פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הפריבילגים: האנשים ששווים יותר מכם ומכופפים את החוק

      פרשת גל בק, שבה עולות טענות לכך שהדורסת חמקה מעונש בשל ייחוסה המשפחתי וממונה, הציפה מחדש את התחושה שישראל 2015 נכשלת במבחן בוזגלו: "גם כשאתה דורס מישהו, אתה צריך לדעת את מי לדרוס". ריאיון לאולפן וואלה!NEWS

      הפריבילגים: האנשים ששווים יותר מכם ומכופפים את החוק
      צילום: אבי כהן, עריכה: ניר חן

      (צפו בריאיון עם עו"ד דוד ונטורה)

      "האשכנזים היחידים שפגשתי בזמן עבודתי בסנגוריה היו שופטים ועורכי דין. כל הלקוחות היו מזרחים, ערבים, רוסים ואתיופים. אנחנו חיים בחברה שבה אשכנזים נתפסים כשומרי חוק וכל השאר לא. אם לצורך העניין נבחן במי המשטרה חושדת אוטומטית, זה לא באנשים שמסתובבים ברחוב ברמת אביב אלא באנשים שמסתובבים בלוד. אפשר להגיד חד-משמעית שמול רשויות החוק שווה לך להיות בעל אמצעים ובצבע הנכון. אם אתה עני ולא אשכנזי - הסיכוי שלך לצאת מהמערכת הפלילית נקי שואף לאפס". את הדברים הנוקבים הללו אמר אופיר טובול, עו"ד ופעיל חברתי. טענתו המרכזית מקוממת וצריכה להטריד כל אזרח במדינה: כשאדם בישראל נקלע להסתבכות פלילית מוטב לו להיות בצד הנכון. כלומר, שייך לאותה קבוצה מיוחסת המחזיקה לכאורה באותן זכויות יתר – "הפריבילגיים".

      מותו הטראגי של הנער גל בק בתאונת דרכים הצליח באיחור של כמעט עשור לחדור אל לב הדיון הציבורי הישראלי. הפרשה שכמעט ונשכחה עוררה את המעי הרגיז בלאו-הכי של החברה הישראלית – בעיקר בשל הדמויות המקושרות, הפריבליגיות, שנקשרו אליה. עו"ד רות דוד, החשודה בפרשת פישר, ששימשה פרקליטת מחוז תל אביב בעת ההחלטה לסגור את התיק נגד הנהגת הדורסת, פרקליטה של הנהגת הצעירה – יו"ר מכבי תל אביב בכדורסל שמעון מזרחי, והנהגת עצמה – בת למשפחה רבת קשרים וממון.

      - 10 שנים אחרי: משפחת הנער שנהרג בכביש דורשת לחקור מחדש (יותם רונן)
      סבלנות הציבור פקעה. גל בק (צילום: יותם רונן)

      פרטיה של הנהגת טרם פורסמו באמצעי התקשורת, אולם לרשתות החברתיות דופק עצמאי משלהן, שמכתיב קצב שונה, מהיר הרבה יותר. לפי נתוני החיפוש של גוגל, הפרשה הגיע בשבת שעברה לראש רשימת החיפושים ושמה של הנהגת הציג עלייה חדה של 100% הקלקות. כבר שבוע שתמונתה ושמה מככבים במרחב הווירטואלי הזועם וחסר הרחמים. נדמה שסבלנות הציבור פקעה והשן המנוקבת הזו התנערה לפתע מההרדמה בכאב אדיר של תחושת מיאוס מול האליטה השלטת.

      הנהגת ובאי כוחה הם לא המחלה כמובן, אלא רק הסימפטום שאליו התנקז הזעם הציבורי. גם אם הפרשה תסתיים כלעומת שהחלה - הפרקליטות תדחה את הערר, הנהגת תשמור על חפותה ומשפחת בק תחזור להתמודד עם האבל הכבד שנחת עליה - הנזק לאמון הציבור נעשה, ובמקום הכי פגיע: בתחושת אי השוויון מול מערכת אכיפת החוק. התחושה היא שכל אחד מאיתנו עלול למצוא את עצמו במקום משפחת בק. אנשים מהיישוב שנקלעו למערכה משפטית בנסיבות טרגיות מול כוחות גדולים שהוא אינו יכול להם. אולם רובנו המכריע לא ימצא את עצמו במקום הנהגת. דהיינו, לא יוכל לשפר לכאורה את עמדתו המשפטית באמצעות כסף וקשרים.

