משפחות חללי ה"דקר": "אין חדש, האובדן והכאב נשארים איתנו"

"נראה שאין מידע חדש על ה'דקר', אבל לי אישית, הסיבה לאסון פחות חשובה היום. האובדן והכאב נשארים איתנו", כך אמרה היום (שני) אחרי פרסום ממצאי דוח החקירה בעניין, חני אנגל, אחותו של סמל משה אראל שנספה בטביעת הצוללת ב-1968. הדוח שנמסר היום למשפחות 69 החללים על ידי מפקד חיל הים אלוף רם רוטברג הוא סיכום ממצאי החקירות בנושא, והסברה המרכזית הייתה ונותרה שתקלה טכנית או תאונה הובילו לאסון. "כל שנה זה קשה יותר", המשיכה אנגל. "המפגש של בני המשפחות, והיכולת לכאוב את הכאב ביחד, היו לי חשובים. זה יום שמחזיר אותי אחורה, ואני מעריכה את הצבא שדואג לערוך את המפגש הזה".

עוד בנושא
הדוח פורסם: ה"דקר" טבעה בגלל כשל טכני או תאונה ימית
היעלמות ה"דקר": פרסומים נדירים מוועדת החקירה
צפו: המשט האחרון של הצוללת דקר והחיפושים אחריה

בצל פרסום הדוח על טביעתה של הצוללת אח"י דקר נערך הערב טקס לזכר חללי חיל הים בבסיס באשדוד, כמדי שנה. בטקס משתתפים שר הביטחון משה יעלון, מפקד חיל הים אלוף רוטברג, קציני החיל ומשפחות שכולות.

אחת מהדוברות במפגש הייתה יהודית אייזנר (טרשי), שאחיה סמ"ר מרדכי טרשי, היה בין החללים. "היום הייתה הפעם הראשונה שדיברתי. דיברתי על כאבן של המשפחות במשך שנים רבות. על היחס אליהן במשך שנים רבות", אמרה. היא הלינה על כך ש"אחרי האסון אף אחד לא בא אלינו הביתה ולא סיפר על היעלמות הצוללת. אני, כילדה, והוריי, שמענו על כך ברדיו. יום קודם האסון הגיעה אלינו ההזמנה לטקס בנמל לקבל את פניהם של אחי וחבריו. אמי רצה עם ההזמנה בידה והתגאתה בפני חברותיה השכנות. הוריי, אברהם וג'ולייט, עלו מעיראק והתיישבו בשדרות, שהייתה אז עיירה שכוחת-אל. עבורם זו הייתה גאווה גדולה. אחרי האסון הם נשאו את הכאב, ואת התחושה שהיחס של הצבא היה מרוחק ולא בגובה העיניים. היום גישה כזאת לא הייתה מתקבלת כלל וכלל. היום חשתי שדיברתי בשם הוריי", אמרה אייזנר.

לדבריה "השינוי ביחס הצבא היה בתקופתו של עמי איילון כמפקד חיל הים. הוא הזמין את המשפחות לבסיס חיל הים, דיבר אלינו והסביר היכן נערכים חיפושים. הבנו שהגלגלים נעים ושהגישה אלינו השתנתה". גם היא שיערה שבמסמכים שהועברו היום לידי המשפחות אין מידע חדש ששופך אור על התעלומה, אך הוסיפה שעצם איחוד המסמכים והעברתם למשפחות הוא צעד חשוב.

"סיפורה של דקר הוא בסיס חיי. אני עסוק בכך כל הזמן, וכל דבר שקשור לדקר, חשוב לי", אמר אלוף-משנה בדימוס אברהם בן-זאב, המוכר בחיל הים בכינויו "זבו". זבו היה קצין המכונות הראשי של ה"דקר", ויום לפני שהצוללת יצאה מאנגליה הוא הועבר לצוללת "דולפין". היום הוא נכח במפגש שנערך באשדוד עם מפקד חיל הים, במעמד בו נמסרו למשפחות השכולות חומרי חקירת היעלמות הצוללת. הוא הכיר את כל אנשי הצוללת ורבים מהם היו חבריו.

"המקרה הוא תעלומה ויש סברות שונות לגבי סיבת היעלמותה. כל סברה נכונה ולא נכונה. אני סבור שבגלל תקלה כלשהי הצוללת תפסה זווית כלפי מטה (וטבעה – א"א). זו אסכולת התקלה". לעומתו, יש אחרים שהעריכו שאונייה פגעה בצוללת. "לדעתי, סברה זו לא הגיונית כלל; אם אונייה הייתה נותנת מכה לצוללת, היא הייתה נמצאת. אין דבר כזה שכלי שיט פוגע בצוללת ואנחנו לא נדע על כך. יש לנו מודיעין מספיק טוב שהיה עולה על אונייה כזאת". הוא סיכם כי המפגש היום היה מרגש ובמהלכו ניתנה למשפחות אפשרות לומר את שעל לבן.