נשק ההסברה החדש של נתניהו בנושא איראן - היריב הרצוג

(נאום נתניהו בנושא איראן ליהודי ארצות הברית, אתמול)

ראש הממשלה בנימין נתניהו הקליט אמש (שלישי) נאום ליהדות ארצות הברית בנושא הסכם הגרעין עם איראן. במהלך הנאום השמיע נתניהו את הטיעונים המוכרים שלו נגד הסכם הגרעין, אך הפעם שילב בדבריו טיעון אחד חדש יחסית, ומדויק במיוחד. "יש קונצנזוס פוליטי רחב בישראל בסוגיה הזו", אמר נתניהו למאזיניו מעבר לים. "יצחק הרצוג, אדם שהתמודד נגדי בבחירות ופועל מדי יום להפיל את הממשלה שלי, אמר בקולו שאין בינינו שום מחלוקת בנושא האיראני. זו לא סוגיה מפלגתית בישראל. יש להתרומם מעל המחלוקת המפלגתית גם בארצות הברית".

הטיעון הזה של נתניהו חשוב במיוחד לנוכח הוויכוח המתקיים כיום בקונגרס האמריקני על הסכם הגרעין. כמעט כל חברי הקונגרס והסנאט מהצד הרפובליקני של המפה מתכוונים להצביע נגד ההסכם, אולם על מנת להכשיל את ההסכם נדרשת "עריקה" משמעותית של חברי מחוקקים דמוקרטים, ובהם לפחות כמה יהודים. לפיכך, נתניהו ניסה להעביר מסר ברור – אצלנו בישראל מתגברים על המחלוקת המפלגתית כדי להתנגד להסכם הגרעין. כך צריך להיות גם בארצות הברית, בראש ובראשונה בתוך הקהילה היהודית.

אלוף (במיל') יעקב עמידרור, מי שכיהן בעבר כיועץ לביטחון לאומי של נתניהו, אמר לפני כמה שבועות לוואלה! NEWS כי תמיכתם של מנהיגי מפלגות מהאופוזיציה בעמדת נתניהו בנושא האיראני קריטית להצלחת המאבק בקונגרס. "חבר הסנאט או הקונגרס הממוצע רוצה לתמוך בישראל, אבל אין לו עניין לתמוך בליכוד", הסביר עמידרור. "כאשר יש אחדות פוליטית פנימית בישראל, זה חשוב. ישראל משפיעה הרבה יותר כאשר היא עומדת בחזית אחת".

עוד על הסכם הגרעין:
אובמה: אם הסכם הגרעין ייכשל, נידרדר למלחמה עם איראן
שר האנרגיה האמריקני: אם הייתי ישראלי, הייתי תומך בהסכם הגרעין
המחלוקת על הסכם הגרעין קורעת את יהדות ארצות הברית

הדברים הללו מסבירים מדוע חשוב לראש הממשלה נתניהו להיעזר בתמיכתו של הרצוג משורות האופוזיציה. הרצוג משמש בפועל שר החוץ של נתניהו בסוגיה הזו, גם אם אין לו מינוי רשמי והוא נשאר יו"ר האופוזיציה. הממשל האמריקני היה שמח מאוד לתאר בתדרוכים שלו לחברי הקונגרס את עמדתו של נתניהו כעמדה של הימין הישראלי. נתניהו לא נהנה מפופולריות רבה בצד הדמוקרטי של המפה הפוליטית בארצות הברית, והימין הישראלי עולה לכותרות במדינה בימים האחרונים בעיקר בנושאים כמו שריפת תינוקות, דקירת נערות במצעד הגאווה והשמצת הנשיא אובמה במונחים גזעניים.

בהיעדר ביקורת מתוך המערכת הפוליטית, הממשל מנסה להדגיש את העובדה שבכירים לשעבר במערכת הביטחון, ובהם ראשי שב"כ ומוסד בדימוס, הביעו תמיכה בהסכם הגרעין. שר החוץ ג'ון קרי הזכיר את התמיכה הזו בתדרוך שערך לחברי הסנאט, ושדולת השמאל היהודית, ג'יי סטריט, העבירה רשימה של ציטוטים חיוביים בנושא לחברי הקונגרס. התועלת של המאמץ הזה מוטלת בספק. הטיעון של נתניהו על כך ש"אותו פוליטיקאי שמנסה להדיח אותי מביע תמיכה בעמדה שלי בנושא האיראני", הוא קליט ומוצלח הרבה יותר.

