"המעריך הלאומי" מרגיע: כרגע, איראן היא לא איום קיומי

(איראן מציגה טיל קר-קרקע מתקדם, בחודש שעבר)

"מה יקרה בסוריה?", תוהים בכל העולם על רקע משבר הפליטים הסורים שמידפקים על שערי אירופה. אך אם שואלים את ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל, תת-אלוף אלי בן מאיר, הוא ישיב: "גם אם יש מקום כזה במפה, אין מקום כזה בפועל". בעיני חטיבת המחקר, שאלות אלו הפכו עם הזמן להיות לא רלוונטיות. ההשתנות המהירה של מפת האיומים והארגונים במזרח התיכון הובילה את החטיבה להמציא מחדש את כלי המחקר שלה.

אם בעבר נהנה המודיעין מתנאים נוחים לקריאת השטח - מדינות ברורות ומנהיגים יציבים - כיום ארגוני טרור קמים, מתפצלים ומתאחדים בסוריה מדי חודש. גם השינוי שיביא עמו ההסכם עם איראן עדיין נלמד ובקהילת המודיעין מתייחסים אליו בזהירות. "זה שינוי בסדר גודל גדול, אך זו לא התפתחות אבולוציונית", מסביר ראש חטיבת המחקר, ומודה: "חלק מההשפעות אנחנו יודעים לתאר. חלקן אנחנו לא יודעים להבין את עומקן".

בן מאיר מצהיר כי "אין יום כזה 'היום שאחרי' בשאר אסד. יש תקופה שבה יתעצבו דברים. השאלה היא גם איך הוא יילך, אם בכלל. האם הוא עולה על מטוס וטס? האם מישהו יורה לו בראש? יש פה הרבה סיטואציות וקשה לי להעריך. אך אנחנו מנסים לתאר את התרחישים: איך ייראה השינוי ואילו נסיבות יכולות להוביל לשינוי". תא"ל בן מאיר סבור כי הסכם הגרעין שנחתם בין איראן למעצמות ביולי האחרון השפיע כבר על פעילותה במזרח התיכון, ובעיקר בסוריה. אף שהסנקציות טרם הוסרו והכסף הגדול עדיין לא הופקד בידי טהראן, אפשר כבר לחוש את השינוי שכולל נטילת סיכונים מוגברת. לדבריו, הדוגמה הטובה ביותר לכך היא הפעילות העוינת ברמת הגולן. "הגברת המעורבות הישירה של איראן בפיגועים נגדנו ברמת הגולן כבר מתרחשת", הוא מסביר.

עוד ידיעות בנושא צבא וביטחון:
המחיר שצה"ל משלם על רצח המשפחה בכפר דומא
דריסת הרגל הרוסית בסוריה תשנה את מאזן הכוחות במזרח התיכון
אלוף פיקוד הדרום על האפשרות למשול בעזה: "לא ביכולות שלנו"

בדבריו, מתייחס תא"ל בן מאיר לתקרית הירי שאירעה בסוף אוגוסט, אז נורו ארבע רקטות מכיוון קוניטרה לעבר רמת הגולן, לראשונה מאז מלחמת יום הכיפורים. בצה"ל העריכו כי "כוח קודס", היחידה המיוחדת של משמרות המהפכה, רקמה יחד עם הג'יהאד האיסלאמי את הפעולה.

"האיראנים לא מרוסנים יותר, הם לוקחים יותר סיכונים. הם משקיעים יותר. למשל בחיזבאללה. האילוץ הכלכלי שהיה אקוטי - פחת. להגיד לך שאין אילוצים כלכליים בכלל? זה לא נכון. יש להם עדיין. אבל אנחנו רואים שהם מבינים שיש מאחורי הסיבוב כסף ולכן הם מאפשרים לעצמם להניח רגל על הגז במקומות מסוימים למשל ברמת הגולן, סוריה, תימן ומקומות נוספים. אנחנו לא רואים שהם מתכוונים לשנות את המדיניות של סיוע לארגוני טרור. בחלק מהמקומות הם אפילו מעצימים".

