שרי הפנים של האיחוד האירופי נפגשו אתמול (שני) בבריסל לדיוני חירום בעניין משבר הפליטים ביבשת, ונכשלו בלהגיע להסכמה על תכנית לפיזור 120 אלף פליטים מיוון, הונגריה ואיטליה בין 23 מ-28 מדינות האיחוד. זאת, על רקע ההתנגדות הרבה לתכנית שנשמעה מכיוון מדינות מזרח אירופה.
במקום זאת, הסכימו המדינות באופן עקרוני בלבד לקבל את הצעת הנציבות האירופית לפיזור 160 מבקשי מקלט ביבשת, וקבעו להיפגש בשנית ב-8 באוקטובר.
עוד על משבר הפליטים:
משבר המהגרים: האיחוד אישר מבצע צבאי נגד מבריחים בים התיכון
האו"ם: ביקורת גבולות באירופה תכניס אלפי פליטים ל"אזור דמדומים"
בניגוד לאמנת שנגן: גרמניה תחל ביקורת בגבול אוסטריה
שר הפנים הגרמני, תומאס דה מייזיר, טען אמש כי השרים "הסכימו באופן עקרוני" על התכנית, וציין כי ההסכם לא כולל את כמות הפליטים שתגיע לכל מדינה. מוקדם יותר אושרה הפעימה הראשונה של התכנית, שתכלול 32 אלף מהגרים מאיטליה ומיוון.
לדברי מייזיר, יש עוד עבודה רבה לעשות לקראת 8 באוקטובר, אז ייפגשו שרי הפנים בלוקסמבורג. בפגישה זו יצטרכו השרים להסכים על מכסות הפליטים שיוקצו לכל מדינה - דבר שעושי להיות מאתגר נוכח ההתנגדות של מדינות מזרח אירופה לטיוטת התכנית. שר הפנים הצרפתי, ברנרד קזנוב, ציין כי בפגישה הוחלט גם לפעול להשבת אותם מהגרי עבודה שנכנסים לאירופה בחסות גל ההגירה בחזרה למדינתם.
על פי תכנית הנציבות האירופית, שבה תומכת קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ויתר מנהיגי מדינות מערב אירופה, יפוזרו 120 אלף המהגרים הנמצאים בהונגריה, איטליה ויוון בין מדינות האיחוד. להצעה זו צורפה תכנית שהוצעה מוקדם יותר השנה, הנוגעת ל-40 אלף הפליטים באיטליה וביוון. על פי טיוטת התכנית, תקלוט גרמניה 40 אלף פליטים, צרפת תקלוט 31 אלף, ספרד 20 אלף והיתר יפוזרו בין מדינות אירופה השונות.
להצעה מתנגדות בעיקר סלובקיה, צ'כיה, פולין והונגריה - על אף שעל פי ההצעה הונגריה לא תצטרך לקלוט כל פליט. מדינות אלה טוענות כי תכנית המכסות תמשוך עוד פליטים ליבשת, וכי אזרחיהן לא יוכלו להתמודד עם מספר כה רב של פליטים. "הקצבת מכסות אינה הפתרון", אמר שר הפנים של סלובקיה, רוברט קלינק, בעת שהגיע לבריסל.
שרי החוץ של מדינות אלה נפגשו בשבוע שעבר כדי לדון בהצעה ודחו אותה פה אחד. שר החוץ של צ'כיה, לובומיר זאורלק, אמר כי מדינות האיחוד "צריכות להחליט בעצמן על מספר הפליטים שהן יכולות לקבל". לפי טיוטת התכנית, צ'כיה תקבל 3,306 פליטים, פולין תקבל 1,194 וסלובקיה - 2,287.
נשיא המועצה האירופית, דונלד טוסק, אמר בשישי האחרון כי הוא יזמן את מנהיגי האיחוד לפסגת חירום אם שרי הפנים לא יגיעו להסכם סופי. גורמים ממדינות מערב אירופה, ובעיקר מגרמניה, החלו ללחוץ על מדינות מזרח אירופה לקבל את התכנית בטענה כי כישלון התכנית המשותפת לפתרון המשבר תכחיד את אמנת שנגן, המאפשרת מעבר חופשי בין מדינות אירופה החתומות עליה.
כבר עכשיו מתערערת האמנה לאחר שגרמניה הודיעה אתמול כי תציב באופן זמני שוטרי ביקורת גבולות בינה לבין אוסטריה כדי לפקח על מעבר הפליטים הרבים המגיעים למדינה. היום הודיעו הולנד, אוסטריה וסלובקיה כי יפעלו באופן דומה. דובר הממשלה הגרמית סטפן סייברט הבהיר כי פליטים ימשיכו להיכנס למדינה על אף פיקוח הגבולות. "פיקוח הגבולות הזמני אינו מהווה סגירה של הגבול", הדגיש. "פליטים ימשיכו לבוא לגרמניה ואנו מקווים כי הדבר יתבצע בצורה מסודרת יותר ".
בנוסף, שרי הפנים צפויים לאשר מגוון פעולות להגברת הפיקוח על גבולות היבשת, ובהן דרכים לאפיון זהותם של אותם אלפי מהגרים המגיעים למדינות האיחוד כך שניתן יהיה לגרש את מהגרי העבודה המנצלים את הגל הנוכחי כדי להיכנס למדינות. ראשית צפויים השרים לקבל תדרוך מגופים שונים באיחוד ובאו"ם הנוגעים לפליטים, וכן תוסבר להם התכנית של הנציבות האירופית בפרטי-פרטים.
בפגישה ינכחו גם נציגים מדנמרק, אירלנד ובריטניה, אשר אינם כלולים בתכנית או ביתר העניינים הנוגעים למדיניות האירופית להתמודדות עם הפליטים. כמוהם ינכחו גם נציגי איסלנד, נורבגיה, ליכטנשטיין ושוויץ מדינות שאינן חברות באיחוד אך חתומות על אמנת שנגן.
מוקדם יותר דווח כי האיחוד האירופי אישר למדינות החברות בו להפעיל כוח צבאי במקרה של הברחת בני אדם דרך הים התיכון. מעתה, ספינות צבא אירופיות יוכלו לעצור סירות מבריחים, וכוחות יוכלו להשמיד אותן ולבצע מעצרים של האחראים על הברחת המהגרים. בחודש יולי אישר האיחוד את השלב הראשון בפעולה הצבאית בכך שהחל לאסוף מודיעין על אודות הספינות, אולם עדיין לא ניתן היה לעצור ולהשמיד אותן. ההחלטה נחשבת בעצם לשלב השני של המבצע, לאור העובדה שרבים באיחוד הפנימו כי יש צורך במדיניות קשוחה יותר.
(עדכון ראשון 17:40)