פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גורם ביטחוני: "תקיפה באיראן ב-2012? יכולות צה"ל השתפרו מאז"

      במערכת הביטחון זועמים על תיבת הפנדורה שפתחו הקלטותיו של אהוד ברק בנוגע לאופציה הצבאית נגד מתקני הגרעין, אך מדגישים כי התמונה השתנתה בשנים האחרונות. וגם: השאלות הקשות שצריכות להישאל ומה עשוי להחזיר את התקיפה לסדר היום?

      גורם ביטחוני: "תקיפה באיראן ב-2012? יכולות צה"ל השתפרו מאז"
      צילום: דוד קורן, עריכה: קשת סידי

      ההקלטות של ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק בנושא הגרעין האיראני, שהעלו את האפשרות לתקיפה ישראלית לפני כמה שנים, חשפו תהליך קבלת החלטות בעייתי בצמרת המדינית והביטחונית. גם הדינמיקה עצמה בין מערכת הביטחון לדרג המדיני לא זוכה לציון גבוה.

      במערכת הביטחון החליטו לגזור על הבכירים שתיקה בעקבות חשיפת הקלטות בערוץ 2. שם לא מכחישים ולא מאשרים, ובעיקר מלינים על כך שהמרקם העדין בחדרי החדרים בקבינט שוב נחשף לצרכים אישיים. כל פיסת מידע בנושא שתראה את קרני אור השמש עלולה, לשיטתם, לפגוע במוכנות האופציה הצבאית.

      עם זאת, גורמים ביטחוניים מותחים ביקורת חריפה על דבריו של ברק, שהציב את עצמו בעמדת השופט ומצא לנכון לדבר על סוגיות רגישות ביותר - דווקא בשיחה במסגרת כתיבת ספר. לטענתם, ברק הציג את צה"ל והשרים כמי שהתנגדו למהלך תוך פגיעה בכושר ההרתעה של ישראל.

      הפרסום עורר הדים גם בחו"ל, בעיקר בארצות הברית, שם ברק מהווה דמות מבוקשת לראיונות ונאומים, ודעותיו מקבלות אוזניים קשובות. ברק כבר התבטא בנושא בעבר ואמר כי חלון ההזדמנויות לתקיפה באיראן הצטמצם דרמטית אחרי השנים 2012-2010. המועד המדובר, אגב, הוא הסיבה שהצנזורה הצבאית התירה לפרסום את הקלטות.

      אהוד ברק, נובמבר 2012 (רויטרס)
      הציב את עצמו בעמדת השופט. אהוד ברק (צילום: רויטרס)

      דבריו בעת הנוכחית עדיין מעלים שאלות רבות: מה היה חלקו של שר הביטחון בעיצוב המדיניות ובהכנת הצבא? אם כך הם פני הדברים ובמערכת הביטחונית והמדינית אין רוב לתקיפה באיראן - מדוע ישראל צריכה להמשיך ולהשקיע מיליארדי שקלים מדי שנה באופציה הצבאית? האם לא יהיה נכון לבצע התאמות ביכולות ולחסוך כסף שיוסט לתחומים אחרים? האם ישראל באמת מסוגלת לבצע תקיפה יעילה נגד פרויקט הגרעין האיראני?

      הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט מינה עם כניסתו לתפקיד את סגנו, אלוף יאיר גולן, לבחון את האופציה הצבאית ולהתאים אותה ליום שאחרי הסכם הגרעין בין איראן למעצמות. לפי הרוחות שמנשבות מלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, אין כל כוונה לבצע שינויים קיצוניים ברמת המוכנות. כך, אם צה"ל יגיש המלצות בנושא, ההתאמות יהיו קוסמטיות בלבד. גורם מדיני בכיר התייחס לסוגיה ואמר: "קל לפרק יכולות כמו תקיפה במעגל שלישי, אך קשה לבנות אותן מחדש".

      נשיא איראן חסן רוחאני בביקור בתחנת הכוח הגרעינית בבושהר, ינואר 2015 (AP)
      יעלון חושש שהמערב יירדם ואיראן תפרוץ את דרכה לפצצה גרעינית. רוחאני (צילום: אי-פי)

      שר הביטחון משה יעלון עדיין מחזיק בגישה כי צה"ל צריך להגביר את המעקב אחרי פרויקט הגרעין לאור ההסכם, ולהכין את כלל המערכות הצבאיות לאפשרות שהאיראנים ינסו לפרוץ לפצצה גרעינית בזמן שכל סוכנויות המודיעין במערב יירדמו על המשמר והמנהיגים יהיו עסוקים בקשירת קשרים עסקיים עם משטר האייתולות. "אם אין אני לי מי לי", אומר יעלון בנאומיו בהתייחסו לפרויקט הגרעיני, על אף שהוצג על ידי ברק כמי שהתנגד בזמנו לתקיפה.

      גורם ביטחוני בכיר הוסיף: "מי שטוען כי בין השנים 2012-2010 צה"ל היה בשיא הבשלות לביצוע תקיפה באיראן הוא טועה ומטעה. כל שנה שחולפת צה"ל משתפר. אף אחד לא קופא על השמרים, הרמה המקצועית עולה. בשנה הקרובה נקבל עוד צוללת, מטוסי F-35, ופלטפורמות נוספות. גם המודיעין נעשה טוב יותר". לדבריו, האופציה הצבאית לא כוללת רק פרק תקיפה, אלא גם הגנה. "אם נידרש לבצע תקיפה באיראן נידרש גם להגנה, כשחיזבאללה יתקוף את ישראל ברקטות ובטילים. לא ניתן להשוות את מערכי ההגנה של ישראל בשנים 2012-2010 לשנה הנוכחית, שכן יש לנו יותר סוללות כיפת ברזל, או ליכולות של צה"ל בשנה הבאה, עם מערכת 'שרביט קסמים' שתוכרז מבצעית".

      מה יחזיר את האופציה הצבאית לשולחן?

      האופציה הצבאית הישראלית הוקפאה כבר בשלהי 2012 ויהיה קשה מאוד להחזירה בתוך זמן קצר. גם באופן תיאורטי נראה שרק מידע מודיעיני מוצק על כוונות איראניות לפרוץ לפצצה, שינוי קיצוני בגישת הממשל האמריקני, שיתחלף בינואר 2017, קבינט נצי או רמטכ"ל נחוש בדעותיו יהפכו את ההחלטה ויממשו את האופציה הצבאית שעליה צה"ל שפך מיליארדי שקלים.

      הפרשה עוד רחוקה מלהסתיים. יש עוד גורמים רבים, בהם פוליטיקאים ולובשי מדים בהווה ובעבר, שלא פתחו את הפה עד כה בגלוי ושומרים לעצמם פרטים דרמטיים על אותם ימים. מדובר ברשימה ארוכה, אולם ככל שחולף הזמן מצטרפות אליה דמויות נוספות שירצו לכתוב על כך ספר.

      לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com