      "לא ייתכן שיש סוגי דמים"

      פרשת גל בק לא נמצאת בחלל ריק. בשנים האחרונות נחשפנו לעוד פרשות משפטיות שנידף מהן לכאורה ריח של הון ושלטון. אחת מהן היא דריסתו למוות ב-2010 של שניאור חשין, בנו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר מישאל חשין, על ידי טל מור. כבר כמעט ארבע שנים שמור מרצה עונש מאסר בבית הסוהר "שיטה" שבצפון. על פי כתב האישום, הוא דרס למוות את חשין כשהוא תחת השפעת סמים ואלכוהול בעת שהאחרון רכב על אופניו ואז ברח מהזירה. הוא הורשע, בין היתר, בהריגה ונגזר עליו עונש מאסר כבד של 12 שנים. בשנת 2023, כשימלאו לו 38 שנים, הוא צפוי להשתחרר.

      השבוע צפה תמונתו של מור בין שלל הפוסטים ברשת והוא שב לתודעה: "12 שנות מאסר וקנס של מיליונים נגזרו על טל מור, דורס בנו של השופט חשין", נכתב לצד תמונתו של מור במדי אסיר. לצד תמונתה של הנהגת נכתב: "קיבלה סגירת תיק על דריסתו למוות של הנער גל בק. לא ייתכן שכסף וקשרים יקנו הכול, לא ייתכן שיש סוגי דמים".

      "ביום שהוא נכנס לכלא אמרתי שהוא נכנס לחינם", אומר אחד מחבריו הקרובים של מור. "היה להם חשוב למצוא אשם והם מצאו כזה, אבל מי שיבדוק מקרוב את התיק יגלה לא מעט סתירות. כמו למשל איך בכביש שבו התרחשה התאונה יש מצלמות בכל מקום אבל אין תמונה אחת מהאירוע".

      12 שנות מאסר נגזרו על טל מור (דניאל בוק)
      טל מור עם הוריו בבית המשפט (צילום: דניאל בוק)

      בחלוף חמש שנים מהאירוע שבו היה מעורב חברו הוא עדיין נסער. לאחר ההרשעה התקשה להתמודד עם התסכול ועזב את הארץ. לאחרונה חזר - והתחושות הקשות עמו. "לא רציתי להתראיין בשמי, אני חושש. זו משפחה עם כוח, משפחה מוכרת ואני מעדיף להישאר אנונימי", הוא מבקש להבהיר. החשש להתראיין לכתבה ליווה את כל חבריו ומקורביו של מור. ייתכן שזה החשש לפגוע במעמדו בכלא או בסיכוי שעונשו יקוצר וייתכן וזה הפחד להיחשף סביב פרשה בעלת פרופיל ציבורי גבוה כל כך. "כשניסיתי בזמנו לפנות לעיתונאים עם הגרסה שלנו נתקלתי בהתנגדויות", הוא מוסיף. "אני זוכר שפניתי לעיתונאי בכיר, איש תחקירים רציני ומוערך, והוא סירב להתעסק בסיפור הזה. הוא אמר לי שיש מקומות שלא שמים בהם את הרגליים וכדאי גם לי לזכור את זה. המשפט הזה לא עוזב אותי".

      משפטו של מור לווה בהד תקשורתי עצום. הממד הטרגי והמעורבים בפרשה מילאו את בית המשפט בבני משפחה, עיתונאים וסתם סקרנים. בקהל נעדרה אישה אחת, אימו של ההרוג, רות חשין, שהקפידה להישאר רחוק מההמולה, קרוב לאבל ולכאב.

      "מי שלקח חיי אדם צריך לשלם על כך", היא אומרת היום ומתייחסת לקשר לכאורה בין סיפורו של גל בק לסיפורה האישי. היא דוחה על הסף את הטענות להעדפות כלשהן בשל ייחוסם המשפחתי או ליחס לא מידתי מבית המשפט. "אפשר לומר בדיוק להפך, המעיטו בעונשו וגזר הדין הוא טיפה בים", היא טוענת. "הוא הרס חיי משפחה, לקח חיים של אדם. מי שנוסע שיכור ומסומם ודורס אדם אחר - ראוי שישלם על כך במלוא חומרת הדין". בהמשך דבריה היא מתייחסת לפרשות האחרות ומבהירה: "אם האחרים קיבלו עונש לא ראוי, זה נורא בעיני ומי שהרג אדם צריך להיענש".

