ריבלין: "לא לחכות לרגע האמת כדי להילחם בהסתה"

נשיא המדינה ראובן ריבלין פתח הערב (שני) את חגיגות ה-90 לתנועת הנוער העובד והלומד והתייחס בנאומו באירוע שנערך במרכז הקונגרסים בחיפה לרצח של שירה בנקי בת ה-16, שנדקרה למוות במצעד הגאווה בירושלים בשבוע שעבר. "שירה, קורבן של פשע שנאה מתה מפצעיה, נרצחה ואיבריה נתרמו והצילו חיים", אמר. "שירה הייתה בת גילכם, היא אהבה לבלות, היא אהבה לחיות, היא האמינה בחיים. אבל שירה הייתה גם אדם ערכי, היא יצאה למצעד בשם ערכים שבהם האמינה, בשם הסובלנות, בשם התקווה, בשם השוויון והאהבה. חייה שנגדעו בזדון היו חיים של אזרחית צעירה, מעורבת, פעילה, מתעניינת, ואחראית".

הנשיא הדגיש בנאומו את הצורך להילחם בהסתה ובשנאה באופן פעיל. "המלחמה בשנאה, בהסתה איננה מתחילה ונגמרת רק באבטחה משטרתית", אמר. "כשהרצח כבר בוצע, גינוי וזעזוע לא יועילו. שתיקה ואדישות לאיומים ממשיים ווירטואליים רק יגבירו את הסכנה. אנחנו לא יכולים לחכות לרגע האמת כדי להילחם אז בשנאה, בהסתה ובאלימות. חינוך להקשבה, לזכות האחר להגדיר את זהותו, מתחיל בבית הספר, בשבט, בקן, בתנועת הנוער. עלינו לפעול עכשיו לעצב ולבנות מרקם חברתי בריא יותר, חזק יותר, מכיל יותר, ועלינו לעשות זאת בעזרתכם".

לקריאה נוספת:
שלושה נפצעו מבקבוק תבערה שהושלך לעבר מכונית במזרח ירושלים
אותו בסיס, תנאים שונים: "החיילים נמסים והקצינים מתקררים"
"אכלתי אותה בגדול": "סוכנת נסיעות" עקצה לקוחות במיליון שקל

ריבלין פנה אל חברי התנועה, ברך אותם וציין את הכוח שיש בידיהם להשפיע על החברה. "היום, בדור המסכים והחברות הווירטואלית - תנועות הנוער עומדות בפני תחרות קשה", אמר. "אולם חשיבותן של תנועות הנוער לחברה הישראלית לא פחתה. להיפך, בעידן של ניכור ושל אלימות, לתנועות יש תפקיד חיוני, ואני מרשה לעצמי לומר, אפילו קריטי, בעיצוב פניה של החברה הישראלית ובהעצמת הכוחות החיוביים שבה. תנועות הנוער מהוות חממה ליצירת אזרח מעורב, מישהו שאכפת לו, נוער שעדיין מאמין ש'אני ואתה נשנה את העולם'".

באירוע נשא דברים גם יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג. לדבריו, הנוער העובד והלומד הוא מהבודדים בסמליה וארגוניה היפים של ישראל "ששורד בזכות נוער נפלא, מנגנון ערכי נדיר ותקווה לשינוי".

על רקע האירועים האחרונים, פנה הרצוג לקהל ואמר כי מדובר ברגע של אמת במלחמה על דמותה של המדינה. "אם לא יהיה פה שינוי, תירשם המנהיגות הנוכחית של ישראל כמי שהובילה את מדינת ישראל בהססנות ופחדנות לתהום עד כדי מלחמת אחים. אנחנו חייבים להילחם למען אחדות העם והמדינה, להילחם כדי שחלקיה של החברה הישראלית לא יקרעו אחד את השני במלחמות, שחיתות, גזענות ומדון", אמר.