ראש חטיבת המחקר טוען כי מעורבות איראן בנעשה בסוריה הולכת ומתגברת והמטרה: סיוע לאסד מול "המדינה האיסלאמית" (דאעש). ולצד איראן, פועלת ביתר שאת רוסיה. "לרוסים בסוריה יש יותר נוכחות", הוא קובע. השבוע אישר הקרמלין לראשונה כי יועצים רוסים פועלים בסוריה ומאמנים את כוחות אסד.

דאעש, שצובר הישגים, מאיים על שלטונו של אסד, אולם ההישגים האלה מטרידים את איראן ורוסיה לא רק בגלל בשאר. בשבוע שעבר אירע פיגוע ראשון של דאעש נגד כוחות רוסיים בקווקז. "מה רוסיה מחפשת בסוריה? זה לא שהיא חושבת שבשאר הוא האיש הכי טוב עלי אדמות", מבהיר ראש חטיבת המחקר. "היא צריכה להילחם בתופעה הזו של האיסלאם הקיצוני, אחרת היא תמצא אותו גם אצלה. יש פה זהות אינטרסים בין חיזבאללה, רוסיה ואיראן. הם רוצים לשמר את בשאר אסד ולעזור לו לעשות את זה. אין ספק שהגברת הנוכחות הרוסית זה שינוי שאנחנו עוקבים אחריו, אנחנו מתארים אותו וצריכים לראות את ההשפעות שלו. יש פה כמו כל דבר שקורה - הזדמנויות וסיכונים".

"זה כמו הבנות שלי, אני לא יודע את מי אני אוהב יותר. כולם מדאיגים אותי", מצהיר תא"ל בן מאיר. אולם נראה כי למרות זאת, יש לו "בנות מועדפות", שבהן הוא משקיע יותר. "ברמה הצבאית, חיזבאללה הוא הארגון הכי חזק באזור עם פוטנציאל הנזק הכי גדול. הוא הכי משמעותי באזור ואנחנו הרבה יותר מוכנים משהיינו ב-2006. אין ספק שגם את ארגוני הטרור נראה יותר ברמת הגולן. דאעש, גורם סלפי מאוד קיצוני, מתפשט מול גבולותינו ויש לו הישגים בסוריה. כמובן גם חיזבאללה הבונה את כוחו, חמאס שמורתע אבל משתקם, ודאעש שפועל בסיני".

תא"ל בן מאיר מסרב להגדיר את איראן איום קיומי. "אני לא יודע מה זה איום קיומי. אם היה לה גרעין היא הייתה יכולה להשמיד את מדינת ישראל. אין לה גרעין. לצערי לא נלקחו ממנה יכולות כדי שלא יהיו לה בהמשך. אך היא המדינה הכי שלילית באזור. כלומר, השפעתה היא בעיקר שלילית: הן באמצעות הכוונה, הן באמצעות סיוע כספי והן באמצעות אמל"ח מהסוג הטוב ביותר שהיא דוחפים פה לאזור. גם המוטיבציה משפיעה. איראן הייתה יכולה להפסיק את הפעילות העוינת ברמת הגולן אך במקום זה היא מעצימה אותו. בחודשים האחרונים מנסה איראן להרחיב את השפעתה על חמאס. היא מרחיבה את השפעתה על הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני לא רק ברמת הגולן אלא גם בעזה".

שנה לאחר מבצע "צוק איתן", נרשמת מתיחות גבוהה בצמרת חמאס, אולם לפי חטיבת המחקר של אגף המודיעין, רצועת עזה עדיין מורתעת וההשפעות הצבאיות והכלכליות עדיין מורגשות בשטח. "הרצועה נמצאת בתהליך של שיקום והתעצמות. הם (חמאס - א"ב) רוצים להיות מוכנים לפעם הבאה. גם להשיג את מה שהיה להם וגם להשתפר. יש אנשים ברצועת עזה, גם בפנים כמו איסמעיל הנייה, וגם בחוץ כמו חאלד משעל, שמבינים שלא מספיק לחיות על החרב לבדה ושצריך לייצר חלופות. כרגע הוויכוח הוא בין ההשפעה האיראנית לבין השחקניות האחרות. הם מנסים כדרכם לעשות גם וגם והם מאותגרים בזה. הם רוצים להיות גם בקשר מתהדק עם האיראנים וגם להרוויח את הכסף של היריבה סעודיה".

