המתח ביבשת עולה: משבר הפליטים גרם לסכסוך בין סרביה לקרואטיה

המתיחות בין סרביה לקרואטיה על רקע גל הפליטים באזורן ממשיכה ומאיימת לשבור את מרקם היחסים העדין בין המדינות, ששיקמו את יחסיהן במשך שנים ארוכות לאחר התפרקותה האלימה והעקובה מדם של יוגוסלביה בראשית שנות ה-90. מאז סגירת גבולה של הונגריה עם סרביה באמצעות גדר תיל וכוחות ביטחון, עברו יותר מ-50 אלף בני אדם לקרואטיה בתוך שבוע וחצי בלבד. הפליטים עושים דרכם למדינות מערב אירופה, ובינתיים גורמים לעומס רב במדינות הנמצאות בחזית הים התיכון ומקבלות אותם ליבשת.

השלטונות בזגרב, שהתקשו להתמודד עם זרם הפליטים, טוענים מזה כמה ימים כי אין ביכולתם לקלוט מהגרים נוספים. קרואטיה סגרה מספר מעברי גבול עם סרביה וכן קטעים מהכביש הראשי המחבר בין בירות שתי המדינות, והיא דורשת משכנתה כי תעביר לפחות חלק ממבקשי המקלט להונגריה ולרומניה. ראש הממשלה זורן מילנוביץ' אמר כי "לא ניתן לסרביה לעשות מאיתנו טיפשים. אנחנו יכולים לתפקד עם 4,000 עד 5,000 בני אדם שנכנסים לקרואטיה ביום, אך יותר מזה פשוט לא נוכל לקבל. אנחנו לא נרשה זאת". בתגובה לחסימת הגבול, החליטה בלגרד לאסור על כניסת סחורות ורכבי משא קרואטיים לשטחה.

לקריאה נוספת בנושא:
האיחוד האירופי יעביר מיליארד אירו לטיפול בפליטים הסורים במזרח התיכון
חרף התנגדות מזרח אירופה: האיחוד אישר חלוקת מכסות המהגרים
חשש בברלין: גורמי איסלאם קיצוני עשויים לגייס לשורותיהם פליטים

קרואטיה, מצדה, לא נשארה חייבת – ואסרה על כניסתם של כלי רכב סרביים לשטחה. בתגובה, אמר שר המשפטים הסרבי, ניקולה סלקוביץ', כי מדינתו "הותקפה בפראות". משרד החוץ הסרבי השווה את הגבלותיה של קרואטיה על כניסת מהגרים וכלי רכב סרביים לשטחה לחוקים הגזעניים שהונהגו על ידי ממשלת הבובות הנאצית שפעלה בקרואטיה במלחמת העולם השנייה. "באופיין הגזעני והמפלה, ניתן להשוות את המגבלות שמטילה קרואטיה לאלו שהוטלו על ידי המדינה הקרואטית העצמאית והפאשיסטית בזמן מלחמת העולם השנייה", נכתב בהצהרת הממשלה. מאוחר יותר, הבהירה ממשלת קרואטיה כי אין הגבלה על כניסת כלי רכב סרביים למדינה דרך שכנות אחרות, כמו בוסניה והרצגובינה או סלובניה, וכי כניסתם נאסרה רק דרך הגבול הסרבי.

על מנת להקל ולמנוע חיכוכים כגון אלו, מנהיגי האיחוד האירופי קבעו ביום רביעי כי לפחות מיליארד אירו יועברו לטובת פליטים סורים שנותרו במזרח התיכון. כמו כן, ועידת האיחוד סיכמה כי צוותים מטעמו יאיישו "נקודות חמות" ביוון ובאיטליה, שייפתחו במהלך נובמבר. בנקודות אלו, ירשמו הצוותים פליטים חדשים ויחלו את תהליך יישובם מחדש של מהגרים שיקבלו מעמד של מבקשי מקלט באחת ממדינות האיחוד. אחת ממטרות הקמת הצוותים היא גירושם של מהגרים שיסווגו כמהגרי עבודה.

סיכומים אלו ריככו מעט את מורת הרוח שהביעו חלק ממדינות מזרח אירופה בעקבות ישיבת שרי הפנים של האיחוד ביום שלישי, שבה סוכם על שיטה לחלוקת 120 אלף פליטים שנכנסו ליבשת בין 28 המדינות החברות באמצעות מכסות. עם זאת, לא רק במזרח היבשת קוראים להתמודדות עם המצב הבעייתי – לאחרונה, חלק ממדינות צפון אירופה העשירות התחילו לדחות אלפי בני אדם שנכנסו לשטחן בטענה כי יש לקבוע את זכאותם למעמד של פליטים לפני שיקבלו זכויות ויזכו להיכנס לאיחוד.

להצעת חלוקת המכסות התנגדו שרי הפנים של הונגריה, סלובקיה, רומניה וצ'כיה, אך גם במדינות נוספות במזרח אירופה מביעים דאגה מהמצב וחוששים מהבאות. בבולגריה, שנחשבת לאחת מהחברות העניות באיחוד, חוששים כעת שגבולות המדינה יוכו גם הם בגל פליטים שינסו לעבור למדינות מערב היבשת. לטענת גורמים במדינה, האיחוד האירופי מתקשה בהתמודדות עם המצב. "באיחוד האירופי מתאספים רק כדי לומר כיצד יש ליישב מחדש מיליארדי בני אדם והיכן יש לעשות זאת. אבל בצורה כזו אנחנו לא יכולים לקבל החלטות שיקדימו את האירועים", אמר ראש ממשלת בולגריה, בויקו בוריסוב.

בהונגריה ממשיכים להתנגד לחלוקת המהגרים ומטיחים האשמות במדינות המערב. "הצעת המכסות היא דוגמה טיפוסית למוסר האימפריאליסטי שגרמניה כופה על אירופה", אמר יאנוש לזר, ראש צוותו של ראש הממשלה ויקטור אורבן. לדבריו, הונגריה תשקול לתת למהגרים להיכנס לשטחה מקרואטיה ולאפשר לקיים "מסדרון הגירה" בשטחה, אם גרמניה ואוסטריה יסכימו לקבל אותם.