חומות של פחד: גדרות גבול הפכו לתופעה כלל עולמית

תופעת הגלובליזציה, שצברה תאוצה מאז התפרקותה של ברית המועצות וקריסת הגוש הקומוניסטי בתחילת שנות ה-90, הצליחה לטשטש במידה רבה את הגבולות והמחסומים בין מיליארדי בני האדם ברחבי העולם. אולם בשנים האחרונות המגמה החלה להשתנות – מדרום-מזרח אסיה דרך אירופה ועד אמריקה, מדינות רבות שבו להקים מכשולים פיזיים בינן לבין שכנותיהן בשל סיבות שונות, הקשורות בין היתר לעליית סכנת הטרור העולמי וגלי הגירה בלתי-נגמרים. כשחומת ברלין נפלה לפני כרבע מאה, היו בסך הכול 16 גדרות גבול ברחבי העולם. היום, לעומת זאת המצב שונה בתכלית – לפי אוניברסיטת קוויבק, בעת הנוכחית ישנן 65 כאלו, כשחלקן עדיין תחת בנייה, כמו זאת שמקימה הודו סביב בנגלדש, קניה בגבול עם סומליה והונגריה בגבולותיה עם סרביה וקרואטיה. המדינות מתגדרות, ובכל יבשת הסיבות לכך שונות.

במזרח התיכון ובאפריקה, רוב הגדרות מתמקדות במניעת חדירתם של פעלי טרור. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא ישראל, שהקימה באמצע העשור הקודם את חומת ההפרדה כדי לעצור את גל הפיגועים שיצא משטחי יהודה ושומרון בתקופת האינתיפאדה השנייה. כעבור כמה שנים הקימה ישראל גדר גם בגבול מצרים, גם במטרה להפסיק את כניסתם של אלפי מבקשי המקלט מאפריקה. בימים אלו החלו העבודות גם בגבול עם ירדן שבסופן תהיה ישראל מבודדת באמצעות חומות וגדרות מכל שכנותיה.

מלבד ישראל, מדינות נוספות באזור החליטו לאטום את שטחן. ערב הסעודית, למשל, השלימה במהירות הבזק בשנה החולפת את הקמתה של חומה משוכללת לאורך הגבול עם עיראק, בשל החשש מהתפשטות ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש) לתחומיה דרך שכנתה מצפון. בגבולה הדרומי הציבה הממלכה מכשול עוד לפני עשור, במטרה לעצור גלי הגירה גדולים מתימן הענייה כמו גם פעילי טרור, כשבתקופה האחרונה עוברים דרכו כוחות של הקואליציה הערבית הנלחמים במורדים החות'ים. בסך הכול, ריאד העמידה גדרות בארבעה מגבולותיה, כשהחמישית – עם קטאר – מתוכננת בימים אלו.

כמו כן, טורקיה מבצרת בימים אלו את גבולה הארוך עם סוריה, שדרכו עוברים אלפי לוחמים זרים ומצטרפים לשורות דאעש. ההחלטה התקבלה בעקבות הפיגוע הקטלני בעיירה סורוץ' לפני חודשיים, כשעד אז אנקרה עצמה את עיניה לחלוטין מול שטף הלוחמים וכלי הנשק שהתבצע מתחת לאפה. ירדן, שגובלת גם בעיראק וגם בסוריה המתפוררות, החליטה על כריית תעלה והצבת סוללת עפר כדי למנוע כל אפשרות שהלחימה תזלוג גם לשטחה. בעוד שבמזרח התיכון האלים שמשתנה לנגד עינינו הגדרות מתקבלות בהבנה, באירופה, התופעה החדשה-ישנה מעוררת מחלוקת גדולה, כשבקרוב יהיו בה יותר מכשולים פיזיים לאורך הגבולות מכפי שהיה בתקופת המלחמה הקרה.

משבר הפליטים שפוקד את האיחוד האירופי קורא תיגר על אחד העקרונות המרכזיים שלו – תנועה חופשית בין המדינות החברות. על אף הרצון של המוסדות בבריסל להציג חזית אחידה, בפועל ממשלות רבות פועלות באופן עצמאי ואינן ממתינות להחלטה משותפת. הקיצונית שבהן הייתה הונגריה, שהשלימה בשבוע שעבר את בניית הגדר בגבולה הדרומי עם סרביה, שמשם הגיעו אלפי מהגרים וכן בקטעים מגבולה הדרום-מערבי עם קרואטיה. בהמשך מתכננת ממשלתו של ויקטור אורבן הלאומן להציב גדר גם עם רומניה, שהביעה זעם על המהלך וטענה כי הוא נוגד את "הרוח האירופית".

עם זאת, מגמת ההתבצרות באירופה קשורה גם לאיום אחר, שנשקף מצדו של ולדימיר פוטין. אוקראינה החלה לאטום את גבולה המזרחי בשנה שעברה בעקבות תמיכתה של רוסיה בבדלנים במזרח המדינה, שלהם היא העבירה בקלות כלי נשק ולוחמים. בדומה לממשלה בקייב, גם המדינות הבלטיות – ליטא, אסטוניה ולטביה – רוצות לחצוץ בינן לבין המדינה שעד לפני רבע מאה שלטה עליהן.

לדברי פרופ' יואב פלד מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, הנהירה המחודשת אחרי הקמת גדרות נעוצה דווקא בקפיטליזם הרב-לאומי שהתפשט ברוב מדינות העולם עם קריסת ברית המועצות, והיה אמור לטשטש את הגבולות הלאומיים. "נראה שזאת תוצאה של ההרס שנגרם על ידי השילוב של ניאו-ליברליזם והתחממות כדור הארץ", הסביר פרופ' פלד לוואלה! NEWS. "זה מביא מסות של אנשים לנסות לעבור מהעולם השלישי לראשון והתגובה היא בהקמת גדרות. באופן פרדוקסלי, דווקא הנפילה של חומת ברלין ושל ברית המועצות תרמה לתהליך הזה, מכיוון שהיא אפשרה לניאו-ליברליזם להוריד את הכפפות ולפעול במלוא אכזריותו, כמו למשל במקרה של יוון".

באמריקה, הגדרות ההולכות ונבנות אמורות לפגוע בקרטלי הסמים ובנתיבי ההברחות שלהם. ארצות הברית אמנם הקימה כמה מכשולים גדולים לאורך גבולה עם מקסיקו, אך לא ביצרה אותו לגמרי. הסוגיה נמצאת על סדר היום בקמפיין לנשיאות ב-2016, והמועמד המוביל לראשות המפלגה הרפובליקנית דונלד טראמפ הציע להקים חומה כדי לא לאפשר ל"פושעים, לסוחרי הסמים ולאנשים" להיכנס לארצות הברית. הגדיל לעשות מועמד נוסף לראשות המפלגה, מושל ויסקונסין סקוט ווקר, שהעלה את הרעיון לבנות גדר בגבול קנדה, בשל החשש ש"פעילי טרור" יחצו אותו בקלות.

לא פעם, חלק מהתכניות לגדרות גבול מתגלות כלא-סבירות. ב-2013 הכריזה ברזיל על חומה "וירטואלית", שעליה יפקחו כלי טיס בלתי-מאוישים ולוויינים, סביב המדינה, שאורך גבולותיה הוא כ-15 אלף קילומטרים. השנה החלו העבודות בחלקים שגובלים עם פרגוואי ועם בוליביה, שמהווים מוקדי סחר בסמים מרכזיים. אולם, אזורים רבים בגבול ברזיל עוברים דרך יערות הגשם, שאחריהם קשה מאוד לעקוב, גם על ידי אמצעים מתקדמים.

למרות החזות המאיימת שלהן, יש מי שמטיל ספק ביעילותן של גדרות הגבול. "הדבר המשותף לכל החומות הללו הן תפקודן כתיאטרון", אמר הסופר הקנדי מרסלו די צ'ינטיו לסוכנות הידיעות הצרפתית. די צ'ינטיו כתב את הספר "חומות: מסעות לאורך המכשולים" לאחר שביקר בשמונה אזורים המופרדים בגדרות, בהם מרוקו, שבנתה לאורך גבולה עם סהרה המערבית את החומה הרצופה הארוכה ביותר בעולם, באורך של 2,700 קילומטרים. "אי אפשר להתעלם מהאשליה שהן יוצרות, אך הן מספקות רק תחושת ביטחון, ולא ביטחון אמתי", הוסיף.

לדברי די צ'ינטיו, יש לשקול גם את האפקט הפסיכולוגי שהגדרות יוצרות. הוא ציין כדוגמה את השבט האמריקני הילידי טוהונו אודהאם, שזקניו החלו למות מצער כשהגדר בגבול עם מקסיקו קטעה את דרכם לאתריהם הקדושים. סיפורם הטרגי מזכיר את תסמיני "מחלת החומה" שאבחן הפסיכולוג הגרמני דיטפריד מולר-הגמן בשנות ה-70, אחרי שמצא כי רבים מאלו המתגוררים בצלה של חומת ברלין סובלים מרמות גבולות של דיכאון, אלכוהוליזם ומאלימות.

הסופר הקנדי, שסייר גם לאורך גדר ההפרדה בישראל, הזכיר גם את החקלאים הבנגלים, שלפתע הופרדו משכניהם, כשהודו החליטה להציב גדר תיל ביניהם במהלך העשור האחרון. תוך כמה חודשים ספורים, סיפר די צ'ינטיו, הם החלו להביע חוסן אמון וחיבה כלפי "האנשים האלו" מהצד השני. "נדהמתי כל פעם מחדש מכך שלמבנים פשוטים כמו חומה או גדר יש השפעות פסיכולוגיות כה עמוקות".

על אף שביצור הגבולות אכן תורם מבחינה ביטחונית ברמה המקומית, הוא עושה מעט מאוד כדי לגעת בשורשי בעיות הטרור וההגירה. בקשות המקלט ומתקפות טרור עלו בחדות ברחבי העולם למרות מגמת הגידור. במקום זאת, הם הסתגלו למצב ומצאו פתרונות אחרים. ריס ג'ונס, פרופסור מאוניברסיטת הוואי, טוען כי הגדרות יעילות רק נגד העניים והמדוכאים ביותר. "קרטלים ממומנים היטב וארגוני טרור כלל לא מושפעים מחומות, משום שיש להם משאבים לעבור דרכן באמצעים בטוחים יותר, כמו זיוף מסמכים", אמר ג'ונס לסוכנות הידיעות הצרפתית.

הוא הסביר כי סגירת מעברי הגבול רק "גורמת למהגרים לבחור נתיבים מסוכנים יותר כמו המדבריות בדרום-מערב ארצות הברית או שיט בסירות רעועות בים התיכון. כתוצאה מכך צפויים לעלות מספר מקרי המוות בגבולות". הנתונים של ארגון ההגירה הבינלאומי רק מחזקים את טענתו – מאז שנת 2000, 40 אלף בני אדם מתו כשניסו להגר למדינה חדשה, כך שקשה להאמין שלפחות בכל הנוגע למשבר הפליטים שמסעיר כיום את אירופה, כמה מכשולים מבטון או מתיל יעצרו את אלו שמבקשים להתחיל חיים חדשים במקום אחר.

(עדכון ראשון: 18:00)