בווידאו: ריאיון עם סא"ל אליק מימרן, מג"ד נחשון בחטיבת כפיר
נהג פלסטיני חלף על פני מכונית ישראלית בכביש המוביל ליישוב עינב, מזרחית לטול כרם, והשליך לעברה אבן. 20 ס"מ הפרידו בין חיים למוות מבחינתו של הנהג הישראלי. הדיווח הועבר במהירות למפקדת גדוד נחשון בחטיבת כפיר, שאחראית על הגזרה, וכוחות גדולים סרקו את השטח אך ללא תוצאות. אחרי כיממה התקבל סרטון וידאו מהאזרח שמכוניתו נפגעה. מצלמת הווידאו במכונית תיעדה פלסטיני במכונית יונדאי כחולה משליך את האבן, אך לוחית הזיהוי הפלסטינית לא צולמה בבירור. הסרטון הועבר לסגן מפקד הפלוגה המבצעית של גדוד נחשון סרן ינון ג'מילי, כדי שיחקור את האירוע.
ג'מילי העריך שהפלסטיני יחזור על הפעולה, ומיקם שני מארבים על הציר בשעות שבהן אירע המקרה. אחד הלוחמים דיווח בקשר שמכונית יונדאי כחולה נעה על הציר, אך כשהכוח עצר את הרכב התברר שמדובר בנהגת פלסטינית שלא עונה לתיאור החשוד. כעבור פחות משעה התקבל דיווח נוסף, שוב פרסו הכוחות מחסומים והפעם עצרו נהג פלסטיני. על המושב הקדמי היו אבנים. הנהג הפלסטיני הועבר לחקירה, הודה במעשיו ושחזר את השלכת אבנים.
הרצח המזעזע של הפעוט הפלסטיני בכפר דומא גדע תקופה של שקט יחסי בגזרת החטיבה המרחבית מנשה, שכוללת את מרחב ג'נין, טול כרם, הכפרים יעבד וקבטיה ויישובים ישראלים כמו מבוא דותן, עינב ואבני חפץ. אחרי שבחודשים יוני-יולי היו רק ארבעה מקרים של השלכת אבנים בגזרה, במשך אוגוסט היו חמישה מקרים של השלכת אבנים וכן שני מקרים של השלכת בקבוקי תבערה.
גדוד נחשון מחטיבת כפיר, בפיקודו של סא"ל אליק מימרן, היה מופקד עד יום חמישי השבוע על הגזרה. בריאיון לוואלה!NEWS הוא מסכם תקופה, ומספר כיצד לוחמיו, שמתכוננים למלחמה מול חמאס וחיזבאללה, נאבקו מדי יום בסיכול השלכות אבנים על מכוניות של ישראלים בצירי התנועה המרכזיים, ועל השינוי בחשיבה, בהכשרה ובהיערכות שמחייב אותם המעבר לגבול לבנון.
התמודדת בגזרה עם יידוי אבנים. לא עבודה קלאסית עבור צבא.
"חשוב לי להדגיש שבמציאות של היום לא מתקבל אפילו אירוע אחד של זריקות אבנים. על אירוע כזה תתקיים הערכת מצב עם המח"ט. אנחנו עשינו תחקיר מעמיק על שלושה אירועים שהיו לי בשבוע אחד. אני לא מקבל אף מקרה. אני לא חי עם זה בשלום. למה? כי אבן הורגת. זה שיצאנו מזה בלי הרוגים ונפגעים, זה מזל אחד גדול".
סא"ל מימרן החל את דרכו הצבאית בשנת 1999 בפלוגת החה"ן של חטיבת גולני. עם סיום קורס הקצינים הגיע ערב מבצע חומת מגן לשטחי הכינוס של החטיבה לשיחה עם המח"ט דאז צ'יקו תמיר, ששיבץ אותו מחדש בפלוגת החבלה של החטיבה, אשר פעלה במחנה הפליטים של טול כרם ושכם.
