הרשויות מצפצפות על הממשלה - ומגבירות את חשיפת ילדינו לסרטן

לקראת חזרתם של קרוב לשני מיליון תלמידים ללימודים, היום (שני) יתפרסם דוח מקיף החושף נתונים מטרידים על הטיפול והבקרה בקרינה האלקטרומגנטית המופצת בסמוך למוסדות חינוך ומסכנת את בריאותם של התלמידים. עמותת אל"ס (אזרחים למען סביבה) עמלה במשך קרוב לשנה על הכנת הדוח, החושף את אוזלת ידן של הרשויות האמונות על שמירת בריאות תלמידי מערכת החינוך.

ילדי ישראל שוהים במוסדות חינוך שונים לפחות שליש משעות היום במבני מוסדות חינוך, לרוב בכיתות סגורות. במבנים אלו קיימים מקורות רבים, חיצוניים ופנימיים, של קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת, שעלולה להזיק לבריאות. מקורות הקרינה יכולים להיות רשת החשמל, שנאים, קווי מתח, אנטנות סלולריות, טלפונים סלולריים ונקודות גישה
לאינטרנט אלחוטי.

עוד בוואלה! NEWS:
הקלטה חושפת: רגב ניסתה לטייח העברת מיליוני שקלים ללא מכרז
ההרס נמשך: דאעש פוצץ מקדש היסטורי נוסף בתדמור
"יש לחצים של בעלי אינטרס": הסערות הגדולות סביב מינויי בכירים

השדה האלקטרומגנטי שנוצר סביב מתקני חשמל ואנטנות סלולריות הוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי לחקר הסרטן כ"גורם אפשרי לסרטן". במחקר, עליו התבסס הארגון בהכרזה זו, נמצא כי חשיפה כרונית של ילדים לשדות מגנטיים שעוצמתם עולה על 3-4 מיליגאוס עלולה להכפיל את סיכוייהם לחלות בסרטן הדם. בהתאם, קבע המשרד להגנת הסביבה, יחד עם משרד הבריאות, כי ערכי הסף המומלצים לקרינת חשמל יעמדו על 4 מיליגאוס.

בשנת 2001, החליטה הממשלה כי האחריות הישירה לבטיחות תלמידים במוסדות החינוך מוטלת על הרשויות המקומיות. למרות המודעות הגוברת לסכנה הבריאותית הנובעת מהקרינה, תוצאות הדוח של אל"ס חושפות מחדלים חמורים בטיפולים במפגעים מסוג זה.

בפברואר 2015 ביצעה העמותה סקר מעקב באתרי האינטרנט של הרשויות המקומיות והאזוריות בישראל, שבו נמצא כי רק חמש רשויות מתוך 257 פרסמו את תוצאות מדידות הקרינה במוסדות החינוך שבתחומן. בסקר, שנערך בשיתוף הקליניקה לפרקטיקה ולמדיניות סביבתית באוניברסיטת בר אילן והקליניקה למשפטים במרכז האקדמי כרמל, נמצא גם כי הרשויות שביצעו בדיקות למדידת קרינה בשנתיים האחרונות לא פרסמו תוצאות בדיקות מעקב או מסמכים המעידים על יישום הליקויים שנמצאו. באל"ס אומרים כי במציאות כזו, נאלצים ההורים לפנות בעצמם לרשות המקומית ולמוסד שבו לומדים ילדיהם על מנת לוודא כי הליקויים טופלו.

בשנים האחרונות החל המשרד להגנת הסביבה ליזום בעצמו בדיקות קרינה מרשתות החשמל והאינטרנט האלחוטי במוסדו החינוך. ואולם, מהדוח של אל"ס עלה כי נכון לחודש מאי, בשנתיים האחרונות נערכו בדיקות רק ב-1,616 מוסדות חינוך מתוך 22,305 בתי ספר וגני ילדים הקיימים בכל רחבי הארץ – כלומר, ב-7% מהמוסדות בלבד. אך זה לא הכל – במעל למחצית מהמוסדות שנבדקו נמצאו חריגות מערכי הסף המומלצים על ידי משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, חלקן באלפי אחוזים.

