ביום רביעי האחרון הזדעזעה ארצות הברית פעם נוספת מתקרית ירי קטלנית, כשהפעם היא תועדה בקור רוח מצמרר על ידי וסטר פלנגן, שרצח שני עיתונאים בווירג'יניה מטווח אפס ואז התאבד. תרבות כלי הנשק, הטבועה עמוק כל כך בגנום האמריקני, עולה לביקורת מחודשת בכל פעם שאירוע מסוג זה מתרחש. השנה, כך נראה, היו לכך צידוקים רבים 247 מסעות הרג המוני התרחשו ברחבי ארצות מאז תחילת 2015 - יותר מאחד בכל יום.
הנתונים הללו נאספו על ידי "GunsAreCool" ("אקדחים הם מגניבים"), קהילה אינטרנטית הנושאת שם סאטירי ועוקבת אחרי מעשי אלימות הקשורים לכלי נשק ברחבי ארצות הברית. לפי הגדרתה, כל אירוע בודד שבו נורים לפחות ארבעה אנשים כולל היורה עצמו נחשב לירי המוני. השיטה שבה נוקטת הקהילה זוכה לעתים לביקורת, משום שהגדרתה נרחבת הרבה יותר מזאת של הבולשת הפדרלית (FBI), שמסווגת ירי המוני רק אירועים שבהם נהרגו לפחות שלושה אנשים שנפגעו מכלי נשק חם.
לקריאה נוספת בנושא:
תיעוד קשה לצפייה: היורה צילם את עצמו במהלך הרצח בווירג'יניה
הרוצח מווירג'יניה: "אלוהים הורה לי לנקום לאחר הטבח בכנסייה"
שכניו של הרוצח מווירג'יניה: "השליך צואת חתולים למרפסותינו"
ואולם, ההגדרה הנרחבת של "GunsAreCool" מתעדת גם אירועים אלימים שעלו לכותרות כמו הירי בבית הקולנוע בעיר לאפייט בחודש שעבר, שבמהלכו רצח גבר כבן 60 שני בני אדם ופצע תשעה נוספים לפני ששם קץ לחייו שאינם עונים לקריטריונים של הרשויות, אך מעידים על היקף התופעה.
חלק מתומכי הזכות לשאת נשק, המעוגנת בתיקון השני לחוקת ארצות הברית, טוענים כי ההגדרה הנרחבת כוללת גם עימותים בין כנופיות וסכסוכים אישיים, שבעיני האדם הממוצע לא נחשבים לירי המוני. עם זאת, מדובר בהנחה בעייתית שלפיה חלק מקורבנות תקריות הירי שווים פחות או ראויים לתשומת לב מועטה יותר. לעומת זאת, הפירוש הכוללני יותר לסוגיית כלי הנשק מדגיש את הקלות שבה ניתן לפגוע במספר רב של אנשים תוך זמן קצר באמצעות כלי נשק.
הרצח המבעית בשידור חי בעיר רואנוק עורר שוב את אלו הקוראים להחמרת הפיקוח על כלי נשק, אך קשה להניח שדווקא הפעם יגיע השינוי. "ארצות הברית צריכה לפעול בצורה טובה יותר כדי להבטיח שאנשים שיש להם בעיות, אנשים שלא צריכים להחזיק בכלי נשק, אכן לא יחזיקו בהם", אמר בייאוש אובמה אחרי הירי בווירג'יניה, כשהוא מתייחס לכך שהרוצח סבל מבעיות נפשיות שונות.
אובמה, שהצליח לממש חלק לא מבוטל מהאג'נדה שלו בשלל נושאים, נכשל עד כה בניסיונותיו להוציא לפועל רפורמה מרחיקת לכת בתחום. הפעם האחרונה שבה היה מהלך שכזה מצד ממשלו נרשמה ב-2013, לאחר הטבח בבית הספר היסודי בקונטיקט, שבו נרצחו 27 בני אדם, רובם ילדים. הנשיא קידם אז חקיקה שהייתה מרחיבה את הבדיקות שנעשות למי שמבקש לרכוש כלי נשק והייתה אוסרת על מכירת רובים אוטומטיים. למרות זאת וחרף הזעזוע הלאומי בעקבות מסע ההרג ההמוני, הסנאט דחה את היוזמה באפריל אותה שנה.
כיום, כשכוחם של הרפובליקנים בשני בתי הקונגרס גבר משמעותית, הסיכוי לשינוי נראה קלוש עוד יותר. תקופת הבחירות מתקרבת וחלק ניכר מהפוליטיקאים בעיקר רפובליקנים, אבל לא רק - הזקוקים לחוגים התומכים בכל נפשם באותו תיקון מעורר מחלוקת בחוקה יעדיף שלא להרגיז את מי שתורם לו כספים רבים. הסוגייה תופסת כבר מקום נכבד בוויכוח בין הרפובליקנים לדמוקרטים, כשהילרי קלינטון, המועמדת המובילה לעמוד בראשות הדמוקרטים הבהירה את עמדתה.
"אם כלי נשק לא היו כה זמינים", טענה קלינטון בכנס בחירות באייווה, "ייתכן שניתן היה למנוע מעשי טבח" כמו זה שאירע בווירג'יניה. מנגד, המועמדים הרפובליקנים מיהרו להטיל את האשמה על מערכת הבריאות. "הנושא המשותף שאנו רואים במקרים רבים מסוג זה הוא כישלון המערכת לסייע למישהו הסובל ממחלה נפשית", אמר מושל ויסקונסין סקוט ווקר. "זה מצער שלעתים קרובות אנחנו רואים תגובות פוליטיות כמו של הילרי קלינטון לנושא הרבה יותר מתוחכם ומאתגר מזה", תקף המושל את שרת החוץ לשעבר.
גם המיליארד דונאלד טראמפ, שלפי הסקרים זוכה לתמיכה הגדולה ביותר בשורות הרפובליקנים, השמיע קו דומה לזה של יריבו ווקר והוכיח עד כמה המאבק להגברת הפיקוח על כלי נשק הוא קשה עד בלתי-אפשרי. "זאת לא בעיה של נשק, אלא בעיה נפשית", אמר בריאיון לרשת CNN. "זאת לא שאלה של חוקים, אלא מדובר באנשים עצמם. בימים עברו היו מוסדות בריאות עבור אנשים כאלו והוא (היורה בווירג'יניה) היה צריך להיות מאושפז".