"זה היה חלום בשבילי", סיפר מג"ד נחשון, "כל מה שלמדתי בבה"ד 1 כאיש מקצוע יישמתי כקצין ולוחם במבצע חומת מגן. עברתי שם אינספור היתקלויות עם מחבלים. עליתי על עשרות מטעני חבלה. בכל בית שבדקנו מצאנו אמצעי לחימה בכמויות אדירות".
מאוחר יותר הוא השתתף כמפקד צוות במבצע "דרך נחושה" בגזרת טול כרם. אחרי המסות הגדולות של כוחות לוחמים במבצע חומת מגן החליטו בצה"ל לבצע פשיטות נקודתיות על יעדי טרור ברחבי יהודה ושומרון במטרה לחשוף מעבדות ייצור חומרי נפץ, איתור מכוניות תופת ומעבר מבוקשים.
13 שנים אחרי שעסק במצוד אחר מחבלים מתאבדים, חזר סא"ל אליק מימרן לאותה גזרה, אך הפעם הוא התמודד עם מיידי אבנים ומקפיד לשמור על הסולם הערכי של לוחמיו. את התהליך הזה עוברים מרבית שכבת מפקדי הגדודים הסדירים בצה"ל.
אחרי קורס המ"פים הוא יצא לחופשה ארוכה בחו"ל כדי לרענן את הראש ולבחון הצעות באזרחות. בחודש מרץ בשנת 2005 הוא קיבל שיחת טלפון ממג"ד דוכיפת דאז ומי שלימים יתמנה למח"ט גולני רסאן עליאן, שהציע לו לקבל פלוגת לוחמים. מימרן השיב בחיוב. כך קשר את גורלו עם חטיבת כפיר, ומאז כיהן בשורה של תפקידים בחטיבה המנומרת.
"אנחנו מתמודדים בגזרה בעיקר מול חמאס. בכל פעם שהוא מנסה להרים את הראש אנחנו מבצעים מעצרים על בסיס עבודה מודיעינית מצוינת של השב"כ והמודיעין הצבאי, ומביאים מידע כדי לקצץ כל תנועה. יש אחיזה מודיעינית מעולה בשטח", מספר מג"ד נחשון על הפעילות בשגרה, "כמעט כל לילה אנחנו מבצעים מעצרים או סריקות במרחב. בארבעה חודשים עצרנו למעלה מ-90 פלסטינים. מרביתם אנשי חמאס".
מה הכי מטריד אותך בגזרה?
"בעיקר תחושת הביטחון של התושבים. כל אירוע שנראה לכאורה קטן הוא חשוב. לפני שבוע וחצי הושלכו בקבוקי תבערה על אוטובוס שלא נדלקו וזה חמור מאוד. יש מתח באוויר מאז האירוע בדומא".
הלוחמים שלך מבינים שאבן הורגת?
"כן. אבל מאידך הם מבינים מה מותר להם ומה אסור. זה אומר שהם מכירים את הוראות הפתיחה באש ויודעים איך להתנהל בזריקות אבנים".
אחרי האירוע בו מפקד חטיבת בנימין אל"מ ישראל שומר ירה במשליך אבן, הוציא אלוף פיקוד מרכז הוראת שעה שמחדדת את נוהלי הפתיחה באש. החיילים טוענים שזה הקשה עליהם. הכול ברור?
"כשאתה מסביר להם, זה ברור. הגישה היא שאין כוונה שמישהו ייפגע. גם אזרחי מדינת ישראל. זו המשימה שלנו - קודם כל להגן על אזרחי ישראל ואחר כך לא לפגוע בפלסטינים סתם. בכל תדריך של כל משימה הלוחמים עוברים על הוראות פתיחה באש. אין יציאה למשימה בלי זה. זה המוקד ולשם הולך התחקיר".
