(התושבים שסובלים מעבודות הרכבת הקלה בתל אביב)
ב-8 ביולי 1976 הכריז עיתון "דבר" על חניכת גשר מעריב. "הגשר העילי בצומת הרחובות דרך פתח תקווה, קרליבך ויצחק שדה נפתח אתמול לתנועה", נכתב לצד הערכות כי 22 אלף כלי רכב, שיסיעו יותר ממאה אלף איש, צפויים לעבור על הגשר מדי יום. הגשר נחנך תחת השם "גשר הנשרים", על שם הלוחמים שנפלו במבצע אנטבה לחילוץ בני הערובה באוגנדה. "זהו המפעל הממלכתי הראשון הנחנך על שם מבצע אנטבה", אמר שר התחבורה דאז, גד יעקבי, בטקס חניכת הגשר.
על הקמת הגשר הוחלט בעקבות פקקים ועומסי תנועה הרבים שפקדו את הצומת. מאז שהוקם שימש הגשר שאורכו 373 מטרים ורוחבו שמונה מטרים את הנכנסים לתל אביב מצפון וממזרח ואת היוצאים ממנה מדרום וממערב. כעת, עם בניית תחנת קרליבך של הרכבת הקלה בגוש דן, ייהרס הגשר בקרוב - על כל ההיסטוריה שהוא טומן. בניית הגשר נמשכה תשעה חודשים ועלותה הוערכה ב-10.5 מיליון לירות. מתכנן הגשר, שהיה אחראי גם על הפרויקט להקמתו, היה המהנדס הבלגי בגון.
לקריאה נוספת:
"לכודים ברעש": האנשים שחיים בין חפירות הרכבת הקלה
שלטים נגד השר כץ על עסקים בתל אביב: "דורס לי את הפרנסה"
"היום הראשון של שארית חיינו": החלו עבודות הרכבת הקלה בגוש דן
"את הגשר הקימו אחרי, טענו אז כי זה ישפר את התנועה ויהיו פחות פקקים, זה התאים לצרכים של אז", סיפר אבי מישאלוב, בן 73, בעל חנות "אבי הונדה" שהוקמה עוד ב-1966 ממערב לצומת. "הקימו אותו בסמוך למבצע אנטבה וקראו לו 'גשר הנשרים'. מתחת לגשר יש אנדרטה שמספרת את הסיפור עצמו ומנציחה את הלוחמים. בית עיתון מעריב היה לידו והעיתון שהיה אייקון באותם ימים גנב את השם וכך הפך הגשר הזה לגשר מעריב. בית מעריב נסגר וכנראה שגם הגשר הולך יחד איתו".
"פלא הנדסי"
בית מעריב, שנתן את שמו לאחד הצמתים הגדולים והמרכזיים בעיר, נתן את שמו גם לגשר, גם אם לא בכוונה. "זהו גשר צר מאוד, אני זוכר איך בזמנו הוא קם, אני הייתי אז חבר מערכת מעריב ופתאום התרומם לו גשר. מצד אחד הוא שינה את הנוף, זה היה מוזר, היה צריך להתרגל לדבר הזה, אבל מצד שני זה היה כמעט פלא הנדסי", תיאר יוסי אחימאיר, לשעבר עורך חדשות ראשי במעריב ומנכ"ל "מכון ז'בוטינסקי" בהווה.
"פתאום מעל הצומת הזה קם לו גשר שמאפשר לא לעצור ברמזור. כמו הפרויקט של הרכבת הקלה, גם כאן הייתה תחושה מרגשת של משהו שהולך לחדש ולשנות את פני תל אביב. הכנסת העיר למודרנה, לא צריך לעצור ברמזור מצפון לדרום ולהפך, תחושה של משהו חדשני ובינלאומי", הוסיף אחימאיר.
שלא כמו המתנגדים הרבים היום לפרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, אחימאיר לא זוכר שהיו מתנגדים להקמת הגשר. "הוא קם די מהר אני חושב, היה צריך להתרגל אליו, לא סגרו גם את התנועה עד כדי כך, אבל בתחושה זה שינה את נוף הצומת", אמר. על שינוי שם הגשר סיפר: "אם אני לא טועה, מהתחלה קראו לזה 'גשר מעריב'. נכון, יש אנדרטה מתחת לצומת וכתוב עליו גשר הנשרים, אבל אף אחד לא יודע ולא זוכר. מי שהחדיר את השם הזה היו העיתונאים שכינו את הגשר הזה בכתביהם 'גשר מעריב', זה גם התאים מאוד לעיתון כי הזכירו את מעריב כל הזמן. מי יודע, אולי יקראו לתחנת קרליבך 'תחנת מעריב' במקום הגשר".
