בכירים מתחומי הביטחון, ההגנה והמודיעין השתתפו היום (שני) בכנס של המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי שבהרצליה. אחד הנואמים בכנס, אלוף פיקוד הדרום סמי תורג'מן, התייחס בין היתר בדבריו למצבו של חמאס ברצועת עזה, שהנהגתו הנוכחית נאבקת לא רק בישראל, אלא גם בארגונים הסלפים שצמחו בשנים האחרונות בשטחי הרצועה, וגם על מוחמד דף, שממשיך להוות איום ביטחוני על ישראל.
לדברי תורג'מן, "חמאס הוא בין אויב ליריב: בהתנהגות היומיומית שלו הוא משלב בין היותו ארגון טרור לארגון צבאי. מצד אחד הוא נלחם בארגונים הסלפים ברצועה, ומצד שני משתף איתם פעולה בחצי האי סיני". עם זאת, הוא הדגיש כי "חמאס הוא אויב ומטרתו לשים קץ לקיומה של מדינת ישראל. זוהי נקודת המבט שלנו להחליפו. הרגיעה בדרום נמצאת בתלות הדדית ושלטון חמאס ברצועה תלוי באופן מוחלט בישראל". באשר לאפשרות כי ישראל תמשול ברצועת עזה, אמר תורג'מן כי "זה לא ביכולות שלנו".
לקריאה נוספת:
"הילד נשאר לבד": מאות ליוו את האם מדומא לקבורה; אבנים לעבר חיילים
החלה הקמת גדר בגבול ירדן; יעלון: אירופה מוצפת נחילי פליטים
עוד 7 שניות להגיע למקלט: בחודש הבא - מערכת התרעה חדשה בעוטף עזה
יעד העל של חמאס, מדגיש תורג'מן, הוא "לשים קץ לפרויקט של ישראל להשתלט על אש"ף ולהרחיב את ההשפעה ליהודה ושומרון. כיריב, חמאס הוא הכתובת בתוך הרצועה. הוא הריבון והוא אחראי לרצועה. אנחנו מכירים בזה, העולם מכיר בזה, כל מי שברצועה מכיר בזה. האינטרס המשותף הוא למנוע משבר הומניטרי ברצועה, במיוחד אחרי המהלומה שהם חטפו ב'צוק איתן'. אנחנו מאפשרים את כל יכולות הקיום ברצועה. האינטרס השני הוא למנוע התפתחות של ארגוני ג'יהאד ברצועה. אנחנו רואים מה קורה סביבנו ואין לנו אינטרס שיהיו ארגונים כמו דאעש ברצועה. האינטרס השלישי הוא למנוע כאוס שלטוני".
לדבריו, "בטווח הזמן הנראה לעין, עדיף שהריבון בעזה ידאג ל-47% המובטלים שבאזור. הרצועה זו מטלה כבדה מאוד. כדי להתמודד עם הבעיות שם צריך מאמץ בינלאומי רחב. יש להטיל ספק ביכולת שלנו כמדינת ישראל לטפל בבעיות ברצועת עזה. צריך מאמץ בינלאומי ענק".
תורג'מן הוסיף והתייחס לדמויות המפתח בהנהגת התנועה. "איסמעיל הניה, חאלד משעל, מוחמד דף ומוחמד סנואר מייצגים את פני הארגון, השלטון והחברה ברצועת עזה", אמר. לגבי הניה אמר תורג'מן כי "הוא הפנים האזרחיות של רצועת עזה ומה שמעניין אותו זה לשלוט ברצועה, כשהמצב הבסיסי שלה נמצא במצוקה". משעל, לטענת תור'גמן, לא מסתפק ברצועה: "הוא מחפש את התמיכה והמשענת הבינלאומית, ומסתכל בעיקר על ההרחבה בשטחי יהודה ושומרון". לדבריו, משעל, ששהה בקטאר במהלך המבצע הצבאי, "לא חווה את המראות של רצועת עזה. בזמן שהוא היה בחדרי הכושר הממוזגים במהלך המבצע - קבלת ההחלטות שלו הייתה מנוגדת למציאות שקיימת ברצועה".
למרות שתורג'מן לא הצהיר כי דף עוד חי, הוא טען כי האחרון עדיין מהווה איום על ביטחונה של המדינה. "דף מייצג את ההתנגדות של חמאס ומשקיע את מרבית המאמצים שלו בלחימה התת-קרקעית. הוא רוצה לנצח מלחמות", הסביר. סנואר, לטענת תורג'מן, נמצא בעמדת מפתח: "הוא מקיים קשר הדוק עם הזרוע הצבאית של הארגון, אך פוזל גם לתחום המדיני.
"המבצע הציף והעמיק שסעים כאלה ואחרים בהנהגה. הדומיננטיות של הזרוע הצבאית גדלה, אבל היא מציינת את הבעייתיות ואת קבלת ההחלטות שהובילה לכך שהם סיימו את המערכה בלי הישגים", הוסיף.
על מצבו של חמאס סיפר תורג'מן כי "הוא מתנהל כמו ארגון צבאי ביום-יום, אבל ביעדים שלו הוא מתנהל כארגון טרור לכל דבר. יש לו מבנה צבאי קונבנציונלי, אבל ביעדי הפעולה הוא מתנהג כארגון טרור. מרבית הרקטות ששוגרו במבצע צוק איתן פותחו ויוצרו בתוך רצועת עזה, מדובר בעשרות אלפי רקטות. היום ברצועת עזה חמאס הוא המעסיק הגדול ביותר ולא הרשות או תנועת הפתח".
על השחקנים החדשים במגרש הביתי של חמאס אמר תורג'מן: "הם במתח מול פתח והארגונים הסלפים. מצד אחד, הוא קושר קשר עם פעילי דאעש שבסיני, ומצד שני, הוא נאבק בארגונים הסלפים שפועלים בתוך רצועת עזה". לטענתו, בעבר חמאס היה סמל להתנגדות ולאיסלאם הדתי, והיום הארגונים הסלפים מצמידה לו אתגר: "הם מחזיקים בתפישה דתית יותר, הרואה במוסלמי הקונבנציונאלי כופר".
הוא סיכם את דבריו בכך שחמאס משתדל להשאיר את הערוצים פתוחים לכל המחנות באזור. "לאיראנים, לטורקים, למצרים ולסעודים כך הוא מנסה לבנות את כוחו ליום פקודה", אמר. "הוא גם מגשש סביב התהדיה (הפוגה), ונכון לעכשיו, הוא מצליח לשמור על כל אלו. התפקיד שלנו הוא להיערך לזה".