      "פשוטי העם משלמים מחיר כבד יותר"

      לפני שש שנים למד עו"ד דוד ונטורה שיעור חשוב במידתיות כאשר ייצג את פנחס כהן, שהשליך נעל על נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש במהלך דיון. כהן הורשע בחבלה ובזילות בית המשפט ונידון לשלוש שנות מאסר, עונש שהומתק אחר כך בערעור לבית המשפט המחוזי וקוצר לשתי שנות מאסר. "לזרוק נעל זו עבירה, אין מחלוקת על כך, והאדם צריך להיענש. כך טענתי לאורך כל הדרך. השאלה היא מידת העונש", אומר ונטורה. "לתחושתי, המערכת נוהגת איפה ואיפה, ונדמה שהעונש חסר פרופורציה. אני לא טוען חלילה שמדובר בשחיתות, אלא במערכת המשפט שלא עומדת במבחן בוזגלו".

      יתרה מכך, מסביר ונטורה, כי כאשר בצד הנאשם ניצבת אישיות בעלת כוח, המאזן מופר באופן בוטה לטובתה: "יש השפעה כשמדובר בבת של טייקון ואי אפשר להימנע מזה. היא תביא סוללה של עורכי דין שישגעו את המערכת ויביאו עדים ולא יגיעו להסדרי טיעון ויילחמו על כל פרט ופרט. למה אני צריך את זה כפרקליט? אי אפשר להתעלם מהתרחיש הזה הרי, ובסופו של דבר - פשוטי העם משלמים מחיר כבד יותר".

      ונטורה מתייחס באופן פרטני למקרה של טל מור ואומר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים: "גם כשאתה דורס מישהו, אתה צריך לדעת את מי לדרוס". לדבריו, "כשאתה דורס את הבן של חשין אתה בבעיה. אני חלילה לא מצדיק את המעשה, זו עבירה וטל מור צריך היה להיענש בחומרה, אבל נדמה שהעונש חסר פרופורציה".

      פיני כהן (עומר מירון)
      "המערכת נוהגת איפה ואיפה". פנחס כהן (צילום: עומר מירון)

      סגן הדיקן בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, פרופ' אורן גזל-אייל, המשמש ראש המרכז לחקר פשיעה, משפט וחברה מסביר שהפערים החברתיים מול מערכת החוק מתחילים עוד בשלבים המוקדמים של ההסתבכות הפלילית. "אדם שיש לו כסף, כוח ומעמד ידע טוב יותר להתייעץ עם עורך דין. הוא פעמים רבות ידע מראש על החקירה. אדם מוחלש לא היה יודע שבכלל שהוא תחת חקירה", הוא אומר.

      לדבריו, גם בשלב המעצר קיים הבדל. הוא טוען שאנשים שיש להם קשרים בקהילה יובלו למעצר אחרי מחשבה עמוקה יותר מאשר אדם ממוצע מהרחוב. "אנשים בעלי כוח ומעמד בדרך כלל לא ישברו בקלות", מסביר גזל-אייל. "הם ידעו להתייעץ עם עורך דין בשלב מוקדם והמערכת סביבם תדאג להקיף אותם ולא לנתק אותם מהסביבה. הם בדרך כלל יצטיידו בעורכי דין שיש להם מעט תיקים וזמן רב יותר ללקוחות שלהם".

      נדחתה עתירת משפחתה של שחר גרינשפן (גדעון צנטנר)
      "שערורייה". שחר גרינשפן על כסא גלגלים בבית המשפט (צילום: גדעון צנטנר)

      גם מי שאינו עוקב באופן הדוק אחר הפרסומים בתקשורת יתקשה לשכוח את תמונתה של שחר גרינשפן, הנערה הצעירה שהפכה משותקת אחרי שנהג שיכור עלה בנובמבר 2009 על אי תנועה ופצע אותה אנושות. הנהג הדורס, מרק פטריק, נידון במסגרת הסדר טיעון ל-600 שעות לתועלת הציבור, רישיונו נשלל לשש שנים והוא נקנס באלף שקלים.

      "אני קורא לתוצאה הזו שערורייה", אומר שופט בית המשפט המחוזי בדימוס שלי טימן. "עלה בן אדם שיכור על ההגה וגמר חיים של נערה צעירה. נעשה שם הסדר טיעון והתיק נדון בפני שופטת חדשה לגמרי. זה כלל לא משנה אם היא צמח, משותקת לגמרי או הרוגה. חייה הסתיימו".

