פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ההסתרה - וההתעלמות: הדמיון בין מנגיסטו ליוצא אתיופיה שהושב מלבנון

      התפאורה השתנתה, אך סיפוריהם של אברהם מנגיסטו וגבריאל דוויט, שגופתו הושבה מלבנון ב-2007, כאילו נכתבו בידי אותו סופר. המשפחות שהושתקו, ההתנערות מאחריות ואי-ההתייחסות מצד הממשלה. אחיינו של דוויט אחרי מציאת הגופה: מקווה שהמצב הזה לא יחזור על עצמו

      ההסתרה - וההתעלמות: הדמיון בין מנגיסטו ליוצא אתיופיה שהושב מלבנון
      צילום: שי מכלוף, עריכה: טל רזניק

      (ליאור לוטן התנצל אתמול בפני בני משפחת מנגיסטו)

      ביום מעונן באמצע חודש אוקטובר 2007, הובא גבריאל דוויט למנוחות בבית העלמין החדש בבאר שבע. זעקות השבר של אחיותיו ושל אמו הדהדו מעל קברו הפתוח, אלא שהשבר והכאב של משפחתו היו מהולים בתחושות קשות של תסכול ושל עלבון. מאות בני משפחה, חברים וקייסים של קהילת יוצאי אתיופיה השתתפו בטקס, אולם למרות הנסיבות המסתוריות שהביאו למותו וחרף העובדה שגופתו הוחזקה בידי חיזבאללה בלבנון במשך שנתיים ותשעה חודשים, אף נציג רשמי מהממשלה, מהכנסת או מהעירייה לא טרח להגיע לבית העלמין ולחלוק כבוד אחרון לדוויט, בן לקהילת יוצאי אתיופיה.

      "כואב לנו מאוד שנציגי הממשלה לא הגיעו, עד עכשיו עוד לא קיבלנו פרטים על נסיבות הגעתו של אחי ללבנון", אמרה אז טובה קסאי, אחותו של דוויט. טיזזו, אחות נוספת, מתחה ביקורת קשה על המדינה, שלא העבירה לידי המשפחה את המסמכים שנמצאו בבגדיו של גבריאל. רק אמו, אביבה, ניסתה לשמור על ממלכתיות, ואמרה באיפוק: "אני רוצה להודות לממשלה על שהחזירו לי את גופת בני".

      עוד בוואלה חדשות:
      "לוטן חשב שהוא עושה טובה למשפחת מנגיסטו, אבל זו חובתו"
      על רקע המו"מ התקוע: ישראל דחתה בקשות הומניטאריות של בכירי חמאס
      נתניהו בבית משפחת מנגיסטו: "מולנו אויב אכזר, נחזיר את אברהם"

      גבריאל דוויט, טבע בים וגופתו נסחפה ללבנון. ינואר 2005. (חטיבת דובר המשטרה)
      גבריאל דוויט (צילום: משטרת ישראל)

      שמונה שנים חלפו מאז אותה הלוויה כואבת, ונראה כי ההיסטוריה חוזרת. התפאורה השתנתה – דירת שיכון ציבורי בעיר דרומית אחרת, אשקלון – אולם הדמיון בין שני המקרים של דוויט ושל אברהם מנגיסטו, שניהם צעירים ישראלים בני 28, בנים לקהילת יוצאי אתיופיה, הוא מצמרר. רק ביום חמישי האחרון, עשרה חודשים אחרי שמנגיסטו חצה את הגבול לרצועת עזה לעיני חיילי צה"ל, הותר לפרסום כי הוא נפל בשבי חמאס.

      המשטרה הודיעה למשפחה, אך אף גורם רשמי לא הגיע

      שני הצעירים שכלו את אחיהם הגדולים זמן קצר לפני היעלמותם. נחום דוויט היה מעמודי התווך של המשפחה, אך הוא נקלע לחובות כבדים בעקבות השקעות כושלות בחקלאות, ושם קץ לחייו בתלייה. מסרשאו, אחיו הגדול של מנגיסטו, התפרנס מעבודות מזדמנות עד שלקה בפוביה מרעלים והרעיב את עצמו למוות. כמו מנגיסטו, גם מותו של נחום דוויט השפיע קשות על אחיו הצעיר גבריאל, ועם תום ימי השבעה הוא נעלם מבלי להשאיר למשפחתו כל רמז עם מקום הימצאו.

      הנקודה ממנה חצה אברהם מנגיסטו את הגדר ועבר אל רצועת עזה, יוני 2015 (שי מכלוף)
      שניהם מצאו את דרכם לחוף הים. הנקודה שבה חצה מנגיסטו את הגבול (צילום: שי מכלוף)

      מנגיסטו פנה לחוף זיקים ומשם חצה רגלית את הגבול לרצועת עזה, ובדומה אליו, גם דוויט מצא את דרכו לחוף הים. הפעם האחרונה שבה נראה בחיים, בינואר 2005, הייתה באחד מחופי הים של חיפה. המשטרה סברה אז כי הוא טבע והודיעה על כך למשפחתו, אולם גופתו מעולם לא נמשתה מהים.

      כשחיילי צה"ל פתחו את תיק הגב שהותיר מאחוריו מנגיסטו לפני שחצה את הגבול ועשה את דרכו לנמל הדייגים של עזה, הם מצאו בו את תעודת הזהות שלו. שוטר ממשטרת אשקלון היה זה שבישר למשפחה כי בנם חצה את הגבול לרצועת עזה ומאז לא שמעו ממנו. אחרי שבועיים פנה אחיו של מנגיסטו לחברת הכנסת לשעבר פנינה תמנו-שטה, ורק אחרי התערבותה הגיע לראשונה לבית המשפחה מפקד אוגדת עזה, אלוף-משנה ירון פינקלמן.