הרצוג אינו לבד באופוזיציה בהתנגדותו להסכם הגרעין עם איראן. גם יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, יצא למתקפה חריפה נגד ההסכם בימים שלאחר חתימתו. זאת כחלק ממהלך פוליטי שקוף של "שבירה ימינה". לפיד והרצוג תקפו השכם וערב את "ההסכם הרע והמסוכן", בדיוק באותם מונחים שבהם השתמש ראש הממשלה נתניהו, ולפיד אפילו תיאר אותו כ"רע ליהודים". עם זאת, כדי להזכיר לבוחרים שלהם שהם בכל זאת באופוזיציה, השניים תיבלו את הגיבוי המוחלט שהעניקו לנתניהו באמירות הזויות על כך שהסכם הגרעין הוא "אשמתו", "כישלון שלו" ושאר טענות דומות.

מלבד העובדה שאין שום דרך הגיונית להאשים את ראש ממשלת ישראל באחריות להסכם שנחתם על ידי ארצות הברית וכל מעצמות העולם, הטיעון של הרצוג ולפיד עשוי להתברר כמעשה של התאבדות פוליטית. הרצוג ולפיד עשו חישוב פוליטי פשוט וציני: הסיכוי של נתניהו לנצח את אובמה בקונגרס ולהפיל את ההסכם נמוך מאוד, לכן הם יכולים לצאת נגד ההסכם כדי למצוא חן בעיני מצביעי הימין ובמקביל להאשים את נתניהו באחריות לכישלון בנושא.

הבעיה עם ההתנהלות הזו היא שברגע שהרצוג ולפיד יצאו נגד הסכם הגרעין בצורה בוטה כל כך ואימצו למעשה את עמדתו של נתניהו, הם למעשה הגבירו את הסיכוי שראש הממשלה יצליח, "נגד כל הסיכויים", להכשיל את הסכם הגרעין בקונגרס. התמיכה של הרצוג ולפיד היא הנכס ההסברתי העיקרי שלו כרגע, לצד הקיצוניות והאנטישמיות של המשטר האיראני. אם המהלך שלו יצליח, התוצאה הסופית תהיה מכה אנושה עבור לפיד והרצוג – נתניהו ינצח בענק בקונגרס, וכל ההאשמות שלהם על כך שהוא "הרס את היחסים עם ארצות הברית", "איבד את אמריקה" ו"נכשל במשימה החשובה ביותר שלו" יהפכו לבדיחה.

הרצוג ולפיד מנסים לאחוז במקל משני קצותיו. עמידרור אמר בצדק שההתנהלות שלהם פשוט לא הגיונית: "אם אתה נגד ההסכם הרע הזה, מה ההיגיון של לצאת עכשיו נגד ראש הממשלה?", הוא שאל לפני שלושה שבועות. מי שבאמת סבור שההסכם הזה רע ומסוכן צריך להיות הגון מספיק כדי להטיל את האשמה על האיש החתום עליו – ברק אובמה – ולהפסיק לתקוף את נתניהו. מי שסבור, לעומת זאת, כמו הבכירים לשעבר במערכת הביטחון, שההסכם אינו מושלם אבל עדיף על האלטרנטיבות, צריך למצוא את אומץ הלב הציבורי להגיד זאת, במקום להשמיע את דף המסרים של לשכת ראש הממשלה.

מלשכתו של הרצוג נמסר בתגובה לדברים: "לאורך כל הדרך ההסכם היה רע, וכך גם דרך ההתמודדות של נתניהו עם הנושא. הרצוג אמר ועדיין סבור כי יש לפעול יחד עם האמריקנים ליצירת מערך הרתעה חזק באזור מול ממלכת הטרור האיראנית וכי נתניהו מפספס הזדמנות היסטורית לעשות זאת, ובכך מזיק לביטחון ישראל באופן אנוש. את עמדתו של הרצוג יודעים ומכירים כל מקבלי ההחלטות בארצות הברית ובמדינות אירופה, ואת מה שיש לו להגיד הוא יודע בדיוק היכן ומתי לומר ולא זקוק לראש הממשלה כדובר אישי".

לפניות לכתב: amir.tibon@walla.co.il