      אמנם במקרה הזה אף אחד מהצדדים אינו בעל ממון או מעמד חברתי רם, אולם טימן מסביר שלפעמים אין בזה צורך. "שופט בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה, אלי אנושי, שייצג את הנהג הדורס, מונה לשופט ואביו החליפו בתיק", הוא אומר.

      "יש הבדלים בין ההתייחסויות"

      טימן מנסה להסביר מה עמד מאחורי עסקת הטיעון שנרקמה ומסביר כיצד התנהל התיק. לדבריו, השינויים הפרסונליים נעשו תוך כדי ההליך המשפטי והמשפט המשיך להתנהל באותו בית המשפט כשהלשכות של שני השופטים סמוכות זה לזה. "לא היו בעיות ראייתיות שהצדיקו הסדר טיעון, בוודאי שלא הסדר אומלל כזה. אני מכיר יחסים של איפה ואיפה בפרקליטות, תיקים מטורפים, אתה לא יכול להבין את גודל השערורייה", אמר.

      לצד הביקורת, יוצא טימן להגנת הקולגות שעמן עבד שנים ארוכות, ומסביר שלמרבה הצער כמעט שלא ניתן להימנע מפערים. "גם השופטים וגם אנשי הפרקליטות הם בני אדם, ולכל אחד חולשות ואג'נדות", הוא אומר. "לכן יש הבדלים בין ההתייחסויות. הבעיה היא שקורה יותר מדי פעמים ששופטים, פרקליטים ואנשי משטרה מתייחסים אחרת לאנשים מהמיליה שלהם או כאלה הנערצים על ידם ונמצאים ברמה חברתית גבוהה. זה הרי לא הגיוני שבמקרה אחד הנהג הדורס יקבל 12 שנות מאסר ואילו במקרה זה הנהג הדורס יקבל עבודות לתועלת הציבור וקנס כספי".

      צונאמי בדרך לחדר החקירות

      חרף התחושה הציבורית שמעמד חברתי וממון מסייעים בהסתבכויות מול רשויות החוק, יש מי טוען דווקא להפך. אמיר דן, יועץ תקשורת ואסטרטגיה ממשרד "אמיר דן ועינת אורן" ייצג במרוצת השנים אישים ציבוריים רבים, בהם אהוד אולמרט, עמרי שרון והרב הראשי לשעבר יונה מצגר. לטענתו, דווקא הפרסום והמעמד פוגעים בנחקר וביכולת ההתמודדות שלו. מבחינתו של דן, ההצטיידות במערך משוכלל של עורכי דין ויועצים היא כורח המציאות, שבלעדיה לא ניתן להתמודד כראוי מול התקשורת, מול הזירות הווירטואליות ומול ההליך המשפטי עצמו. "ככל שאתה מפורסם יותר ובעל כוח פוליטי, ציבורי או כלכלי, אז הציבור נוטה לחשוב אתה מסדר את המערכת, אבל למעשה המשוואה הפוכה. ככל שאתה מפורסם, כך זה מתנקם בך בהליכים משפטיים", הוא אומר.

      "כאשר נחקר מפורסם מגיע ליחידה הארצית לחקירות הונאה המשטרה מוציאה ביפר, הפרשה מתפוצצת והתוצאה היא שכל כלי התקשורת יודעים", הוא מוסיף. "נחקר שצריך לעבור את הצונאמי הזה בדרך לחדר החקירות הופך לחיוור עוד לפני שנשאל את השאלה הראשונה. הציבור נחשף אליו באחת הנקודות הרגישות בחייו".

      עוד הוא טוען, כי מניסיונו למשטרה יש יכולת עצומה למנף את המעמד הציבורי לטובת הנחקר או לרעתו. "הם דואגים למשל להכניס לו במהלך החקירה כותרות מהאינטרנט כאמצעי להפעלת לחץ או לסדר לו רכב הסוואה אם רוצים למלט אותו מעין התקשורת. היעדר שיתוף פעולה עשוי לבטל את ההטבה הזו ביציאה מהחקירה".

      "השאיפה צריכה להיות שההליכים המשפטיים יתנהלו כמה שיותר רחוק מהעין הציבורית והתקשורת כי אם אתה בפוקוס ומפורסם, זה מתנקם בך", הוא סיכם.