"גשר המוות"
גשר מעריב אמנם פתר את בעיית הפקקים ועומסי התנועה, אך ידע גם לא מעט תאונות והרוגים, משום שרבים לא ידעו איך להתמודד עם חוקי התנועה של הגשר. "כל מעקות הבטיחות האלה, הוסיפו אותם במהלך השנים. אנשים היו חוצים את הגשר ורצים מצד לצד. את יודעת כמה אנשים עפו פה ונהרגו?", סיפר משה טישלר, בן 65, ממסעדת "מי ומי".
בין הנפגעים היה גם יצחק בוקובזה, ראש עיריית אור יהודה לשעבר, שנפגע על ידי רוכב אופנוע בגשר. "זה היה בדצמבר 1983", סיפר בוקובזה. "דילגתי מתחת לגשר כאילו הייתי נער. את הרגע הזה אני לא זוכר, העיף אותי אופנוע ואיבדתי את ההכרה אבל למרבה המזל ההכרה חזרה אליי מהר מאוד. אני רק יודע שאחרי שנים רבות הייתי במשחק של מכבי תל אביב וירדתי למגרש וניגש אליי מישהו ואמר לי: 'אתה חי, אני לא מאמין לעצמי'. עפתי לגובה ונחתתי נחיתת חירום על הכביש, למזלי יצאתי מזה בזול".
לא רק תאונות אירעו בגשר. במרץ 2002 קפץ מחבל מגשר מעריב והחל לירות על מסעדות "סי פוד" ו"מפגש הסטייק". שלושה בני אדם נהרגו ו-35 נפצעו. "הגשר הזה עבר הרבה תהפוכות, היו פה הרבה תאונות על הגשר ומתחתיו", אמר מישאלוב. "לא אשכח את היריות על מסעדת הדגים, זה היה לפני הרבה שנים, לא פעם קראו לזה גשר המוות".
בימים אלו נערכת המשטרה יחד עם גורמים בעיריית תל אביב ובחברת נת"ע לקביעת מועד מדויק להורדת הגשר. בסוף השבוע הקרוב צומת מעריב צפוי להיסגר לתנועה. סגן מפקד מחוז תל אביב יורם אוחיון הודיע כי מועד הורדת הגשר נקבע ל-20 באוגוסט, אך במשטרה החליטו אתמול רק לאחר הערכות מצב של נת"ע ואישור המשטרה, תיקבע התוכנית המבצעית ויוחלט מועד פיצוץ הגשר.
גם הפרסומאים, שלאורך השנים נלחמו על שטח פרסום על גבי הגשר, ניצלו את המועד החגיגי והמתוקשר של ההריסה וציינו את פיצוץ גשר מעריב לצד חסויות. "לאורך השנים נלחמו המפרסמים על פרסומות בגשר זה כי מאות מכוניות עוברות מתחתיו. גם עכשיו ובייחוד בתקופות הבחירות, זה היה שלט אחד גדול של פרסומת משני הצדדים", תיאר אחימאיר.
על אקורד הסיום של גשר מעריב אמר: "מאחר שבית מעריב כבר לא קיים יותר, יחד איתו גם הגשר יעלם השבוע מהנוף שלנו. הגשר כנראה צריך להיכנע בפני התהליכים המודרניים שהעיר משוועת להם, כמו גם הבניין עצמו שצריך לכרוע ברך בסופו של דבר בפני בניין צעיר, חדש, גבוה, נישא, רם, גדול ורנטבילי. ייתכן שרק ותיקי מעריב שעבדו בבניין זה וצפו על הגשר יזילו ליום אחד או שניים דמעה ויתרגלו למציאות חדשה".
מעיריית תל אביב נמסר: "האנדרטה תועבר למשמרת במחסני העירייה ובהמשך יוחלט היכן ומתי להציב אותה מחדש".
