פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בעקבות בג"ץ: נתניהו יעדיף לפעול לשינוי החוק מאשר למנות שרים

      בעקבות הביקורת שהשמיע בית המשפט על כך שנתניהו מחזיק בארבעה משרדי ממשלה, התחדשה המתיחות בשורות מפלגת השלטון סביב תפקידי השרים. עם זאת, ההערכה שראש הממשלה יפעל רק אם בג"ץ ידרוש מינוי שרים חדשים

      בעקבות בג"ץ: נתניהו יעדיף לפעול לשינוי החוק מאשר למנות שרים
      צילום: רויטרס, דוברות משרד רה"מ, לע"מ; עריכה: גדי וינסטוק

      הביקורת שהשמיעו הבוקר (שלישי) שופטי בג"ץ חנן מלצר ואליקים רובינשטיין על העובדה שראש הממשלה בנימין נתניהו מכהן בנוסף לתפקידו גם שר בארבעה משרדים - חוץ, תקשורת, בריאות ושיתוף פעולה אזורי - עוררה מחדש את המתיחות בליכוד סביב תפקידי השרים שבהם מחזיק נתניהו. כעת, מעריכים במפלגת השלטון כי הפיתרון שאותו יעדיף נתניהו לקדם הוא שינוי חקיקה, אשר יאפשר לראש הממשלה להמשיך ולכהן כשר במקום, למנות שרים לאותם המשרדים שבהם הוא מחזיק.

      כבר אחרי שהמשא ומתן הקואליציוני הסתיים, ניכרה תחושת חמיצות בקרב לא מעט שרים אשר ציפו לשדרוג, ובסופו של דבר נאלצו לשמור על אותו המשרד או אף לקבל משרד נחשב פחות. כל זאת בזמן שמשרד החוץ היוקרתי נותר ללא שר. בנוסף, נאלץ השר אופיר אקוניס להתמנות לשר במשרד התקשורת מבלי לקבל את מלוא האחריות על המשרד.

      בלשכת ראש הממשלה סירבו להתייחס היום לפסיקה, וחברים בסיעתו שפנו ללשכה בבקשה לקבל תדרוך כיצד להשיב לתקשורת בנושא נענו כי אין ללשכה מה למסור בעניין.

      עוד ידיעות פוליטיות בוואלה!NEWS
      שפיר על הפסנתר, הנגבי במגבעת: מאחורי הקלעים של ליל הפיג'מות בכנסת
      דרעי משך זמן, שטייניץ בא מהבית - ואישור התקציב נדחה
      הממשלה קברה את רפורמת הגיור, בנט ושקד התנגדו

      ישיבת סיעת הליכוד, 29 ביוני 2015 (נועם מושקוביץ)
      מה יקרה עכשיו בליכוד? ישיבת הסיעה, בשבוע שעבר (צילום: נועם מושקוביץ)

      בינתיים, בסביבת נתניהו שוקלים את הצעדים האפשריים. מינוי של שרים לאותם תפקידים שבהם החזיק נתניהו נראית כאפשרות שסיכוייה נמוכים מאוד. הסיבה הראשונה היא חוסר ההסכמה מצד סיעת כולנו למנות למעלה מ-20 שרים. רק לפני חודש וחצי נאלץ השר בני בגין לפנות את כיסאו סביב שולחן הממשלה מאותה סיבה, וזאת לאחר שגלעד ארדן החליט בסופו של דבר להיעתר להצעתו של נתניהו ולהתמנות לשר לביטחון פנים. אם אכן יחליט נתניהו למנות שרים למשרדי הבריאות, החוץ והתקשורת, המשמעות המיידית תהיה שיעקב ליצמן יהיה השר ה-21, דבר שכאמור בכולנו הבהירו שלא ייתנו לו יד, מה שעלול לאלץ את ראש הממשלה לבקש שוב מאחד משריו לפרוש.

      כשכל סעיף זוטר הופך לקרב בקואליציה

      מכשול בעייתי וגדול אף יותר הוא השיבוץ של שר במשרד החוץ. על התפקיד נאבקו רק לפני חודשיים השרים ארדן, כץ, שלום ושטייניץ. נתניהו כאמור בחר שלא להכריע בקרב ביניהם, ולא מינה שר למשרד. במקביל, הוא הבטיח לסגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, כי לא ימונה שר מעליה, כך שהיא זו שתהיה ממונה על המשרד. מינוי שר מתוך שורות הליכוד לתפקיד היוקרתי יעורר באופן טבעי מתיחות גם מול השרים שרואים עצמם מועמדים טבעיים לתפקיד ולא יזכו בו, וגם מתיחות מול סגנית השר חוטובלי.

      מכל הסיבות הללו, צפוי נתניהו לנסות ולשנות את חוק היסוד, באופן שיאפשר לו לשמר את המצב הקיים. על פניו, לשותפות הקואליציוניות לא אמורה להיות בעיה עם שינוי החוק כיוון שכך מתנהלת בפועל הממשלה כיום. עם זאת, לאור ניסיון העבר, בקואליציית 61 חברי הכנסת של נתניהו כל אישור של סעיף, טכני ככל שיהיה, הופכת לעניין של מקח וממכר מול הסיעות השונות שלא ממהרות לתמוך בבקשותיו של ראש הממשלה. גורמים בכולנו, לדוגמה, סירבו להתייחס לשאלה מה יעשו אם הנושא יובא להצבעה, ואמרו כי הם "עוקבים אחר ההתפתחויות".

      גורמים משפטיים בכירים העריכו כי גם אם נתניהו יחלט לשנות את החוק הדבר לא יקרה בקרוב, וכי הוא יעדיף להמתין עד פסק דין של בית המשפט בעניין מינוי השרים במקומו. אותם גורמים העריכו שנתניהו ימתין לפסיקה הסופית ורק אז יחליט איך לפעול.

      לפניות לכתב עמרי נחמיאס: omri_n@walla.net.il