המדינה מצדיקה את ההזנה בכפייה: "לא כל שובת רעב רוצה למות"

(צפו בדברי בית החולים על שובת הרעב מוחמד עלאן, לפני כחודש)

"אין רצונו של אסיר שובת רעב למות ואין הוא רואה במוות תוצאה רצויה של מאבקו" – כך טוענת המדינה בתגובה לעתירת ההסתדרות הרפואית, הדורשת לפסול את חוק הזנה בכפייה נגד אסירי שובתי רעב. הסוגיה, שהגיעה באחרונה לפתחו של בג"ץ במסגרת עתירת פעיל הג'יהאד האיסלמי מוחמד עלאן ששבת רעב כחודשיים, צפויה לעלות שוב לבג"ץ, אולם הפעם בנוגע לחוק ההזנה בכפייה בשלמותו ולא בנוגע למקרה מסוים אחד. בעוד ההסתדרות הרפואית טוענת כי החוק נוגד את חוק כבוד האדם וחירותו ואת חוק זכויות החולה, וכי הוא נוגד את כללי האתיקה, פורסת היום המדינה בתגובתה שלל סיבות מדוע החוק דווקא כן חוקתי. כמו כן, עולות בתגובה תהיות לגבי אופי המאבק של שובתי הרעב הפלסטיניים בבתי הכלא הישראליים.

"מאבקו של אסיר שובת רעב לא תמיד משקף החלטה אוטונומית של האסיר עצמו, אשר לעיתים מושפע מלחצים חיצוניים", טענה מחלקת הבג"צים בפרקליטות. משמעות הטענה היא כי לעיתים, האסיר עצמו מעוניין בהזנה בכפייה על מנת שלא ימות. "לעיתים מתקבלת ההחלטה לשבות רעב בהתאם להחלטה ארגונית של ארגון טרור אליו משתייך האסיר, וזאת במטרה להפעיל לחץ על הרשויות באמצעות שימוש בגוף האסיר ככלי להשגת מטרותיהם". עוד כותבת המדינה בתגובתה כי שביתת הרעב היא כלי במאבק פוליטי אשר "עשוי להסלים עם החמרה במצב שובת הרעב עד סכנת המוות, ובכך עשויה להביא שביתת הרעב לפגיעה ממשית בביטחון המדינה בנגזרות שונות".

עוד בנושא:
מוחמד עלאן: "אם אעצר מנהלית מחדש - אשוב לשבות רעב"
יו"ר ההסתדרות הרפואית: "דברי השר ארדן - הסתה פרועה נגדי"

במסגרת חוק ההזנה בכפייה, יהיה צורך של כה שלבים עד לפעולה עצמה, ובהם החלטה של ועדת האתיקה של בית החולים ודיון אצל נשיא בית משפט מחוזי או סגנו. לטענת המדינה, אמצעים אלה מידתיים והופכים את החוק לחוקתי. "תוצאותיה של שביתת רעב עלולות לגרום בסבירות גבוהה לפגיעה בביטחון הציבור ובשלטון החוק", כמו כן, נטען כי אין להתערב בחוק שנקבע בחקיקה בכנסת וכי בניגוד לעמדת הרופאים, הרי שלא מדובר בעינוי מכל סוג שהוא שכן מדובר "בפעולה מטעמים רפואיים".

הסוגיה צפויה להגיע בפני הרכב של שופטי בג"ץ שיאלצו להכריע אם לפסול את החוק בשבועות הקרובים. כבר עתה ברור כי מדובר בעניין שידגיש שוב את המתח בין חוקים שנויים במחלוקת שהכנסת מחוקקת לבין בית המשפט העליון, שכזכור פסל רק באחרונה בפעם השלישית את חוק המסתננים.