וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שר האנרגיה האמריקני: אם הייתי ישראלי, הייתי תומך בהסכם הגרעין

אמיר תיבון, וושינגטון

4.8.2015 / 7:00

ארנסט מוניז, מומחה לפיזיקה גרעינית ושחקן מרכזי בשיחות הגרעין, הגן על ההסכם בשיחה עם כתבים ישראלים וביטל את החשש הישראלי: "איראן לא תצא מקופסת הבידוד שלה לפני שהיא תפסיק לתמוך בטרור"

צילום: רויטרס, עריכה: טל רזניק

שר האנרגיה של ארצות הברית, ארנסט מוניז, משוכנע שהסכם הגרעין בין איראן למעצמות, שיעלה בחודש הבא להצבעה בקונגרס האמריקני, הוא הסכם טוב לא רק למדינתו, אלא גם לישראל. "אם הייתי ישראלי הייתי תומך בהסכם הזה, ולהבנתי יש לא מעט שאכן תומכים בו", אמר מוניז אמש (שני) בשיחה עם תא הכתבים המדיניים מישראל, שאותם אירח בלשכתו בוושינגטון. "ההסכם הזה יתרום לביטחון הקולקטיבי שלנו ויסיר מהשולחן את האיום הקיומי", הסביר.

מוניז הוא פיזיקאי גרעיני בהכשרתו, ועבד במשך עשרות שנים במעבדות המחקר החשובות בארצות הברית בתחום זה. כאשר הנשיא ברק אובמה הביא את מינויו לאישור הסנאט במאי 2013, המינוי אושר ברוב מוחץ של 0-97, ופוליטיקאים מימין ומשמאל שיבחו את הידע המקצועי העשיר שלו בנושאי אנרגיה. הרקע הזה הפך אותו לשחקן מרכזי בשיחות הגרעין שהתקיימו בשנה האחרונה מול איראן, שני בחשיבותו רק לשר החוץ האמריקני, ג'ון קרי. בשעה שהדיפלומטים בשיחות עסקו בעיקר במסגרת המדינית והמשפטית, מוניז היה אמון על הפרטים הטכניים.

גם השיחה עם הכתבים הישראלים שהתקיימה בלשכתו, התמקדה בעיקר בצד הטכני של ההסכם. מוניז משוכנע שהעובדות בוויכוח זה נמצאות לצדו. הוא דחה בתוקף, למשל, את הביקורת שנמתחה על כך שפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית יידרשו לבקש מראש מהאיראנים לבקר באתרים חשודים ברחבי איראן, ולקבל אישור רק בתום 24 ימים. לדבריו, פרק הזמן הזה – שמבקרי ההסכם תיארו כארוך מדי – הוא למעשה הפעלת לחץ חסר תקדים על האיראנים.

עוד כתבות בנושא:
איראן: עיתון שמרני שביקר את הסכם הגרעין נאסר להפצה
ישראל הביעה דאגה ממכירת נשק מתקדם למדינות המפרץ
קרי למדינות המפרץ: נגביר מכירת הנשק ופיתוח מערכות הגנה מטילים

שר האנרגיה של ארצות הברית ודובר הבית הלבן ג'וש ארנסט, וושינגטון, אפריל 2015. רויטרס
"פעם ראשונה שיש תהליך שכופה פיקוח על איראן". מוניז/רויטרס

"התהליך הוא כזה שהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מקבלת מידע מגורם כלשהו, שיש איזה עניין שצריך לבדוק. הם מגישים בקשה בתוך פחות מ-24 שעות. עכשיו, צריך להבין: בכל מדינה אחרת בעולם, אם המדינה מסרבת לבקשה, היא יכולה לגרור את העניין במשך חודשים. ככה קובע ה'פרוטוקול הנוסף' של האמנה לפיקוח על נשק גרעיני. במקרה של איראן, אנחנו קבענו מנגנון חסר תקדים, שאם בתוך 24 ימים הם לא נותנים גישה לפקחים, הם למעשה מפרים את הסכם הגרעין". בתסריט כזה, על פי מוניז, איראן מסתכנת למעשה בהחזרת הסנקציות הכלכליות עליה.

