(נתניהו: קורא להסיר את הצעת החוק לסימון מוצרים)
עסקים ברמת הגולן הופתעו מהצהרתה של שרת החוץ של האיחוד האירופי לקדם את סימון המוצרים המיוצאים למדינות אירופה מאזורים שמעבר לגבולות 1967. פדריקה מוגריני אמרה בסוף השבוע כי הנושא זוכה "לעדיפות עליונה", זאת על מנת לאפשר לצרכנים באיחוד לדעת אם מקורם של המוצרים בישראל או מעבר לקו הירוק.
"במרחק של שני קילומטרים מהבית שלי עושים רצח עם, רוצחים מאות אלפים ואף אחד לא מדבר", אמר ארנון הראל, מנהל השיווק של יקבי רמת הגולן, בעקבות דבריה של מוגריני. "אירופה מוצפת מידי יום בעשרות אלפי פליטים מסוריה שבורחים ממולדתם כדי למצוא סיכוי לחיות, ומה שמעניין את האירופים יפי הנפש זה לחזור ולרענן שוב את רעיון סימון המוצרים?", תהה.
עוד בנושא
ארה"ב מבהירה: לא נגן על חרמות נגד ההתנחלויות
בריטניה: 80 אלף איש חתמו על עצומה שקוראת לעצור את נתניהו
האיחוד האירופי יחליט בקרוב על סימון מוצרים מההתנחלויות
הכרמים הראשונים של יקבי רמת הגולן ניטעו ב-1976, שבע שנים אחרי שישראל כבשה את הרמה מהסורים. בתחילה הוקם היקב בסמוך לכרמים במרום גולן, הקיבוץ הראשון שנוסד ברמה - שאביו של ארנון נמנה עם מייסדיו. ב-1986 הועתקו היקבים לקצרין וברבות השנים הם רכשו לעצמם שם ויוקרה בינלאומיים.
בסמוך ליקבים שוכנת חברת "מי עדן" והשתיים הפכו למפעלי העוגן של רמת הגולן. אף שבשלהי שנות ה-90 החלה "מי עדן" לייצא את מוצריה ל-16 מדינות באירופה, כיום משווקים המוצרים שלה בשוק המקומי בלבד. ההנהלה הראשית, אגב, יושבת בשוויץ.
שלא כמו "מי עדן", חברת "יקבי רמת הגולן" מייצאת 25% מתוצרתה, והיא צריכה להתמודד עם הכוונה לסמן את מוצריה ב"אות קין". "אנחנו מקווים שהצרכנים לא יתערבו בפוליטיקה. הנושא הזה נמצא לא מעט זמן על הפרק ולמרות זאת, המכירות שלנו באירופה רק התחזקו", אמר הראל. "אנחנו מצדנו נמשיך לייצר יין איכותי, ובמקביל נחזק את השווקים שמחוץ לאירופה דוגמת סין ויפן. אני מקווה שהאירופים יבינו כמונו שדין רמת הגולן הוא לא כדין הר ברכה. ההתייחסות לרמת הגולן, כמו לשטחים אחרים, היא הזויה. אני מאמין שבסוף גם הפליטים הסורים השוטפים את אירופה יעזרו לאירופים להתעשת, ולשכל הישר לנצח. רק אנשים שיש להם אינטרס לדפוק את ישראל, יכולים לחשוב על להשאיר אותנו בכל הסיפור הזה".