במהלך ארבעת החודשים הצליחו לוחמי גדוד נחשון לחשוף אמצעי לחימה ביניהם שלושה רובי M-16 שנגנבו מצה"ל. לפי גישתו של מג"ד נחשון, לכל אירוע קטן יש משמעות בגזרה, שלכאורה פועלת תחת סטטוס קוו. תוך כדי השיחה הוא נזכר באירוע קשה שמתחבר היטב לאמצעי הלחימה שמחזיקים ארגוני הטרור בגזרה. "אבי בן שטרית, הטבח של פלוגת החה"ן בגולני, עלה על טרמפ בשנת 2003 מהיישוב שבי שומרון (באזור שכם א"ב). עקף אותם רכב ופתח באש. אבי זיהה את המחבלים והשתטח בחלק האחורי של הרכב כדי להגן על הילדים שישבו איתו. ממש עטף אותם. אחד הקליעים פגע לו בגב. מאז הוא משותק ונע על כיסא גלגלים", סיפר סא"ל מימרן, "מצד אחד זה סיפור גבורה, ומצד שני אני בהחלט מבין את האיום".
אין ריבוי של התנחלויות בגזרתך, בשונה מגזרות אחרות ביהודה ושומרון. איך אתה מתרשם ממערכת היחסים באזור?
"אף אחד כאן לא רוצה להסלים את המצב. אני בטוח שיותר מ-90 אחוז מהפלסטינים רוצים שקט. יש פה הסכמה על שקט. יוצאים מכאן לא מעט פועלים לעבודה בישראל. יש גם ניסיונות פריצה דרך הגדר מצד שב"חים. חבר'ה שבורחים בעיקר לעבודה".
בשבוע שעבר נעצר חייל מחטיבת כפיר בחשד שהכה פלסטיני כפות בידיו כשעיניו מכוסות. לא מדובר בפקוד שלך, אך אתה מפקד בכיר בחטיבה. מה דעתך בנושא?
"כל אירוע נורמטיבי מפריע לי כקצין בצבא. אני לא מכיר את התחקיר. אני יודע שיש חשד ואין עדיין שום הוכחה. אנחנו, כמפקדים בכפיר, מתעסקים בזה יום ולילה".
נדרשת לשפוט לוחמים על ערכיות? לדוגמה מקרים של הכאה?
"לא. עשיתי תחקירים. היה אירוע שפלסטיני התלונן על שימוש מוגזם כוח של אחד הלוחמים. הבאנו תיעוד מצלמות מהשטח. קיימנו תחקיר מעמיק בנושא, כולל בקשה ממפקדת התיאום והקישור להביא עדות מלאה מהפלסטיני. הסרטון אמר את דברו. ראינו מה היה שם. במהלך המעצר הוא התנגד והשתולל והלוחמים הפעילו כוח סביר. זה הגיע עד לרמת מח"ט. אנחנו כמפקדים עושים הכנות מעולות, כולל הכנה מנטאלית לפני עלייה לכל גזרה".
איך אתם מתמודדים עם העובדה שכל פעולה היום מצולמת. לדוגמה התמונה בה נראה לוחם אגוז בנבי סלאח מתמודד עם ילדים ונשים שתוקפים אותו?
"מבחינתי שיצלמו. כל מי שרוצה. שיצלמו מה שהם רוצים. אנחנו פתוחים ומוכנים לקבל ביקורת. זה משרת גם אותנו. אנחנו הולכים עם מצלמות 'גו פרו' בפעילות. אנחנו מתעדים את עצמנו ולא מניחים ידיים על מצלמה".