      בני משפחתו של גבריאל דוויט, אוקטובר 2007 (הארץ , אלברטו דנקברג)
      בני משפחתו של גבריאל דוויט (צילום: אלברטו דנקברג, הארץ)

      המשפחה השלימה עם הבקשה לשמור על פרופיל נמוך וליישר קו עם נציגי הממשלה ומשרד הביטחון, שדרשו ממנה לא להתנגד לצו איסור הפרסום שהוטל על הפרשה. שר החוץ דאז, ח"כ אביגדור ליברמן, טען השבוע כי הוא שמע לראשונה על היעלמותו של מנגיסטו רק לאחר פרסומה בכלי התקשורת, וגם חברי ועדת החוץ והביטחון כלל לא עודכנו בפרטי המקרה באופן רשמי.

      "מתי ידעתם שהגופה אצל החיזבאללה?"

      דוויט נעלם כשנה וחצי לפני שנחטף החייל גלעד שליט על ידי חמאס, ב-25 ביוני 2006. כשנה לאחר חטיפתו של שליט, וחודשים אחדים לפני השבת גופתו של דוויט, פתחו משפחתו וחבריו של החייל החטוף במאבק ציבורי מתוקשר להשבתו משבי חמאס, אולם במקרה של דוויט, התברר בדיעבד כי המדינה הסתירה מהוריו מה עלה בגורל בנם. זמן קצר לפני השבת גופתו, הגיעו נציגי המשטרה לבית המשפחה בבאר שבע ולקחו מהם דגימת רוק, מבלי להסביר להם את הסיבה לכך. מאוחר יותר הובן להם כי הדגימות נלקחו לצורך בדיקות דנ"א שיאמתו כי הגופה הנמצאת בלבנון היא אכן של דוויט.

      עם השבת הגופה בתמורה לשתי גופות ולאסיר לבנוני אחד, הופתעו גורמים באגף המודיעין של צה"ל כי המדינה הסתירה את הפרשה מהמשפחה, למרות שגורמי ממשלה קיבלו מאמ"ן את המידע על הימצאותו בלבנון זמן רב לפני השלמת העסקה עם חיזבאללה. "התנהלות הגורמים השונים שהגיעו להחלטה כי יש להשאיר את המשפחה בחוסר ודאות במשך יותר משנתיים, ובינתיים לתת למשפחה לחפש אותו ברחבי הארץ, כשהמדינה יודעת כי גבריאל כבר איננו בשטח ישראל ומוחזק על ידי איזה שהוא ארגון, או חיזבאללה, או סוריה, היא שערורייתית", אמר חנן קסאי, אחיינו של דוויט. "אני מקווה כי ההחלטה לא לשתף משפחות בעניינים ביטחוניים, כמו המצב הזה שנקלענו אליו, לא יחזור על עצמו".

      אברהם מנגיסטה, הצעיר הישראלי שנמצא בידי חמאס (באדיבות המשפחה)
      אברהם מנגיסטו (צילום: באדיבות המשפחה)

      בדיון שנערך בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת כשבוע לאחר הבאת גופתו של דוויט לקבורה, הביעו בני משפחתו את זעמם ואת עלבונם נוכח התנהלות הממשלה בעניינם. חברו של דוויט, דויד יאסו, סיפר כיצד המשפחה נסעה לחיפה לעתים תכופות ואף הוציאה אוטובוסים עמוסי מתנדבים שעסקו בחיפושים, במטרה לאתר את גבריאל.

      אסתר דוויט, בת דודתו של גבריאל, הטיחה במהלך הדיון ביוני פולינגר, ראש חוליית נעדרים במטה הארצי של המשטרה: "המשטרה לא ידעה כלום?". פולינגר השיב לה: "אני יכול להראות בתיק החקירה פעולות שבוצעו בסמוך למציאת הגופה, פעולות חקירתיות, כולל הערכות מצב שבראשות מפקד המרחב, ולא היינו יוצאים לפעולות סרק אם היינו יודעים שהוא נמצא". משהתברר כי גם המשטרה לא עודכנה לכאורה בפרטים, שאלה סגנית שר העלייה והקליטה לשעבר מרינה סולדקין את נציג משרד הביטחון, ישי יודקביץ, "מתי ידעתם שהגופה אצל החיזבאללה?". הוא סירב להשיב ואמר: "צריך לשאול את משרד ראש הממשלה, את המתאם".

      "אם זה היה מישהו אחר, הוא היה נקבר בטקס גדול בנוכחות הממשלה"

      נגיסט מנגשה, מנהלת "הפרויקט הלאומי האתיופי" הוסיפה אז: "אני חושבת שמה שהיה הוא זלזול כלפי המשפחה". לדבריה, "הבחור היה בידיים של החיזבאללה, ואם זה היה מישהו אחר, הוא היה נקבר בטקס גדול בנוכחות הממשלה. המשפחה לא תמשיך לשתוק, היא תנקוט גם בצעדים משפטיים".

      שנתיים לאחר מכן, ב-2009, משפחת דוויט אכן הגישה תביעה נגד משרד הביטחון לבית משפט השלום בבאר שבע באמצעות עורך דינה אוהד ערב, ודרשה 1.7 מיליון שקלים בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם בשל התנהלות המדינה ומשרד הביטחון. שלוש שנים לאחר מכן, הגיעו הצדדים לפשרה, והמדינה פיצתה את המשפחה בסכום של 200 אלף שקלים.

      לפניות לכתבת: adihashmonai@walla.com