. הטרור הפלסטיני הצליח להכות ולחמוק, לפחות בשלב זה, מידי שב"כ וצה"ל.

לקריאה נוספת:
הפיגוע בשומרון: עמדה צבאית סמוכה לא הייתה מאוישת
נתניהו: "אנו גינינו את הפיגוע בדומא, מה פשר השתיקה מרמאללה?"
אלפים ליוו למנוחות את נעמה ואיתם; בנם בן ה-9 אמר עליהם קדיש

עד עכשיו התגאו במערכת הביטחון בהצלחה לבודד את יהודה ושומרון מהמהומות במזרח ירושלים. הפרות הסדר סביב הר הבית לא הוציאו את ההמון הפלסטיני העייף וחסר התקווה אל הרחובות. הדרג המדיני, בהמלצה ברורה של צה"ל ושב"כ, החל להתכתב באופן ישיר עם האוכלוסייה הפלסטינית בעיקר באמצעות הקלות: חופש תנועה ברחבי הגדה המערבית, אישורי כניסה למבוגרים לישראל ללא בידוק, הגדלת מכסת הפועלים בישראל ובהתנחלויות, הגדלת היקף הסוחרים, והתנעת פרויקטים כלכליים לצמצום אחוזי האבטלה. הנוסחה עבדה באופן יחסי. שילוב מבצעים ממוקדים, מעצרים ומודיעין איכותי שמרו על גובה סביר של להבות ומציאות הביטחונית סבירה.

אך למרות שצעירי מזרח ירושלים לא הצליחו להדביק בייאוש את צעירי הגדה, תופעה חדשה שהולכת ומתגברת מאיימת על היציבות. גורמים קיצוניים מארגון הפתח קוראים כבר תקופה לחזור לדרך האלימות. לא הפרות סדר אלימות שכוללות יידוי אבנים ובקבוקי תבערה, אלא טרור של ממש.

בכירי הרשות הפלסטינית, ובראשם אבו מאזן, מתנגדים לכך נחרצות כי הם מבינים שזה ימוטט את כל מה שנבנה באזור בעשור האחרון. אך אבו מאזן מתכוון לדבר אחד והשטח, כנראה, מבין משהו אחר. האווירה השתנתה. גם אם אין פקודה מגבוה או התארגנות ממוסדת וגם אם לא מכנים זאת אינתיפאדה, האווירה היום אלימה, קיצונית ונפיצה.

החשש הגדול ביותר הוא שפתח יאותת שיש מקום לאלימות ופעילי התנזים יחזרו לאחוז בנשק. אז, הדרך להתנגשות בין ישראל לרשות הפלסטינית תהיה קצרה. במקרה כזה יופסק התיאום הביטחוני בין המנגנונים הפלסטיניים לצה"ל, ולתוך הריק שייווצר ישאבו הייאוש והמכאובים הפלסטיניים והגדה תבער. לכן, בראש סדר העדיפויות של ישראל נמצא הניסיון לשמור על יציבות הרשות הפלסטינית, נגד כל הסיכויים. בשנה האחרונה אף תרגל פיקוד מרכז את הכוחות השונים בגזרתו לקראת מקרה קיצון של קריסת התיאום עם הרשות.

במערכת הביטחון מנסים לשמור על הסטטוס-קוו בין המתנחלים לפלסטינים ביהודה ושומרון. בעקבות פיגוע הירי נפרסו בשטח ארבעה גדודים של צה"ל ובוצעו מעצרים של גורמים מתסיסים. בנוסף, ישנם מאמצים למנוע פעולות נקם של פעילי ימין קיצוני נגד פלסטינים. במערכת הביטחון הצליחו להכיל באופן זמני את הפיגוע המחריד בכפר דומא שעד היום לא פוענח, אך לא בטוח שיידעו לעשות זאת גם בעתיד.

הכלים של מערכת הביטחון הולכים ומתמעטים והם עסוקים בעיקר בלדחות את הקץ. בחדרי חדרים אומרים גורמים בכירים בצה"ל כי השטח יירגע רק כשיתחיל משא ומתן מדיני אמיתי. כשנשאלים אותם גורמים מדוע הם אינם אומרים זאת בפומבי, הם משיבים: "אנחנו אומרים את זה למי שצריך לשמוע". ולמרות התוצאות הקשות של הפיגוע אמש, מצליחים במערכת הביטחון לתקוע אצבע בסכר שעוצר שרשרת פיגועים. זה מצב זמני ומי שחושב אחרת טומן את ראשו בחול.

(פרסום ראשון: 22:00)