      אהוד אולמרט מגיע לשמוע את עדות שולה זקן בתיק טלנסקי, בית משפט המחוזי ירושלים (נועם מושקוביץ)
      אמיר דן (מימין) לצד אוהד אולמרט (צילום: נועם מושקוביץ)

      פרקליט הצמרת ליאור אפשטיין לא נעזר במשרדי יחסי ציבור במסגרת עבודתו, ואת עבודת התחזוקה מול התקשורת עבור לקוחותיו הוא מעדיף לבצע בעצמו. במאבקיו המשפטיים הוא מפעיל קבוצות פייסבוק, אוסף מידע בניו מדיה ומעצב דעת קהל באמצעות פנייה לתקשורת. בשנים האחרונות הוא ייצג, בין היתר, את העיתונאי עמנואל רוזן ואת השחקן והקומיקאי ירון ברלד. שני המקרים, על אף השוני העצום ביניהם, זכו להד תקשורתי רחב והסתיימו ללא כתב אישום.

      כך למשל, מספר אפשטיין כי בפרשת ברלד, שבה נחקר הקומיקאי בחשד שביצע מעשה מגונה בנערה בת 17, הצוות שלו פתח קבוצת פייסבוק התומכת בזכאותו וגרף 60 אלף לייקים. במקביל, נעשה מאמץ להפריך את התלונה. "המתלוננת סיפרה לחברים בסביבתה שהיא מכזבת, אבל המשטרה סירבה לחקור אותם אז אנחנו דאגנו שזה יקרה", הוא מספר. הוא נזהר מלומר שהוא העביר את הסיפור לתקשורת, למרות שזו האחרונה שיחקה תפקיד מרכזי בסיפור. לדבריו, "ברגע שהחברים נתנו את גרסתם לערוץ 10 אודות המתלוננת, אנחנו כתבנו מכתב שלא יתכן שהערוץ מציגים טענות כאלה, כשבמשטרה כלל לא גבו עדות מהחברים".

      במקרה של עמנואל רוזן, שבו נפתחה חקירה בעקבות עדויות שנאספו נגדו בתא העיתונאיות על הטרדה מינית, מספר אפשטיין שהמשטרה סירבה לקרוא מיילים עם מידע מהותי, שבחלקו עשוי לשנות את התמונה במאה ושמונים מעלות. "היום יש את היכולת דרך השיח הציבורי לחייב את המשטרה להתייחס למשהו, ורק אחרי המיילים נדונו בתקשורת, המשטרה התייחסה אליהם".

      "מה, הכול נקי?"

      לקוח נוסף של עו"ד אפשטיין הוא ראש עיריית רמת השרון, יצחק רוכברגר. לפני כחצי שנה הוא הורשע, בין היתר, בעבירות מרמה והפרת אמונים ובית המשפט גזר עליו שישה חודשי עבודות שירות ופסק שבמעשיו דבק קלון. באחד הבקרים השבוע הוא הגיע למשרדו של אפשטיין. הוא התיישב בחדר ההמתנה עם פנים נפולות. עובר אורח ששאל לשלומו, זכה לתשובה הקבועה: 'כמו שאני נראה'. הוא מדבר בחופשיות על תחושת אי הצדק הקשה שאופפת אותו. "אני חושב שדווקא למי שיש פרופיל ציבורי גבוה יש בעיה במערכת המשפט", הוא אומר. "יש לי אמנם מעמד של ראש ראשות, אבל המעמד הזה הוא כלום. אין לי ממון רב ומול ביקורת תקשורתית קשה להתגונן. אני לא יכול להגיש לשון הרע נגד כל עיתונאי שיש בו הרס".

      גם רוכרברגר יודע שכסף בהחלט יכול לשנות את המציאות. לדבריו, "כסף יכול לסייע במערכה לפני הכניסה לבית המשפט. למי שיש כסף יכול לדאוג לעורך דין טוב עם הרבה קשרים, שידע לפתוח דלתות במקומות הנכונים, כלומר במשטרה ובפרקליטות. אנחנו רואים מה קורה היום", הוא אומר ופולט נשיפה כבדה, תוך שהוא רומז לעו"ד רונאל פישר, העומד במרכזה של פרשת השחיתות החמורה.

      "אדם שיש לו כסף יכול להגיע למצב של סגירת עניינים הרבה לפני ההגעה לבית המשפט", הוא אומר. "מה, הכול נקי? ראינו עכשיו מה קרה, האם מישהו מנהל חשבון נפש רחב בעקבות המקרה? האם מישהו מבצע בדק בית? אין לי חלילה טענות לבית המשפט, אני רק מעלה שאלות".