"זו פעם ראשונה שיש תהליך שכופה על המדינה פיקוח", הוסיף שר האנרגיה. "אגב, אנחנו לא זקוקים להסכמה של האיראנים, הסינים או הרוסים בנושא הזה – תהיה ועדה של כל המדינות שהיו שותפות למשא ומתן, ולנו ולבני-הברית האירופאים שלנו יהיה רוב בוועדה הזו. לגבי העובדה שמדובר על 24 ימים – בכנות, כל מי שמתעסק בתחום הגרעיני, מקבל את הקביעה שעבודה עם חומרים גרעיניים היא מסובכת מאוד להסתרה והעלמה, בטח בטווח זמן כזה. יש מידע מסווג וגם לא מסווג שתומך בדברים שאני אומר". מוניז הזכיר כי בעבר היו מקרים שפקחים הגיעו לאתרים החשודים כגרעיניים באיראן רק חודשים לאחר גילוי האתרים הללו, ובכל זאת התגלו ממצאים ברורים לפעילות גרעינית.

sheen-shitof

עוד בוואלה

פריצות הדרך, הטיפולים ומה צופן העתיד? כל מה שצריך לדעת על סו

בשיתוף סאנופי
השרים שהשתתפו בגיבוש הסכם הגרעין עם איראן בתמונה משותפת בווינה, 14 ביולי 2015. רויטרס
"ועדה של כל המדינות שהיו שותפות למשא ומתן תקבע את הצורך בפיקוח". השרים שהשתתפו בגיבוש הסכם הגרעין/רויטרס

בתשובה לשאלת וואלה! NEWS על הסיבה שבגינה ארצות הברית הסכימה לדרישה האיראנית שבצוות הפקחים לא יהיו נציגים אמריקנים – הסכמה שמעוררת כעת ביקורת ציבורית בארצות הברית – השיב מוניז כי "הצוותים שיעשו את הבדיקות יהיו רק ממדינות שיש להן יחסים דיפלומטיים עם איראן, ולנו אין. יחד עם זאת, הפקחים הללו עוברים הכשרה במוסדות בארצות הברית, ואנחנו נהיה מעורבים בתהליך הזה לכל אורך הדרך".

מוניז הדף גם את הטענה של הרפובליקנים בקונגרס כי הממשל אפשר לאיראן לחתום על "הסכמי צד סודיים" עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. לדבריו, הוא עצמו עודכן בכל פרטי המגעים בין איראן לבין הסוכנות הנוגעים לחקר הפעילות של איראן בתחום הגרעיני בעבר.

נמשיך לעבוד עם ישראל נגד תמיכת איראן בחיזבאללה

מוניז הסתייג גם מההשוואה בין הסכם הגרעין עם איראן לזה שנחתם לפני שני עשורים עם צפון קוריאה, ואמר כי "יש הבדל של יום ולילה בין המקרים. בצפון קוריאה לא היה שום סעיף לגבי אתרים בלתי מוכרזים, ולא הייתה מסגרת זמן מוגדרת להגעת פקחים כמו בהסכם הזה. לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לא היו את כל הסמכויות שיש לה במקרה הזה. אין שום דוגמא בשום מקום בעולם למנגנון כמו זה שיצרנו, למעט מדינות שבהן היה כיבוש צבאי". מוניז אף הדגיש כי "איראן כבר הייתה מדינת סף גרעינית לפני שחתמנו על ההסכם הזה, ואילו בעקבות ההסכם היא תשמיד את הרוב המוחלט של מאגר האורניום המועשר שלה, וגם שני-שליש מהצנטריפוגות, זאת בנוסף לסגירת מסלול הפלוטוניום בכור המים הכבדים באראק".

למרות שההתמחות העיקרית שלו היא מדעית-טכנית ולא מדינית, מוניז ביקש להדגיש כי "ההסכם הזה לא משנה במילימטר את התשובה לשאלה מי החברים ובני הברית שלנו באזור. ישראל היא בת הברית שלנו באזור, ואיתה גם כמה מהמדינות הערביות. איראן לא תצא מקופסת הבידוד שלה לפני שהיא תפסיק לתמוך בטרור, תפסיק לערער את היציבות במזרח התיכון, תפסיק לפגוע בזכויות אדם – כולל של אזרחים אמריקנים שהיא מחזיקה – ותשנה את הרטוריקה שלה נגד ישראל. אנחנו נמשיך לעבוד עם ישראל נגד הפעילות של איראן בתמיכה בחיזבאללה".

לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully