מי יפצה את משפחתה של שירה בנקי על המחדל שהוביל לרצח?

(מאות השתתפו בעצרת לזכרת שירה בנקי, אמש)

בעוד כשבועיים תגיש את מסקנותיה הוועדה שמינה ממלא מקום מפכ"ל המשטרה, ניצב בנצי סאו, לחקור את הטענות בדבר מחדל של המשטרה בהיערכות למצעד הגאווה בירושלים, שבו נרצחה הנערה שירה בנקי בת ה-16 וחמישה נוספים נפצעו מדקירות בידי החרדי ישי שליסל. אם תקבע הוועדה כי נפלו כשלים בסדרי האבטחה של המצעד, הדבר יקל על בני משפחתה של בנקי לתבוע פיצויים מהמשטרה אם יחליטו לעשות כן.

עם זאת, אם ללמוד מניסיון העבר, הרשויות לא בהכרח ימהרו לשלם על מחדליהם. עד היום נמשכת בבתי המשפט ההידיינות בין אדם רוסו, צעיר שנפצע מדקירת שליסל במצעד הגאווה הקודם, ב-2005, לבין המשטרה ועיריית ירושלים, שאותן הוא מאשים במחדל. כל הצדדים ממשיכים להטיל את האחריות זה על זה ומסרבים לפצותו בגין כשלי האבטחה שאפשרו לטענתו לשליסל לדקור אז שלושה ממשתתפי המצעד.

ביוני 2012, כמעט שבע שנים לאחר התקרית הקשה, החליט רוסו, שהיה בן 17 בעת שנפצע במצעד הגאווה, להגיש תביעת נזיקין בסך כחצי מיליון שקל נגד שליסל עצמו, וכן נגד עיריית ירושלים ומשטרת ישראל. רוסו טען כי העבודה שעירייה והמשטרה התרשלו בכך לא ביטלו את המצעד על אף האיומים שהגיעו אליה ובכך שגם לאחר אישורו לא נערכו כראוי. בין היתר, רוסו טוען כי המשטרה לא העמידה די כוחות לאבטחת האירוע.

פשע שנאה במצעד הגאווה - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS:
שליסל אחרי הדקירה במצעד 2005: "באתי לרצוח בשליחות האל"
עצרות לזכר שירה בנקי: "חבל שצריך דם של ילדה לעורר את כולם"
שירה נרצחה במצעד: "הלב נשבר. נערה צעירה שילמה את מחיר ההסתה"

בכתב ההגנה שהגישה תחילה העירייה היא הטילה את האחריות על מארגני המצעד, אנשי "הבית הפתוח" בירושלים, ואף האשימה את רוסו עצמו כמי שתרם לפגיעה בו בכך ש"הסתכן מרצון כאשר בחר ליטול חלק במצעד חרף האווירה ששררה ואף שלדידו הצדיקה את ביטולו של המצעד וקיומו היווה סכנה למשתתפיו". העירייה אף הגדילה והאשימה את אמו של רוסו באחריות לשליחתו למצעד. העירייה שלחה לאמו של רוסו הודעה שלפיה אם בית המשפט ימצא את העירייה אשמה, יש להטיל את האחריות על האם. בסופו של דבר הוסרה הבקשה להטיל אחריות על האם.

המשטרה, לעומת זאת, טענה כי לא יכלה לצפות את מעשיו של שליסל ב-2005 ודחתה את הטענה שלא נערכה כראוי למצעד. על כן, לטענתה, לא ניתן לחייבה בתשלום פיצויים לרוסו. "לא היה מידע קונקרטי על אודות שליסל וההיערכות לאירוע נעשתה ללא דופי", טענה אז המשטרה, והפנתה גם היא אצבע מאשימה כלפי "הבית הפתוח" ודרשה מהם פיצויים אם תימצא אחראית. "הבית הפתוח" דחה את הטענות: "המצעד הוא זכות חוקתית", הם מסרו בתגובה. "משטרת ישראל היא שקבעה את סידורי האבטחה, היא זו שהחליטה על מספר השוטרים, והיא זו שהייתה אחראית באופן בלעדי על ביטחון המשתתפים במצעד".

רק בספטמבר 2014 הודיעה המדינה כי היא חוזרת בה מהטלת האחריות אל "הבית הפתוח" בירושלים. "מחיקת ההודעה (לבית הפתוח – י"ב) לא נבעה מהכרה בצדקת טענותיהם או מנסיבות האירוע הספציפי, אלא מגיבוש מדיניות כללית ביחס להגשת תביעות נגד ארגוני זכויות אדם בנוגע לפעילותם הציבורית", הסבירה נציגת הפרקליטות. עם זאת, המשטרה סירבה לחשוף בפני רוסו את מסקנות התחקיר בנוגע למצעד. שליסל עצמו קיבל לידיו את כתב התביעה אולם לא התייחס אליה. בהליך הפלילי נגזרו עליו תשלום פיצוי בסך 150 אלף שקלים, אך כפי שעולה מההליך האזרחי, הוא מעולם לא שילם אותו.

עו"ד אורי גלבוע, המייצג את רוסו בתביעה, אמר לוואלה!NEWS: "גם היום, כעבור עשר שנים, כאילו לא אירע דבר. אותו שליסל מגיע בחופשיות לאותו מצעד עצמו מבלי שאיש מפקח על תנועותיו, וזאת לאחר שהתבטא בגלוי על כך שיש לפעול בכוח לעצירת המצעד. משטרת ישראל, ברשלנות קיצונית מצדה, לא נקטה את הצעדים המתבקשים למניעת הטבח בצועדים. שוב אותם ליקויי אבטחה קיצוניים, שוב הכתובת התנוססה על הקיר, והתוצאה, לצערנו, אף חמורה עוד יותר. משטרת ישראל חזקה בכסת"ח ובהעברת האשמה מאחד לשני יותר מבהפקת לקחים ובשמירה על שלום הציבור".

הוועדה שמינה ניצב סאו לבדיקת המחדל, בראשות ניצב בדימוס ישראל יצחק, תבדוק כיצד הצליח שליסל, שהשתחרר שבועות ספורים קודם לכן ממאסר של עשר שנים על הדקירה במצעד ב-2005, לעבור את מעגלי האבטחה ולדקור משתתפים. בין היתר, ייבדק מדוע במשטרה לא ראו לנכון להתייחס לסכנה האפשרית הנשקפת משליסל. הוועדה תבחן גם את איסוף המודיעין המקדים ואת ניתוחו, שבעקבותיהם הוחלט על דרך הפעולה של הכוחות בשטח, ואת התקשורת בין המשטרה לשירות בתי הסוהר (שב"ס) בדבר שחרורו של שליסל.

הוועדה צפויה לגבש מסקנות ולקחים ולהגיש לניצב סאו המלצות על צעדים מערכתיים למניעת מקרים דומים בעתיד. כמו כן, צפויה הוועדה לבדוק אם יש מקום למסקנות אישיות נגד גורמים במשטרה, ובראשם מפקד מחוז ירושלים, ניצב משה אדרי.