בכיתה אחת בבית הספר בכפר דומא התקבצה הבוקר (שבת) קבוצה של כ-15 ילדים, בני חמש עד 12, שישבו במעגל יחד עם פסיכולוג ומתנדבת. המפגש התחיל בתרגלי נשימה והרפיה קלים ובהמשך שיתפו הילדים את חוויותיהם, כשרבים מהם סיפרו שהם חוששים מגורל דומה לזה של משפחת דוואבשה, שביתה הוצת לפני כחודש. כמו כן, הילדים אף העלו רעיונות כיצד ניתן להתמודד עם הפחד והציעו לישון בחדרים ללא חלונות כדי למנוע זריקת בקבוקי תבערה, הצבת מצלמות אבטחה בכפר ושמירה בלילות.
המפגש אורגן על ידי משלחת של רופאים למען זכויות אדם, שהגיעה הבוקר לדומא. המרפאה הניידת ביקרה בכפר שליד שכם לאחר פנייה מצד התושבים, שסיפרו כי רבים מהם, במיוחד ילדים, סובלים מתופעות חרדה בשל האירוע הקשה שבו נרצחו עלי הפעוט ואבי המשפחה סעד.
כעשרה רופאים, בהם פסיכולוגים ופסיכיאטרים, הגיעו לבית הספר שם כבר המתינו להם עשרות הורים עם ילדיהם. הרופאים ואנשי הצוות התכנסו לתדרוך קצר באחת הכיתות ומיד לאחר מכן התפזרו לצוותים, כשתורים ארוכים השתרכו בחוץ והופנו לחדרים בהתאם לצרכיהם. לצד רופא, בכל חדר נכח גם מתרגם, והצוות הרפואי חילק תרופות בחינם שאותן לא ניתן להשיג בשטחי הרשות הפלסטינית.
לקריאה נוספת בנושא
"תג מחיר" פלסטיני: עלייתם של הסכינאים והדורסים בגדה
לאחר שבוע של מאבק: אבי התינוק שנהרג בכפר דומא מת מפצעיו
הרצח בכפר דומא: המשטרה מבקשת את עזרת הציבור באיתור המחבלים
לדברי סלאח חאג' יחיא, אחד מוותיקי הארגון, "למשרד הבריאות של הרשות יש חובות של 600 מיליון שקל והרבה תרופות בסיסיות חסרות בסל התרופות. ולכן, אנחנו לא רק רופאים ומאבחנים שמוצאים את הבעיה וקובעים טיפול, אלא גם נותנים להם תרופות שהם לא יכולים להשיג ברשות ובלעדינו, למעשה, לא הייתה להם דרך להשיג אותן".
אחת מתושבות הכפר, שהגיעה למפגש יחד עם בנה בן ה-13 ובתה בת העשר, סיפרה כי מאז המקרה השניים לא ישנים היטב בלילות ומתעוררים תוך כדי צעקות מסיוטים. האם הוסיפה כי ישנה ירידה קשה בתפקוד היומיומי שלהם, שבאה בין השאר לידי ביטוי בחוסר יכולתם ללמוד ולהכין שעורי בית. לדבריה, עצם ההגעה למרפאה הניידת הייתה קשה, משום שהם חוששים לצאת מהבית. בנוסף לכך, הבן שב להרטיב בשל החרדות מהפיגוע.
ד"ר גרסיאלה קורס-רמון, פסיכיאטרית במקצועה המתנדבת בארגון, סיפרה כי "הזמינו אותנו בשל החרדות לאחר הפיגוע". לטענתה, "יש פה אנשים וילדים במצב חרדתי מאוד קשה. מדובר בתופעות של קשיי שינה, התעוררות מחלומות סיוטיים, אי-הסכמה לישון בחדרים שיש בהם חלונות מחשש שייכנסו עוד מתנחלים ויפגעו בהם ותופעות נוספות. ביקשו שנגיע עם פסיכולוגיים ופסיכיאטרים כדי לנסות להקטין ולו במעט את רמת החרדות שלהם".
"הטיפולים הללו נמצאים אחרונים בתור"
ד"ר קורס-רמון, שמנהלת שתי מרפאות לבריאות הנפש במגזר הערבי, הבהירה כי "נתנו להם טיפול ראשוני. קצת הדרכה ותרגילים, ואני מקווה שזה יעזור ולו במעט לאור מה שהם צריכים להתמודד אתו, ומפני שמדובר בטיפול חד-פעמי ולא טיפול מתמשך שהם לא יכולים להרשות לעצמם". לדבריה, מה שהארגון עושה "זה טיפה בים", כיוון שמדובר בטיפול חד פעמי. "אין המשכיות משום שהמצב בשטחים הכבושים הוא קשה ויש העדפה ללחם ומזון ודברים אחרים. הטיפולים הללו נמצאים אחרונים בתור".
משפחות נוספות נכנסו לאבחון וטיפול אצלה, ולדבריה הם מקבלים שני סוגי טיפולים. "במקרים פרטניים אנחנו נותנים טיפול תרופתי או הפנייה להמשך טיפול במקומות אחרים בישראל. בנוסף לכך, העבודה בקבוצות נותנת דגש על מתן ביטוי לחרדות, שיתוף בחוויות וחיזוק הביטחון העצמאי", אמרה.
במקביל, ד"ר ג'מאל דקדוקי תרגל עם הילדים משימות להפעלת הגוף ולאחר כמה דקות הוא העביר את השרביט לידי הילדים במטרה לחזק את ביטחונם העצמי. בהיסוס קל, אחת הבנות עמדה והתחילה להפעיל את הילדים עם קצת עזרה של דקדוקי. ד"ר גרסיאלה הסבירה כי "בצורה כזו אנחנו מראים להם שהם גם יכולים להיות בטוחים ולהפעיל את האחרים. זה משחרר מעט את החרדות ומראה להם שהם יכולים לשלוט במצבים שבהם הם נמצאים".
בסוף הטיפול, סיפר ד"ר דקדוקי על מה שהיה. "דיברנו איתם על הרגשות ועל החששות שלהם. הילדים סיפרו על מה שקרה ואיך הם שמעו על הסיפור, וכמובן מה עבר עליהם מאז", אמר. לדבריו, העובדה שאחיו של עלי ואמו עדיין במצב קשה וקיים חשש לחיי האם מקשה על שיקום התושבים.
בתוך כך, סבו של אחמד דוואבשה הגיע אתמול לבקרו בבית החולים שיבא תל השומר, שם הוא מאושפז. אחד האנשים שנכח בביקור סיפר כי "מדובר היה במפגש מאוד קשה ומרגש. הסבא לא הצליח לקבל אישור עד עכשיו להיכנס לישראל ולבקר את הנכד שלו". עוד הוא הוסיף כי "הילד לא יודע דבר על מה שקרה לאחיו עלי ולאביו ולא רוצים עדיין לספר לו. הוא כל הזמן שואל על מצבם ומביע במיוחד כעס על אמו, כיוון שהיא לא באה לבקר אותו ואין לו מושג שהיא בסכנת חיים".