כך, לדוגמה, בבדיקה שבוצעה בפברואר האחרון באחת מכיתות בית הספר המקיף רוגוזין שבמגדל העמק נמצא כי רמת הקרינה האלקטרומגנטית במוסד חרגה ב-321% מערכי הסף – פי שלושה לערך מערכי הסף המומלצים. כמו כן, בבדיקה שבוצעה באותה התקופה בחדר המזכירות של בית הספר "עליזה" בעיר, נמצאה חריגה של לא פחות מ-2650% - פי 26.5 מערכי הסף. בבדיקות שבוצעו באותו החודש בחדר המחשבים של בית הספר "עתיד" בבית זרזיר שבעמק יזרעאל נתגלתה חריגה של 775%, שהם פי שמונה מהערכים המומלצים. המספרים המדאיגים המוצגים בדוח רק עולים, כשבבדיקה שבוצעה ביולי 2014 בחצר גן הילדים "תפוז" בפרדס חנה-כרכור נמצאה חריגה של 11,150% מערכי הסף המומלצים – פי יותר מ-111.

מהדוח לא נראה כי קיים קשר בין היקף החריגות שנמצאו במוסדות החינוך לבין מצבם החברתי-כלכלי של היישובים שבתחומן בוצעו הבדיקות. למשל, מתוך 28 בתי ספר שנבדקו בהרצליה, נמצאו חריגות ב-13 בתי ספר, ואילו מבין חמשת בתי הספר שנבדקו בחצור הגלילית – נמצאו חריגות רק במוסד אחד. כמו כן, שיעור בתי הספר שבהם נמצאו חריגות בהרצליה זהה לזה שבאופקים. בתחתית הטבלה המפוקפקת נמצאות באר שבע וחיפה, שבהן כמות החריגות המעטה ביותר. באופן ספציפי, מתוך 79 בתי ספר שנבדקו בחיפה בשנתיים האחרונות, נמצאו חריגות ב-30 מוסדות בלבד.

קרינה בלתי מייננת כוללת, בין היתר, קרינה ממתקני חשמל, אנטנות, טלפונים סלולריים ומתקני תקשורת אלחוטית. ב-2006 נחקק בישראל חוק הקרינה הבלתי מייננת, ושלוש שנים לאחר מכן נקבעו תקנות המסדירות את הנושא. למרות זאת, אין בחוק התייחסות פרטנית למוסדות חינוך, ולא נקבעה חובה חוקית לבדוק את רמות הקרינה במוסדות אלה. על בסיס החלטת הממשלה כי האחריות הישירה לבטיחות התלמידים מוטלת על הרשויות המקומיות, קבע משרד החינוך בחוזרי מנכ"ל נהלים המנחים את הרשויות ואת בעלי בתי הספר הפרטיים לאופן השמירה על הבטיחות הסביבתית במוסדות.

בדוח שפורסם בדצמבר 2014, מתח מבקר המדינה ביקורת חריפה על הסתירות וחוסר האחידות שבהנחיות המופיעות בחוזרי המנכ"ל. לפי המבקר, החוזרים לא היו ברורים לגבי תדירות המדידות הנדרשות ולגבי האחריות על ביצוען בכלל, ועל ביצוע בדיקות לקרינה הבלתי מיינת ממקורות חשמל פנימיים ומרשתות אינטרנט אלחוטי בפרט. נוסף על כך, קבע המבקר כי חוזרי המנכ"ל לא הבהירו את כל הקשור לחובת ביצוע הבדיקות, סוגיהן ותדירותן. את הדוח כתב המבקר על סמך בדיקה שביצעו אנשי משרדו בין אוקטובר 2013 לאפריל 2014. על פי דוח הקרינה שפרסמה היום עמותת אל"ס, לא נמצא אף תיעוד המבשר על שינוי בתחום וכן לא נמסרה תגובה מהגופים האמונים על הנושא.

"הדבר הכי בולט שנתקלנו בו במהלך הכנת הדוח היה חוסר הבהירות הקיים בהנחיות בנושא", אמרה עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנכ"לית שותפה בעמותת אל"ס. לדברי המנכ"לית, "אנחנו רגילים לראות בלבול וחוסר תיאום בין הרשויות בתחומים אחרים, אבל בנושא הקרינה במוסדות חינוך המשימה לרכז את ההנחיות הייתה כמעט בלתי אפשרית, אפילו עבור עורכי דין מתנדבים בעמותה". "לכן אני לא מתפלאת שהרשויות המקומיות לא עושות מדידות במצב הקיים. בהעדר חוק מחייב שיכיל הוראות מפורשות ואחידות לגבי מוסדות החינוך, המצב לא ישתנה", הוסיפה.

