הררי הזבל שנערמים כבר חודש ברחובות ביירות הוציאו בשבוע האחרון עשרות אלפי בני אדם להפגין נגד הממשלה. ההפגנות הסוערות התפתחו עד מהרה לעימותים אלימים עם כוחות הביטחון, ובשבוע האחרון אף נהרגו שני מפגינים ועשרות נוספים נפצעו כאשר הצבא הלבנוני מנע מההמונים לפרוץ לבנייני הפרלמנט והממשלה.
לאחרונה עולות טענות כי מאחורי המחאה התמימה עומדים גורמים המנצלים את המצב כדי "לחמם את האווירה" במסגרת מאבקי הכוח במדינה, כאשר האצבע המאשימה מופנית בעיקר כלפי חיזבאללה ובני בריתו. סלים אל-נאשט, אחד הפעילים בתנועת המחאה הנושאת את השם "הסרחתם", אמר לרשת "אל-ג'זירה" כי ההפגנות הידרדרו לאלימות לאחר שרעולי פנים שהסתובבו בין המפגינים השליכו בקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון. רדיו "קול לבנון" דיווח כי רעולי הפנים הם מארגון "אמל" השיעי, בן בריתו של חיזבאללה.
עוד בנושא:
מחאת הזבל: הרוג ועשרות פצועים בהפגנת ענק בביירות
אלפים הפגינו בביירות נגד הממשלה: "העם רוצה להפיל את המשטר"
בהודעה שמסר חיזבאללה לאחר ההפגנה האלימה שאירעה ביום ראשון, הוא האשים את "השחיתות השלטונית" במשבר. עם זאת, נראה שהארגון לא ממהר לפתור את המשבר. שרים מטעם חיזבאללה נטשו בהפגנתיות את ישיבת הממשלה שנערכה לאחר ההפגנה השבוע, והחרימו את ישיבת הממשלה שנערכה אתמול בטענה ששרי המחנה היריב "ה-14 במרץ" מקדמים חוקים לפינוי האשפה בלעדיהם. גם אם בארגון השיעי שואפים להדיח את ראש הממשלה תמאם סלאם, המזוהה עם המחנה היריב, וגם אם הם מעוניינים להסיט את דעת הקהל מאלפי הלבנונים שנהרגו בקרבות בסוריה בשורות חיזבאללה, לא נראה שבארגון רוצים להוציא את לבנון מהזבל.
משבר הזבל החל לאחר שאתר הפסולת המרכזי בעיר נסגר לפני כחודש, ולא היה בכוחה של הממשלה להורות על הקמת מערכת חלופית לפינוי האשפה, בשל שיתוק עבודת הפרלמנט. אלא שניחוחות הזבל שמילאו את הרחובות בחום של חודש אוגוסט לא היו הגורם היחיד שהוציא את הלבנונים למחות נגד השלטון.
שיטת הממשל המפלגתית בלבנון מבוססת על החלוקה העדתית במדינה, המורכבת מנוצרים, סונים ושיעים, כאשר לכל עדה יש ייצוג יחסי בפרלמנט ובמוסדות השלטון. השיטה הזו, למרות יתרונותיה, תמיד היוותה מכשול לשלטון בביירות למשול באופן יעיל. בעשור האחרון התפלגה המערכת הפוליטית לשני קטבים. "מחנה ה-8 במרץ", המורכב מחיזבאללה ומתומכי המשטר הסורי של בשאר אסד, ו"מחנה ה-14 במרץ", המורכב ממתנגדיהם.
הקיטוב בין שני המחנות הפוליטיים החריף עוד יותר על רקע מלחמת האזרחים המתנהלת בארבע השנים האחרונות בסוריה השכנה, כאשר מצד אחד חיזבאללה נלחם באופן פעיל לצדו של אסד, ומצד שני מתנגדי אסד בלבנון מסייעים למורדים. כתוצאה מכך, מאז שהנשיא הלבנוני מישל סלימאן סיים את כהונתו במאי 2014, לא הצליח הפרלמנט המפולג להסכים על זהות מחליפו, והמדינה מתנהלת ללא נשיא. סמכותו העיקרית של הנשיא בלבנון היא לאשר באופן פורמלי את החוקים הנחקקים בפרלמנט, ולכן, קרוב לשנה וחצי לא נחקקו חוקים חדשים. הזבל שנערם בשל המצב האבסורדי הזה היה הקש ששבר את גבם של הלבנונים המיואשים מהמשטר העדתי.
תנועת המחאה שארגנה את ההפגנות בביירות, הנושאת כאמור את השם "הסרחתם", מאשימה את הפוליטיקאים בשחיתות שהביאה לקיפאון הנוכחי, ולא מהססת להשוות אותם לזבל שברחובות. בהפגנות שנערכו בימים שבת וראשון האחרונים, נשמעו קריאות להתפטרותו של ראש הממשלה בשנה וחצי האחרונות סלאם. על השלטים התנוססה הסיסמא "העם רוצה להפיל את המשטר" המוכרת מהמדינות שחוו את האביב הערבי. אך אם לרגע היה נראה שהאביב הערבי הגיע ללבנון באיחור של ארבע שנים, צריך לזכור שהמצב בה שונה מזה ששורר בקרב שכנותיה בלבנון אין שליט יחיד ולכן קשה לומר נגד מי מכוונים המפגינים את מחאתם.
