בשנת 2009 חתם תא"ל (במיל') גל הירש את ספרו האוטוביוגרפי "סיפור מלחמה סיפור אהבה" במילים: "זה לא סוף הסיפור". התבטאות זו, אחרי סיום דרכו רבת-השנים בצבא ובצל אי-קידומו אחרי מלחמת לבנון השנייה, סימנה כבר אז את החלטתו שלא להרים ידיים. עכשיו, עם בחירתו לתפקיד המפכ"ל, מקבלים דבריו מאז משנה תוקף.
בספר בן 535 העמודים פרש הירש את סיפור חייו. כל מי שרוצה לדעת מה התחולל בנפשו משחר נעוריו ועד לימים שאחרי סיום דרכו בצה"ל יוכל למצוא זאת שם. כנראה שלא במקרה הוא בחר לחתום את האוטוביוגרפיה בפרק בו תאר את חשבון הנפש שעבר. ניכר מהכתיבה עד כמה עמוק היה הפצע שהותירה בלבו אותו מלחמה, במהלכה פיקד על עוצבת הגליל.
עוד בנושא
אב שכול במשדר וואלה! NEWS: "הירש לא ראוי - אלוף הדיבורים"
מינויים רגישים ושיפור התדמית: אתגרי המפכ"ל הנכנס
"במחבלים צריך לירות": ה"אני מאמין" של המפכ"ל החדש גל הירש
ב-2006, אחרי המלחמה, מינה הרמטכ"ל דאז דן חלוץ את האלוף (במיל') דורון אלמוג לבדוק את אירוע החטיפה של אהוד גולדווסר ואלדד רגב, חיילי צה"ל שהיו בשירות מילואים בגזרתו של הירש. בתום עבודתו, המליץ אלמוג לרמטכ"ל שלא למנות את הירש לתפקיד פיקודי, אלא רק לתפקיד מטה בעקבות הממצאים. הרמטכ"ל אימץ את המסקנות והירש, שחש נבגד על ידי הפיקוד הבכיר, הודיע על פרישה מצה"ל. מדובר בקצין בכיר, שסומן עוד בצעירותו כמי שביום מן הימים יתמודד על תפקיד מרכזי במטה הכללי, אך אירועי המלחמה טרפו כאמור הכול. הוא פנה לעולם העסקים ולפעילויות בתחום החינוך אך לא הרפה מהרצון לטהר את שמו שהוכתם ולשים מאחור את השבר האישי הגדול.
בתחילת הפרק האחרון בספרו הוא הדגיש שהספר נכתב בדם לבו. כזה הוא הירש. רהוט ובעל כושר התבטאות גבוה. כבר אז הוא העריך כי לצד מי שיקרא את הספר ויקבל את טענותיו ואת הביקורת כלפי הפיקוד הבכיר של אותם ימים, יהיו גם מי שימשיכו להתנגד לדרכו, לתפיסותיו הצבאיות שנשזרו במילים גבוהות ולאופן החינוך הפיקודי שבו האמין. חלק מאותם מתנגדים הם מפקדים בצבא ובכירים לשעבר בו, אך לצדם יש גם הורים שכולים שכעת יוצאים בפומבי נגד מינויו לתפקיד השוטר מספר 1. להירש, עם זאת, יש אמת שהוא מאמין בה, ושאיתה הוא הולך דרך ארוכה.
הירש לא היסס להדגיש את הנזק הכבד שנגרם לו ולמשפחתו. אלא שהוא לא התבודד ולא התרחק. הוא ניצל לא מעט במות להגיד בפומבי את דעתו ואת שעל לבו, גם אחרי כתיבת הספר - ועל אף הקושי, בחר להגיע לאזכרות של חללי מלחמת לבנון השנייה ולעמוד מול הקברים למרות הביקורת הקשה שנמתחה נגדו מצד ההורים השכולים שראו בו אשם. הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, שהכיר את הירש היטב, חשב כי הוא נחוץ בחזרה בצבא ולכן מינה אותו לתפקיד סגן מפקד חזית העומק. אך מנגד, הוא לא העניק לו דרגות אלוף.
הירש הוגדר אדם חכם, בעל ניסיון מבצעי עשיר וכושר ניתוח יוצא דופן. מאז פרש מהצבא הוא שקוע עמוק בחיי האזרחות ובעולם העסקים. על אף הניסיון והנחישות, הוא מגיע לתפקיד המפכ"ל עם שתי נקודות תורפה ברורות: הוא מעולם לא ניהל מערכות גדולות (למעט תפקידו האחרון כמפקד עוצבת הגליל) והוא לא היה חבר פורום המטה הכללי, מה שעשוי היה להכשיר אותו לפיקוד על המשטרה. בנוסף לכך, הוא מגיע עם פער ידע מקצועי משמעותי בהבנת הארגון הגדול שנקרא משטרת ישראל. רק הזמן יעיד אם המוטיבציה הגדולה שלו למחוק את העבר שרודף אותו, ואם כישוריו האישיים והגיבוי מהשר לביטחון הפנים גלעד ארדן, יסייעו לו לפקד על המשטרה בהצלחה ולהוביל אותה לעמוד באתגרים שעוד נכונו לה בשנים הקרובות.