חוסר הבהירות וההתאמה מתבטא, לדוגמה, בכך שחוזר מנכ"ל משרד החינוך קבע מרחקי בטיחות מזעריים בין קווי מתח עליונים עיליים למיניהם לבין חצרותיהם של מוסדות החינוך. ואולם, לפי דוח המבקר, ב-17 מוסדות חינוך שפעלו ב-11 רשויות מקומיות, לא מתקיים מרחק הבטיחות המינימלי שנקבע. מהבדיקה התברר כי משרד החינוך וחברת החשמל מתייחסים למרחקי בטיחות שונים לחלוטין. בעוד הממונה הארצי לבטיחות במשרד החינוך טען כי מרחקי הבטיחות בחוזר המנכ"ל נקבעו מול המשרד להגנת הסביבה, חברת החשמל טענה כי היא כלל אינה מכירה את המרחקים הקבועים בחוזר, וכי היא מחויבת לשמור רק על המרחקים שנקבעו בתכנית המתאר.

על פי בדיקת אל"ס, פניות למשרד החינוך ולחברת החשמל בנושא נותרו ללא מענה. כמו כן, מצא הדוח כי למרות התחייבות שנתנה למבקר המדינה ב-2014, חברת החשמל עדיין לא ביצעה מיפוי גיאוגרפי של רשת החשמל, ולא פעלה לאיתור מוסדות חינוך שבסמוך אליהם עוברים קווי מתח גבוהים.

כשל דומה נמצא גם בתחום הקרינה הסלולרית. על פי אחד מחוזרי המנכ"ל, אין להתקין אנטנות סלולריות על מבנה של מוסד חינוכי או בשטחו. אם מותקנת אנטנה בקרבת המוסד, יש לבצע מדידות קרינה, ללא תיאום עם החברות הסלולאריות. בחוזר המנכ"ל אין כל הגדרה ברורה למונח שקבע "בקרבת מוסד החינוך" שנקבע בהנחיותיו.

על כך, טען המשרד להגנת הסביבה בפני המבקר כי העביר הנחיה לחברות הסלולר לבצע מדידות קרינה בכל מבנה מאוכלס שנמצא בטווח של 50 מטר לפחות מאנטנה סלולרית. ברם, לפי נתוני המרכז למיפוי שהועברו למשרד מבקר המדינה בפברואר 2014, נמצאו 377 מוסדות חינוך שהמרחק בינם לבין אנטנות סלולאריות נמוך מ-50 מטר. בנוסף, נמצא כי לממונה הארצי על הבטיחות במשרד החינוך, אין כל מידע על פריסת האנטנות הסלולריות שנמצאות בקרבת מוסדות החינוך. גם בנושא זה, הליקויים נותרו בעינם ולא ניתן מענה על ידי הגורמים הרלוונטיים. כשלים דומים נמצאו בנושא מקורות חשמל פנימיים ורשתות אינטרנט אלחוטיות.

ליאורה אמיתי, מנכ"לית שותפה בעמותת אל"ס, ביקשה להודות לגורמים שהיו מעורבים בהכנת הדוח ולהדגיש את חשיבותו המכרעת. לדבריה, "אנחנו עובדים על הנושא הזה יותר מחצי שנה, ומלבד הצוות המקצועי שלנו, היו מעורבים בפרויקט עשרות סטודנטים, חלקם סטודנטים למשפטים מהמרכז האקדמי כרמל ומאוניברסיטת בר אילן, שבדקו את כל אתרי הרשויות. במחקר השתתפה גם שרון אלוש, סטודנטית לתואר שני במדעי הסביבה באוניברסיטת תל אביב". "כולם גילו עניין רב בנושא שבוודאות משליך על כל אחד ואחת מאיתנו, ומדאיג את כולנו, ואין לנו מושג אף פעם מה מידת הנזק שהוא גורם", הוסיפה.

מהמרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה: "הרשויות המקומיות נדרשות לבצע בדיקות תקופתיות של רמת הקרינה במוסדות החינוך על פי הוראות משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה. אולם, המשרדים פרסמו הנחיות סותרות בנוגע לבדיקות. לאחר שהפנינו את תשומת ליבם של הגורמים המקצועיים לנושא, הוחלט להקים צוות משותף שקבע מהם הבדיקות המחייבות לחשיפה לקרינה. דוחות הבדיקה מועברים על ידי הרשויות למשרד החינוך והוא המאפשר את פתיחת שנת הלימודים".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה, ישראל היא מהמדינות המחמירות בעולם בתדירות בדיקות הקרינה. מדידות הקרינה המתבצעות במוסדות חינוך הן מצרפיות ומשקפות את הקרינה הנפלטת מכל מוקדי השידור באזור הנמדד, כולל טלפונים סלולריים, מתקני אינטרנט אלחוטי, אנטנות הסלולריות, רדיו וטלוויזיה. משרד החינוך, האחראי על בטיחות התלמידים, התחייב לבצע בדיקות קרינה בכל מוסדות החינוך בישראל עד 2017. תוצאות המדידות שנעשו מפורסמות לציבור באתר המשרד להגנת הסביבה ובאחריות הרשויות המקומית לטפל בחריגות קרינה שנמדדו בבתי הספר שבתחומן" .

מחברת החשמל נמסר כי "טענות המשרד להגנת הסביבה נבדקו בעבר אחת לאחת ומממצאי הבדיקה עולה כי המרווחים עומדים בכללי הבטיחות, ולא נדרש טיפול בקווים אלה. מתקני רשת החשמל שהוזכרו בדוח מבקר המדינה הוקמו על פי כל דין, שנים לפני הקמתם של מוסדות החינוך. מרביתם הוקמו בשטחים פתוחים, ועם השנים נבנו בתים ומוסדות חינוך בקרבתם".

עוד נמסר מחברת החשמל: "בתשובתה למבקר, הציעה חברת החשמל לערוך בדיקה משותפת עם הרשויות או המוסדות הקשורים, אך לא נענתה עד כה. החברה נענתה להצעת המבקר ומבצעת מיפוי של קווי חשמל ליד מוסדות חינוך בתאום עם משרד החינוך. החברה אף העבירה מדריך למתכנן לבתי הספר. לעת הקמתם של קווי חשמל חדשים שומרת החברה על המרחקים הקבועים בהיתרי ההקמה וההפעלה שניתנו לה מאת הממונה על הקרינה. מרחקים שנקבעו על ידי משרד החינוך חלים על מוסדות חינוך חדשים המוקמים במסמיכות לקווי חשמל קיימים. מתקני רשת החשמל מוקמים ומופעלים על פי כל הדינים החלים עליהם בארץ, ובכלל זה - תנאים הכלולים בהיתרים שניתנו לחברה מהמשרד להגנת הסביבה אשר מטרתם ליישם את עקרון הזהירות בכל הקשור לשדה מגנטי מרשת החשמל".

ממשרד החינוך נמסר כי "המשרד מייחס חשיבות עליונה לשמירה על בריאות התלמידים ופועל כדי למנוע את חשיפתם לקרינה. בתוך כך, יזם המשרד הקמת ועדה בין-משרדית שבה חברים אנשי מקצוע מומחים ממשרדי הממשלה השונים, ביניהם משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד התקשורת, רשות התקשוב הממשלתית ועוד. עבודת הועדה הביאה לניסוח ופרסום חוזר מנכ"ל 3.6-11 'שילוב ציוד תקשורת והתקני קצה בבתי הספר – השלכות בריאותיות ובטיחותיות'. בין היתר, קובע החוזר מגבלות שונות לשימוש ברשת אלחוטית בבתי הספר, לרבות מגבלת שעות שימוש לפי שכבות גיל, הנחיות שונות הנוגעות להתקנת הראוטרים ואופן ניהול הרשת, חובת התקנת רשת חוטית מקבילה אשר במסגרתה תותקן נקודה חוטית בעמדת המורה, חובת עבודה של המורה ברשת חוטית בלבד בכל מקרה שבו לא נדרשת הפעלת הרשת האלחוטית ועוד".

עוד הוסיפו ממשרד החינוך כי "הוראות חוזר זה ודרך קבלתן נבחנו על ידי בית הדין הגבוה לצדק במסגרת עתירה שהוגשה בנושא, ובית המשפט קבע כי המשרד פועל כדין. מעבר לכך, המשרד עורך בקרות שבהם הוא בודק את רמת הקרינה הנובעת מהרשתות האלחוטיות ואת היישום של חוזר המנכ"ל. עד כה בוצעו יותר מ-2,000 בקרות ובהן לא נמצאו חריגות הנובעות מרשתות אלחוטיות".


לדוח המלא של העמותה

לפניות לכתבת: adihashmonai@walla.co.il