במהלך השיחה אני מתעקש לשמוע ממפקד הגדוד המנוסה מה דעתו על כך שהוא נאלץ להתמודד עם ילדים ונערים המשליכים אבנים, ולא לבצע משימות קלאסיות של צבא, והוא בוחר לתאר לי מקרה שאירע לפני מספר שבועות. "הקושי בפעילות זריקות אבנים נע סביב השאלה מתי דיווחו לך על המקרה. אין לי כוחות בכל נקודה. במקרה המדובר דיווח אזרח במהירות לרבש"צ, שדיווח לנו על זריקת האבנים. זו הייתה שעת ערב. הקפצנו כוחות וסגרנו את כל האזור. הרמנו תאורות באוויר. סרקנו את השטח ואת היער. פתאום אנחנו מגלים שני נערים יושבים על עצים ומסתתרים. אחד מהם היה נער בן 16.5. הוא הודה, שחזר את המעשה וקיבל עונש של שנה וחצי בכלא".
ראש השנה מתקרב. יש לך חיילים נזקקים בגדוד?
"יש לי 41 חיילים בודדים ו-128 חיילים בטיפול שוטף. אני דואג אישית לכל חייל שיש לו בית חם לעשות את החג, אם הוא יוצא הביתה. זו המציאות של היום".
אין מצב שיש לך חייל רעב במהלך השנה?
"לא. אנחנו מבקרים את החיילים בבתים. אתה מגיע לבתים ובא לך לבכות. זה מדהים. אתה מגיע לסיטואציות לא נעימות. הייתי בבתים ולפעמים אתה מצטמרר ואומר 'איך אנחנו חיים בעולם כזה'. אני עובר על כל החיילים אחד-אחד. יש לי חייל בחפ"ק שהוא חייל בודד. הוא יתארח בחג אצלי כמו בן בית. חיילים נזקקים מקבלים פוקוס ויש הנחיות ברורות. אין חייל בודד שלא פתחנו אצלו את המקרר וראינו מה הוא אוכל. הטיפול בהתאם".
דוח לוקר והביקורת בציבור הישראלי על משרתי הקבע ערערו לך את הביטחון העצמי? את המחשבות על עצם היותך משרת קבע? מג"ד לוחם? היו כאלה שנעלבו.
"לא. אני פה לא בגלל משכורת. זה ממלא אותי. השליחות, האנשים, הפן המבצעי. אשתי, שעובדת מול מחשב כל היום, תמיד אומרת לי שהיא מקנאה בי על כך שאני משרת עם ברק בעיניים, כי אני מאוד אוהב את מה שאני עושה".
אתה מסיים כאן שירות של ארבעה חודשים ועולה לגבול הלבנון. עבודה צבאית קלאסית. לא מדובר במשליכי אבנים אלא בחיזבאללה, שצובר ניסיון בלחימה על אדמת סוריה.
"אני מחליף דיסקט. רוב התרגילים מבוססים על תרחישי קיצון, אבל גם על מטענים וירי מרכב חולף. יש לא מעט איומים שאנחנו נערכים אליהם, כמו אירוע רב נפגעים. אנחנו מומחים בלחימה בשטח בנוי. לא רק שאנחנו מתרגלים הכי הרבה, אנחנו מבצעים מעצרים בהיקף גבוה מאוד. הרמה בהתאם".
עדיין, מדובר במעבר חד מגזרת יהודה ושומרון לגבול לבנון.
"ההכנה המנטאלית מתחילה הרבה לפני העלייה לקו הגבול".
כמג"ד בכפיר אתה תדע להתמודד עם שמורות טבע? מנהרות? פריצה לבונקרים ותמרון עמוק?
"כל תרחישי הייחוס מוזכרים ואני נותן להם מענה באימון. כמפקד אני צריך להיות מוכן להכל. הייעוד שלי זה האיום הפלסטיני. לשם אני מכוון את הכוח, ההכשרה והאימונים. יהודה ושומרון בעיקר, וגם עזה. אני רוצה להיות בחוד החנית. בגבול לבנון זה משהו אחר. שם זה מאפס למאה. זה הסיפור. הכול יכול להיראות שקט ויפה אבל ברגע אחד הכול יכול להתהפך. נערכנו והתאמנו גם לזה".
