פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ניתוח קיסרי: מחקר עשוי להקטין את כמות ניתוחי החירום

      רבע מהלידות בארץ מתבצעות בניתוח חירום קיסרי, חלקן מסיבות שנותרו עד היום בגדר תעלומה. תוצאות מחקר שנערך בוולפסון שהשווה נתונים של מאות לידות, עשויות לסייע בהפחתת הניתוחים על ידי איתור הגורמים לדופק עוברי לא תקין בלידה

      חדר לידה (ShutterStock)
      כרבע מהלידות בישראל מתבצעות בניתוח חירום קיסרי (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      מחקר רחב היקף שנעשה במחלקת היולדות של בית החולים וולפסון שבחולון שופך אור על אחת מהתופעות העלומות ביותר בחדר הלידה - תבניות דופק בלתי תקינות של העובר המובילות את היולדת ללידת חירום קיסרית. המחקר, שפורסם בכתב העת המקצועי Journal of Perinatology, בדק את הקשר בין ממצאים הקשורים בחבל הטבור של העובר לבין ניתוחים קיסריים שנבעו מתבנית דופק בלתי תקינה של העובר, תוך השוואה בין לידות רגילות ללידות חירום. בתום המחקר נמצאו כמה סיבות מרכזיות לתופעה המסקרנת, אשר ייתכן ויוכלו לסייע לרופאים לזהות גורמי סיכון טרם הלידה, וכך אולי אף להפחית בכמות הלידות הקיסריות.

      בדומה לנתוני שאר מדינות העולם, כרבע מהלידות התקינות בישראל מסתיימות בניתוח חירום קיסרי. מתוך ניתוחי חירום אלו, כ-20% מתבצעים בשל תבנית דופק לא תקינה של העובר במהלך הלידה - תופעה הנקראת בעגה המקצועית Non reassuring fetal heart rate.

      לפי הספרות הרפואית, דופק לא תקין של עובר במהלך לידתו עלול לנבוע מכמה סיבות, ביניהן התנתקות חלקית או מלאה של השלייה מדופן הרחם או במקרים חמורים, קרע ברחם. ברוב המקרים, כאשר המוניטור מצביע על תבנית דופק חריגה במהלך הלידה, היולדת מובלת ישירות לניתוח קיסרי בחירום. עד היום, רופאים לא ידעו בוודאות את סיבת השיבוש בדופק התינוק במהלך הלידה.

      עוד בוואלה!NEWS:
      חייל נפצע כשניסה לסייע לנפגעי הפיגוע: "אין פחד ברגעים האלה"
      "אכלתי אותה בגדול": "סוכנת נסיעות" עקצה לקוחות במיליון שקל
      חום יולי אוגוסט: משכירי הכיסאות משתלטים לנו על החופים

      קשר בחבל הטבור בבית החולים וולפסון שבחולון (מערכת וואלה! NEWS , בית חולים וולפסון)
      קשר בחבל הטבור, אחת מהסיבות המובילות לניתוח חירום קיסרי לפי תוצאות המחקר (צילום אילוסטרציה: בית החולים וולפסון)

      המחקר בוצע בפיקוחו של מנהל אגף נשים ויולדות בבית החולים וולפסון, פרופ' יעקב בר, והובל על ידי ד"ר ערן וינר והחוקרות ד"ר נטלי פינשטיין וד"ר מיכל קובו. במסגרתו, ביקשו החוקרים ממנתחים וממיילדות בלידות קיסריות דחופות לתעד בפירוט נתונים הקשורים לחבל הטבור במהלך הלידה. בין הנתונים שתועדו היו ליפוף של חבל הטבור סביב איברי הילוד, קשרים בחבל הטבור עצמו או מקרים שבהם החבל היה קצר במיוחד.

      במשך חמש שנים, תועדו 530 לידות רגילות ו-530 לידות קיסריות דחופות. בסיום שלב התיעוד, ערכו החוקרים השוואה סטטיסטית בין הממצאים, ומצאו כי חבל טבור קצר במיוחד, קשרים טבעיים בחבל הטבור עצמו וליפוף של שתי לולאות מחבל הטבור סביב צווארו, גפיו או גופו של הילוד – הם כולם גורמים אפשריים לתבנית הדופק הבלתי תקינה, שמביאה יולדות רבות לחדר הניתוח.

      יחד עם זאת, מצאו החוקרים כי ליפוף של לולאה אחת מחבל הטבור סביב צוואר העובר או חלקים אחרים בגופו אינו קשור כלל לתבנית דופק בלתי תקינה. מבין שלושת הגורמים המובילים ליצירת תבנית הדופק הבלתי תקינה, חבל טבור המלופף פעמיים סביב גוף העובר הנו הנפוץ ביותר, והוא מעיד על כניסת התינוק למצב של היפוקסיה (מחסור בחמצן). גורם זה, על פי המחקר, קשור בתחלואה גבוהה יותר בקרב הילודים, ובתוך כך גם בזמן אשפוז ארוך יותר.

      בית החולים וולפסון, חולון (ראובן קסטרו)
      בית החולים וולפסון שבו נערך המחקר (צילום: ראובן קסטרו)

      ד"ר וינר, מוביל המחקר, הבהיר את חשיבות הממצאים החדשים על אודות נושא קריטי זה, הגורם ליולדות רבות כל כך להגיע לניתוח בדחיפות כדי להציל את תינוקן. "אין ספק שזו פריצת דרך", הוסיף וינר, וציין כי גורמי הסיכון לאחד משלושת הגורמים הוא ריבוי מי שפיר, לידות תאומים ולידות לפני המועד. ברם, ברוב המקרים, תוצאות דופק לא תקינות של עובר הן אקראיות ולא קשורות בגורמי סיכון כלשהם".

      לדבריו, "לממצאים שני היבטים. האחד האקדמי, והוא להבין מה אנחנו עושים ומדוע קורות בעיות הדופק שמכריחות אותנו להגיע לניתוח קיסרי. עד היום זה היה בגדר תעלומה, רק ידענו שתוצאות לא תקינות במוניטור פירושן ניתוח קיסרי בתצורת חירום". הוא הוסיף: "ההיבט השני הוא שזיהוי הדברים הללו עוד בשלב שלפני הלידה, כלומר בבדיקת אולטרסאונד רגילה או בסקירת מערכות, אפילו בשבוע ה-30 להיריון, נוכל לבצע ניתוח קיסרי קבוע מראש".

      עוד הסביר ד"ר וינר כי תוצאותיו של ניתוח אלקטיבי, שנקבע מראש, צפויות להיות טובות יותר מניתוח חירום שנעשה בלחץ אדיר, הן של היולדת והן של הצוות שמתארגן במהירות. "בניתוחים אלקטיביים הלידות פחות ממושכות, יש פחות זיהומים, ובאופן כללי – תוצאותיהם טובות יותר מניתוחים דחופים", אמר. עם זאת, הוא הדגיש כי תוצאות המחקר אינן אמורות בשלב זה "ליצור פאניקה" ולשלוח כל אישה לבדיקת אולטרסאונד, משום שעדיין נחוץ מחקר התערבותי לבדיקת העוברים לפני לידתן, כאשר חלקן יעברו לידה קיסרית שנקבעה מראש וחלקן לא.