(הריאיון האחרון שהעניק חשין בחודש שעבר, באדיבות רשת ב' של קול ישראל)
השופט והמשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר מישאל חשין הלך היום (שבת) לעולמו לאחר מאבק במחלה קשה. חשין, בן 79 במותו, נחשב לאחד השופטים הבולטים שכיהנו בשנים האחרונות בבית המשפט העליון. בפסיקותיו קידם רבות את הנושאים הקשורים למאבק בשחיתות הציבורית, והיה ידוע בסגנון הכתיבה הצבעוני שלו בפסקי הדין הרבים שפרסם ובלשונו החדה. הלווייתו תיערך מחר בשעה 17:30 בקיבוץ גבעת השלושה שבמרכז. ב-2010 נהרג בנו שניאור בתאונת פגע וברח בעת שרכב על אופניו בסמוך למחלף קסם, ומאז השקיע חשין משאבים רבים בהנצחתו.
חשין, יליד 1936, החל את דרכו המשפטית כבר בגיל 17, כאשר החל את לימודיו באוניברסיטה העברית, ובשנת 1962 קיבל תואר דוקטור במשפטים. ב-1973 מונה למשנה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה דאז מאיר שמגר ולאחר מכן פרש והקים משרד פרטי, שבו ייצג בין היתר בכירים בשב"כ במסגרת פרשת קו 300. ב-1992 מונה לכהונת שופט בית המשפט העליון ובשנת 2005 מונה למשנה לנשיא בית המשפט. שנה לאחר מכן, עם הגיעו לגיל 70, פרש לגמלאות.
עוד בוואלה! NEWS:
אחיו של העבריין בני שלמה המסוכסך עם דומרני נורה למוות
על רקע ההסלמה בירושלים ובעזה, קרי מנסה למנוע עימות כולל
חשד לרשלנות: פעוטה נפלה מקומה שלישית בבניין בבירה, מצבה אנוש
במהלך כהונתו היה ידוע חשין כמגן בית המשפט העליון, ואף אמר כי "זהו ביתי ומי שירים יד על ביתי אני אגדע את ידו", בתגובה לניסיונות של פוליטיקיאם לצמצם את סמכויות בית המשפט. בשנת 2007 קיבל חשין את אות "אביר איכות השלטון" מטעם התנועה לאיכות השלטון על מלחמתו בשחיתות ועל כך ש"נהג בחומרה בנבחרי ציבור שסרחו והתבטא בפומבי נגד קלקול המידות במגזר הציבורי". בשנת 2010 קיבל את פרס גורני למשפט ציבורי מטעם העמותה למשפט ציבורי בישראל.
חשין נחשב לאחד השופטים המוערכים ביותר בבית המשפט העליון. בין היתר הוא בלט בעמדת המיעוט שלו נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז לסגור את התיק נגד ראש הממשלה אריאל שרון בפרשת האי היווני. כמו כן בלט בעמדת מיעוט אחרת, בפסק דין בנושא חופש הביטוי, כאשר התנגד להקרנת הסדרה "קסטנר" שבמסגרתה הושחרה דמותה של הלוחמת היהודייה חנה סנש.
בענייני ביטחון מוכרת עמדתו הנחרצת נגד הריסת בתי מחבלים כאמצעי ענישה. בין היתר היה חלוק על מי שכיהן כנשיא בית המשפט העליון באותה התקופה, אהרון ברק, בפסיקות רבות הנוגעות למעמד חוקי היסוד וזכויות אדם ולמקומם במערכת המשפט. בין היתר התבטא בעבר בחריפות נגד ברק כשאמר כי "הוא מוכן שיתפוצצו 50 איש אבל שיהיו זכויות אדם", על רקע פסיקתו בעניין חוק איחוד המשפחות. עם זאת, לאחר מכן חזר בו מדבריו והדגיש את קרבתו לברק ואת יחסיהם האישיים.
מלבד הבן שניאור שנהרג, הותיר אחריו חשין, שאת מרבית שנותיו בילה בירושלים אך התגורר בשנה האחרונה בהרצליה, את רעייתו רות, מנהלת הקרן לירושלים, ושלושה ילדים.
חשין באחד מנאומיו האחרונים: "קיוויתי לשווא כי יחול שינוי בארץ"
בדצמבר 2014 היה אמור חשין לנאום בטקס של התנועה לאיכות השלטון. זמן קצר לפני הטקס חש ברע והודיע כי לא יוכל להגיע. במקומו של חשין הקריא את הנאום, שבו הוא מעביר ביקורת על המצב בארץ, עו"ד מיכאל פרתום מהתנועה לאיכות השלטון. "בעת פרישתי קיננה בלבי תקווה כי יום יבוא ויחול שינוי שינוי כבד-משקל, שינוי נוקב במערכות השלטון למיניהן, מראש ועד זנב. כי תפסיי הסמכויות ישנו ממנהגים נלוזים שהחזיקו בהם, ואם כך יעש - ורווח לכול. לא עוד נחשוש להחזיק בעיתון של בוקר, לשמוע חדשות של ערב או לצפות בטלוויזיה או באינטרנט. תקווה זו נחלשה והלכה עם השנים. אני חושש לומר כי אבדה תקוותי ואיננה עוד. החיים לימדוני כי יש מילים ויש רגשות ויש מחשבות המביאים בעקביהם מעשים ומחדלים רעים. לא אומר אפוא כי תקוותי לימים טובים פסה בזה ואין היא עוד עימדי, ואולם אינני רחוק מכך, ומהלכת עלי אימים מחשבה עד כמה קרוב אני אל מחוזות ה'אין תקווה'".
בנאומו העביר חשין ביקורת על הממשלה, המנסה לדבריו לפגוע סמכות בית המשפט. "שמענו, כמה וכמה פעמים, כי בעקבות פסיקות שפסק בית המשפט העליון פסיקות טובות, פסיקות ראויות לחברה נאורה היגגו שרי ממשלה אלה ואחרים כי יש לצמצם את סמכות בית המשפט העליון לבל יעמוד בדרכה של הממשלה לעשות מעשים בלתי ראויים".
"בימינו אלה קשה היא הקריאה בעיתון ובאינטרנט, קשה היא הצפייה בטלוויזיה, קשה היא שמיעת החדשות, והרי קריאה ושמיעה אלו היו כאבנים הנוחתות עלינו מן השמים ללא הרף. ייצא אפוא הקול וירעים מקצה הארץ ועד קצה: עד כאן ולא עוד. ארמון פאר בנו לנו אבותינו ושומה עלינו ליטול מטאטאים בידינו ולטאטא את הזוהמה שאנו מבוססים בה. נטאטה ונ?רו?ן: סורה חושך - הלאה שחור, סורה מפני האור!"