לקראת האירוע החגיגי הדגישה חברת נשיאות הוועידה, קמה סורוצקי בת ה-18, מדריכה במרכז לקיום משותף ביפו, כי בפני התנועה עומדים אתגרים. "לצערי אנו חיים בתוך חברה ישראלית שבה מחלות רבות כמו גזענות, ניצול, אפליה ועוני מחפיר", אמרה. "בתוך חברה ישראלית, שבה שורפים בתים, שעל סמך המצאת גזעים בין בני אדם ניתנת האפשרות לקחת את הזכות לחיים גם מתינוק, שעדיין אין לו תרבות ושפה. בחברה שבה העדפה מינית מהווה סכנת חיים, כי איש אחד יכול בשבריר שניה לדקור ולרצוח אנשים חפים מפשע, שרק רוצים את זכותם לאהוב".

היא סיפרה כי בוועידה התשיעית של התנועה, ב-1994, דרש יצחק רבין מחברי התנועה להתמודד עם רוצחי השלום הערבים והיהודים. "אנחנו מחויבים לדרישה הזו ולא נאפשר לאלה אשר רוצים לשמוט את הקרקע מתחת לרגלנו לנצח. אנחנו מכאן נאבק בחושך וביחד נגביר את האור – בחינוך לשוויון, צדק ואהבת האדם באשר הוא אדם", אמרה.

רועי יסוד, רכז בנוער העובד והלומד, אמר כי יותר מכל מייחדת את דרכה של התנועה הבחירה להיות בית משותף לציבורים השונים בחברה הישראלית, "מהעיר, מהקיבוץ ומהמושב, יהודים, ערבים, דרוזים וצ'רקסים, נוער עולה, נוער עובד ונוער לומד". בהקשר זה, ציינו בתנועה, הנוער העובד והלומד פעילה היום ב-33 יישובים ערביים ו-13 יישובים דרוזים. זאת, לצד 650 קנים וסניפים ברחבי הארץ, שבהם יותר מ-85 אלף חניכים ו-10,000 מדריכים.

בתוך כך, מסקר שנערך על ידי מכון "גיאוקרטוגפיה" לרגל חגיגות ה-90, עולה כי אחד מכל חמישה אזרחים ישראלים היה בעברו חניך בתנועה. כמו כן, מאות מבוגריה הפכו עם השנים לדמויות מובילות בצבא, בפוליטיקה, בכלכלה ובתרבות. בין בוגריה המפורסמים נמנים גם ראשי הממשלה, אריאל שרון ורבין, וכן הנשיאים אפרים קציר ושמעון פרס (שהיה ממזכירי התנועה בראשית שנות ה-40 – א"א). גם הרמטכ"לים משה יעלון ובני גנץ התחנכו בתנועה.

באירוע התקיים מופע חגיגי בהשתתפות חניכי התנועה, שעסק בתולדותיה ובאתגריה לעתיד. במופע בוצעו שירים רבים שנכתבו במיוחד עבורו, כולל שיר לכבוד שנת ה-90 היווסדה, בהפקת דודו טסה וניר מימון. המנון התנועה, "חולצה כחולה", נכתב לפני 90 שנה בדיוק. במקור הוא נכתב עבור ערב חגיגי שערכו מייסדי קיבוץ אפיקים (בזמנו, "השומר הצעיר מס.ס.ס.ר" – א"א) לכבוד סיום בנייתו של צריף ששימש חדר האוכל שלהם, במקום מושבם כקבוצת עבודה בעפולה. את השיר כתבו החברים מיטיה (מרדכי) זעירא ודודיק וורטמן. לימים אימצו את השיר תנועות הנוער הסוציאליסטיות והוא הפך להמנון שלהן.

עוד השתתפו הערב באירוע ראש עיריית חיפה יונה יהב, ראשי רשויות מכל הארץ וכ-2,500 חניכים ובוגרי התנועה.