תא"ל בן מאיר מתאר את חמאס ארגון שאין בו קוטביות אף שהוא מורכב מכמה שחקנים ולכן הפוטנציאל לפירוק בעייתי יותר. "זו תנועה מאוד מאורגנת, יש ויכוחים אבל כל אחד מתפשר קצת. אני לא יודע להגיד אם זה יימשך לעולמי עד אבל כרגע זה ככה". הוא טוען כי בעיני חמאס, לא נראה באופק דד-ליין ליציאה למלחמה נוספת. "הם בתהליכי שיקום משמעותיים, והם מתקשים בהם בגלל הפעילויות שלנו ובגלל הפעילויות של המצרים. אך הם כן משתפרים ביכולת הצבאית. המצב הכלכלי הוא הפקטור המשמעותי לכמה רצועת עזה תהיה שקטה".

מתי תחזור הזרוע הצבאית של החמאס ליכולות שהיו לה לפני מבצע "צוק איתן"? ראש חטיבת המחקר סבור כי "בעוד חודשים רבים מאוד". גם המנהרות ממשיכות להוות פרט חשוב בבניין הכוח של חמאס. אולם לפי בן מאיר, לא פחות ממה שהיו אז ולא יותר. "מדובר בנדבך מרכזי".

שלוחת דאעש בסיני, אנסאר בית אל-מקדס, התחילה כארגון נגד ישראל, אך כעת מתגבשת ההערכה כי המטרה המרכזית שלו היא מצרים. "קודם כל פגשנו אותם כשהם היו אנסאר בית אל-מקדס. בחודש מאי הם נשבעו אמונים לדעאש. כעת, הארגון נתמך ומסתייע בחמאס משמעותית: גם בכסף, גם באימונים, גם בהכוונה. בתמורה, הוא מסייע לחמאס בהברחות אמצעי לחימה. כרגע אנחנו מבינים שהמוטיב המרכזי שלו הוא מצרים".

בתחילת יולי דאעש בסיני קיבל על עצמו את האחריות לירי שתי רקטות לעבר ישראל, שהתפוצצו בשטחים פתוחים במועצה האזורית אשכול. "האם הוא יכול לעשות פיגועים?", תוהה תא"ל בן מאיר, ומשיב: "היכולת בוודאי קיימת. האם אנחנו עדיין במוטיבציה שלו? התשובה היא עדיין כן. אולם אנחנו חושבים שהוא בוחר לא לפעול נגדנו".

"זה מאוד דומה לאסטרטגיה של דאעש בסוריה", מסביר תא"ל בן מאיר. "אנחנו שם, אנחנו אויבים, הם אוספים עלינו מודיעין כדי להיות מסוגלים לבצע פיגוע. האתגר הוא לזהות מתי הם הולכים לתקוף. לא מתי הם הולכים לתקוף את א-שייח' זוויד אלא מתי הם הולכים לתקוף את כרם שלום. בהקשר הזה מדובר באמת באתגר מאוד משמעותי".

לאחרונה משמיע יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן איומי פרישה מהחיים הפוליטיים ורבים עוסקים בשאלה – מה יהיה ביום שאחרי. "אנחנו לא אוהבים להשתמש במונח הזה 'היום שאחרי'. יש הרבה 'היום שאחרי'. אנחנו בתוך תהליכים של השתנות, אך חלק מהם לא יקרו בשנייה. התרגלנו לשאלה - אם יישאר או לא יישאר. פעם עסקנו בזה ונכשלנו. אני לא מתיימר למנות שליטים ולא להדיח אותם". אך תא"ל בן מאיר רומז כי "יש הרבה שמות פוטנציאליים שאנחנו מכירים והם כולם רלוונטים. אבל יכול להיות גם שהמערכת תגיד 'בואו ניקח שם לא מוכר והוא יהיה המועמד'".

ברקע איומי הפרישה, מתעבים ענני החשש מאובדן התיאום ביטחוני עם הרשות הפלסטינית. אך הוא סבור כי האתגרים שהרשות הפלסטינית מתמודדת איתם וישראל מתמודדת איתם כמו חמאס ביהודה ושומרון – דומים בסך הכול. "לפני כשנה נחשפה על ידי שב"כ תשתית שמטרתה הייתה להפיל את הרשות. לכן בעיניי, חלק מהאינטרסים של התיאום הביטחוני של הרשות הפלסטינית נובעים לא מאהבה אלינו אלא משרידות. לכן אני חושב שהאינטרסים האלה עדיין קיימים והם בבסיס התיאום הביטחוני המשותף. האם לעולם חוסן? ברור שלא. אני חושב שכרגע האינטרסים האלה גוברים".

לנוכח השינויים ההולכים וגוברים כל העת באזור, עבודת חטיבת המחקר מורכבת ולכן בלתי נמנע כי יהיו בה טעויות. "כשמתנהלים אצלי דיונים על סיטואציות מורכבות, אני תמיד שואל את הפקודים שלי: 'האם יש מישהו שחושב אחרת?'. אחרי שאני שומע את מגוון הדעות אני צריך לעשות אינטגרציה בראש. זה נובע מההבנה שיש מגבלות ידע למוח האנושי. אני איש מודיעין ותיק. אבל לא כל מה שעשיתי עד היום הכשיר בהכרח אותי למשימה הזו".

תא"ל בן מאיר מעיד כי הפוטנציאל לטעות היום גדול יותר מבעבר. "זה נובע מההשתנות הזו, מהסיטואציות שאנחנו נפגשים איתן בפעם ראשונה. אנחנו משנים את תהליכי העבודה שלנו משום שחלקם לא מתאימים להשתנות הזו". טעויות אנוש נובעות גם מתשישות – נושא בעייתי באגף המודיעין. "הטיפ שאני נותן למחליף שלי זה 'כל פעם שאתה יכול ללכת לישון לך לישון'".

ראש חטיבת המחקר מעיד גם על הקושי בשימור הכוחות בסביבת עבודה שאותה הוא מכנה לא ראויה. "יש פה שירותים אחד ל-200 חיילים והם עומדים בתור", הוא חושף. "אני מאותגר מאוד כשעוזבים משום שאני לא יכול לתת להם את סביבת העבודה הראויה ומשום שתופסים אותם כג'ובניקים. כשאתה עושה את זה 20 שעות ובסוף אומרים לך שאתה ג'ובניק וזה לא נכון. הוא לא יכול לספר מה הם עושה בשירות ולכן הוא נתפש בחברה הישראלית כאחד שמבקר בעזריאלי. אני לא מצליח להשאיר את הקצינים הטובים שאני רוצה".

ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין אמביוולנטי לגבי השנה העברית החדשה. "זה יישמע כקוריוז, אבל אנחנו כבר לא עושים הערכת מודיעין שנתית, אלא יותר. השנה עשינו פעמיים. אני מניח שנעשה לפחות עוד אחת. בשנה הבאה נעשה כנראה שלוש פעמים. לכן, אני לא מתיימר להגיד מה יקרה בכל שנת 2016. אני יכול לתאר מגמות".

אך אם בכל זאת מתעקשים, מדגיש תא"ל בן מאיר כי השנה "הולכת להיות רגועה יותר מבחינת איומי צבאות ומאוד מאתגרת בהקשר של פח"ע (פעילות חבלנית עוינת - א"ב) מסוגים שונים ומכל הגבולות. האם אני יודע להגיד בוודאות שבשנה הבאה יהיה פיגוע בגבול סיני? התשובה היא לא. האם אני יודע להגיד שהסבירות של זה גדלה? התשובה היא כן". גם ההשפעה הגוברת של איראן מטרידה את מנוחתו. "הכסף הזה ישפיע עוד יותר ובסוף נראה התעצמות".