"נפל בין הכיסאות": איך אפשר היה לעזור לאברהם מנגיסטו?

(נתניהו למשפחת מנגיסטו: נחזיר את אברהם)

היעלמותו של אברהם מנגיסטו, שחצה את הגבול לעזה לפני עשרה חודשים, מעלה שאלות לא פשוטות אודות תחום בריאות הנפש ונגישותו לאלו שזקוקים לו. רשויות הרווחה באשקלון הכירו את משפחתו של מנגיסטו כבר משנת 2013 - אך אלה לא עודכנו בדבר מצבו הנפשי. כיום, שיקום בריאות הנפש, התחום שאמור לסייע לאנשים פגועים נפשית להשתלב בקהילה, הוא מערך השיקום היחיד בישראל שאינו נמצא באחריות משרד הרווחה, אלא תחת משרד הבריאות.

תחום בריאות הנפש בישראל עבר בשנים האחרונות שלושה מהלכים עיקריים. בשנת 2000 הוחלט על צמצום מספר מיטות האשפוז בבתי החולים הפסיכיאטריים. באותה שנה עבר "חוק השיקום", המסדיר את המערכת השיקומית שלה זכאים מטופלים, וביולי הנוכחי נכנסה לתוקפה הרפורמה בבריאות הנפש - שמעבירה את האחריות הרפואית על הנושא לידי קופות החולים.

עוד בנושא
חמאס: טוני בלייר מתווך בנושא השבויים ברצועה
נתניהו בבית משפחת מנגיסטו: "מולנו אויב אכזר, נחזיר את אברהם"
פרי: "לכנס דיון דחוף על פרשת מנגיסטו בוועדת חוץ וביטחון"

על פי נתוני ארגון "בזכות" המסייע לבעלי מוגבלויות, יותר מ-70 אלף איש בישראל מוכרים כמי שזכאים לסל שיקום על פי "חוק שיקום נכי נפש בקהילה", חוק הקובע סל סיוע לנכים עם מוגבלות נפשית משמעותית, שנקבעו להם 40% נכות. אלא שבפועל מקבלים את הסיוע כ-22 אלף איש בלבד. "בפועל, יותר מ-60% מהזכאים על פי החוק כלל לא מקבלים את סל הסיוע הנדרש", אמרה עידית סרגוסטי, רכזת תחום בריאות הנפש בארגון "בזכות". לדבריה, אלו אנשים שלא מטופלים בשום מסגרת. "המצב הוא שמשרד הבריאות מוכן לתת את השירותים, אך אין מי שיביא את האנשים לקבל אותם. נתון זה ממחיש היטב את התת-טיפול ואת היעדר הטיפול לאנשים עם בעיות נפשיות בישראל", הבהירה.

"המצב שבו תחום השיקום בפסיכיאטריה נמצא בידי משרד הבריאות, ומנוהל כחלק מתקציב המערך הפסיכיאטרי - יוצר עיוות", הסבירה ד"ר הלה הדס, מנכ"לית עמותת "אנוש", המסייעת לפגועי נפש. "אין סיבה אמיתית ששיקום לא יהיה חלק ממערך הרווחה. כשמדובר בשירות שהינו שירות רווחתי ולא שירות רפואי - נוצרת הפרדה בין מערכות הרווחה והשיקום החברתי, שאמורות להתקיים תחת אותה קורת גג".

סיפורה של משפחת מנגיסטו ממחיש את הבעייתיות בהפרדת תחום בריאות הנפש ממערכת הרווחה, שכן המשפחה הייתה מוכרת לשירותי הרווחה - שאף ביקרו בבית באשקלון כמה פעמים, אך איש לא היה מודע למצבו של אברהם. זאת, על אף שגם אחיו מיכאל, שמת לפני כמה שנים, סבל מבעיה פסיכיאטרית.

"ברגע שבמשפחה יש רקע של מחלות נפש והיא יודעת שאת כל המענה היא תקבל ממערך הרווחה, אוטומטית הכול יפעל בצורה יעילה וטובה יותר", ציינה הדס, "אבל ברגע שאדם הולך לפסיכיאטר ואחר כך פונה לביטוח לאומי על מנת לקבל קצבת נכות ומשם מופנה למשרד הבריאות, שירותי הרווחה יכולים להישאר מחוץ לתמונה בכלל. זאת, במקום מצב ששירותי הרווחה יקבלו הודעה על אישור קצבת נכות על רקע פסיכיאטרי ויעקבו אחר המשפחה. יש פה בעיה שורשית מובנית", סיכמה הדס.

בעיה נוספת הקיימת בתחום הינה השירותים. "בתחום בריאות הנפש חסרות מרפאות ויש חוסר גדול בשירותים, שאם כבר קיימים אז אינם מוכוונים תרבותית לתת מענה לקבוצות מוחלשות כמו האוכלוסייה הבדואית, שם המחסור אדיר והם כלל לא מטופלים", הוסיפה סרגוסטי. לטענתה, פעמים רבות, בשל העובדה שבריאות הנפש תחת משרד הבריאות "יש נטייה ברווחה להתנער מהעיסוק בנושא, וזה חלק מהבעיה".

יתרה מכך, אחת הבעיות העיקריות הקשורות קשר הדוק למחלות פסיכיאטריות היא המבוכה, כפי שהסבירה הדס. "הבושה הגדולה סביב הנושא יוצרת מצב שאנשים יוצרים מציאות שבה לא אומרים לעצמם – 'זו הבעיה'. אנו רואים התנהגויות לא ברורות של ילדים שהוריהם לא רואים בזה משהו חריג ולוקח זמן עד שמבינים שמדובר בהתנהגות חריגה ולא בדיכאון של גיל ההתבגרות או חרדה מהצבא. לוקח זמן להבין שזה כבר משהו שהוא מעבר לשליטתך, ואז מגיעים למצב שדורש אשפוז. אנחנו מנסים להיכנס למערכת החינוך על מנת לעורר עירנות בקרב מורים. במציאות היום, הנושאים האלו מדוברים מעט מידי, הסימנים מוכרים למעט מידי אנשים".

על אף המציאות הקשה, סרגוסטי צופה כי המצב ישתנה הודות לרפורמה בבריאות הנפש. בעקבות הרפורמה והעברת התחום לקופות החולים, רופאי המשפחה יתמקצעו יותר בזיהוי סימנים המעידים על מצוקות או מחלות פסיכיאטריות, ויהיה להם קל יותר להיוועץ בפסיכיאטרים שיעבדו תחת אותה קורת גג של קופת החולים. "לרופאי המשפחה יהיה עכשיו חלק גדול יותר בתהליך, כשאלה יהיו מודעים יותר למצבים האלה ולאיתור המקרים, וכן יהיו אנשי מקצוע של בריאות הנפש שיהיו זמינים יותר", אמרה והוסיפה: "חלק מהרעיון הוא שכמעט כל אחד מגיע בשלב כזה או אחר לרופא משפחה, ואם תהיה לו יותר הבנה בתחום, כמו גם אנשי מקצוע שיוכל להיוועץ עמם - פחות אנשים ייפלו בין הכיסאות. ב'בזכות' אנחנו מאמינים ומקווים שהרפורמה תוביל לשינוי המצב, שכמה שיותר אנשים יאותרו מוקדם ושזמינות השירותים תהיה גבוהה יותר".

לפניות לכתב דנה ויילר פולק: danawp@walla.co.il

(עדכון ראשון: 22:39)