(הפגנה של הורים נגד הרפורמה בבריאות הנפש, בתחילת החודש)
שלושה שבועות לאחר שהושקה הרפורמה בבריאות הנפש, במסגרתה הועברו השירותים ממשרד הבריאות לאחריות קופות החולים - והבלאגן חוגג. בדיון שקיים אתמול (שלישי) סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, בוועדת הבריאות של הכנסת, העידו מטפלים, מטופלים ובכירים בעמותות לבריאות הנפש על שורה של בעיות בשטח. זאת, על אף שלקופות החולים היו שלוש שנים להיערך למצב החדש.
בפתח הישיבה התייחס ליצמן לעובדה שמרפאות רבות שאינן ממשלתיות, אלא שייכות לעמותות, נסגרו בזו אחר זו מאז שהושה הרפורמה. התוצאה הייתה מטפלים ותיקים מצאו עצמם מחוסרי עבודה. "לא יהיו כאן פיטורים", אמר. "אנחנו חייבים עוד מרפאות, פתחנו עוד מרפאות ואנחנו רוצים להרחיב את השירותים".
עוד בוואלה!NEWS:
הרפורמה הראשונה של ליצמן: העברת בריאות הנפש לקופות החולים
ביקורת חריפה על הרפורמה בבריאות הנפש: "נולדה בחטא"
הרפורמה בבריאות הנפש יוצאת לדרך: מי זכאי לקבל טיפול?
בדיון עלתה גם הטענה כי מטופלים ותיקים החליטו לסיים את הטיפול בשל הדרישה מצד קופות החולים לחתום על ויתור סודיות רפואית. העובדה שתוכן השיחה ופרטי המטופל נרשמים במערכת התקשורת של קופת החולים והופכים נגישים לרופאים מרתיעה רבים מלפנות לקבלת טיפול.
מור, נפגעת תקיפה מינית, סיפרה בדיון: "מאז שהושקה הרפורמה הטיפול שלי הופסק וקיבלתי אחריו עוד שישה טיפולים נוספים. גם לאחר שהודעתי שאני לא מוכנה שהפרטים שלי יועברו לקופת החולים זה נעשה בכל הרמות, גם הפקידה של הסניף ראתה אותם".
"אנחנו עובדים עם קופות החולים על חיסיון רפואי", השיב מנכ"ל משרד הבריאות הנכנס, משה בר סימן טוב. אנחנו עובדים על נוהל שיצא בתקופה הקרובה מאוד ויעגן את ההגנות הנדרשות על הפרטיות של המטופלים. מידע יועבר מרופא קליני הלאה רק משיקולים קליניים. גם כך לקופות החולים יש היום מידע רגיש על חולים ונדרש להתנהל בזהירות, אנחנו בעיצומה של עבודה בנושא הזה" .
בעניין אחר, הבהיר סימן טוב כי במסגרת הרפורמה, "כל אדם שזקוק לטיפול נפשי על רקע מצוקה נפשית יקבל טיפול. אין הגבלה על מספר הטיפולים. זה בדיוק ההפך מההפרטה, כיום זה שוק פרטי כמעט פרוע. אנחנו מלאימים את המימון, כעת הוא ציבורי ולא פרטי".
בדבריו התייחס בר סימן טוב לתלונות של מטפלים ושל עמותות לקידום הפסיכולוגיה על האפשרות של מטופלים לבחור מטפלים חיצוניים - פסיכולוגים או עובדים סוציאלים קליניים - במסלול של מפגשים במרפאות פרטיות בעלות מסובסדת, במקום שירותי הפסיכולוגים במרפאות הממשלתיות. כך, הם טוענים, נוצרה פרצה שמאפשרת, למרות הכול, "הפרטה" של שירותי בריאות הנפש.
"אם בעבר היו הסדרים של 60 מפגשים בסבסוד זה הסתיים, בגלל שהרפורמה הכניסה את הפגישות לסל הבסיסי, ומה שנמצא בסל הבסיסי אינו יכול להימכר, והנה במקביל לרפורמה כבר התחילו לייצר מסלול של שירותים בתשלום בכל זאת", אמר יחיאל אסולין מארגון "שווה לכל נפש".
"צריך לזכור שהסיבה שהכניסו את האפשרות הזו הייתה כדי לווסת את הביקוש והעומס שמתחיל להיווצר על הקופות. אבל מה שקורה בפועל הוא שנוצר אי-שייוון - מי שיש לו כסף ישלם לטיפול טוב ומי שלא, ילך לציבורי", הוסיף. "התלונות של החולים מדברים על זה שהקופה מפנה אותם ישירות לקבל טיפול חיצוני, בלי לברר בכלל, ואין שום פיקוח ובקרה כמה מהמטופלים עוברים לשירות בתשלום, אין תקנות רשמיות שמגדירות נהלים באופן חד וברור".
בר סימן טוב התייחס לסוגיה בעקיפין, כאשר אמר בדיון כי אם יראו שהקופות עושות שימוש יתר בכלי הזה הם יתערבו, וכי מכון ברוקדייל יקיים מחקרי מעקב אחר הרפורמה.
"יש מחסור עצום ברפואים בתחנות"
אחת המבקרות החריפות של הרפורמה שדיברה בדיון הייתה יו"ר פורום פסיכולוגים ועובדים סוציאליים בבריאות הנפש, חנה שטרום כהן, שהתייחסה לנטייה של מטפלים במסגרת הקופות לנפק אבחנות שונות שנרשמות בתיק הרפואי של המטופלים.
"יש כאוס מוחלט, ממציאים לאנשים אבחנות. אבחנה היא לא עניין של מה בכך. אי אפשר להדביק אבחנה בסוף תהליך רק כדי שיתאים לטיפול, זה לא מקצועי ולא אתי. זאת שערורייה", אמרה בכעס. "מוסדות מתייחסים אחר כך לאבחנות האלו בכובד ראש וזה פוגע במטופלים, כמו למשל צה"ל, שלא ישבץ ליחידות מובחרות נער שאובחן עם 'בעיית הסתגלות', אבחנה שניתנה לו על ידי מטפל רק כדי שיתאים לקבל טיפול. מנגד אנשים רבים לא מקבלים טיפול ויש מחסור עצום ברופאים בתחנות".
לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com