(נתניהו בהשקת הרפורמה בבריאות הנפש, בשבוע שעבר)
בג"ץ דן היום (שלישי) בעתירה שהגישה סיעת יש עתיד נגד מינוי ח"כ יעקב ליצמן לתפקיד סגן שר הבריאות במעמד של שר, תפקיד אותו ממלא ראש הממשלה בנימין נתניהו. במהלך הדיון אמר שופט חנן מלצר: "בחוק יסוד: הממשלה הקודם היה סעיף שלפיו ראש הממשלה יכול להיות גם ממונה על משרד וגם להיות שר. בחוק יסוד: הממשלה הנוכחי הורידו סעיף זה, קרי הוא לא יכול להיות לצד תפקידו כראש ממשלה לשמש שר, לכן כל המתווה הזה יש לו פסול".
לדבריו, לפי החוק ישנם מקרים ספציפיים שבהם ראש הממשלה יכול לשמש שר במקביל, אולם זה לא המצב בפועל. "ראש הממשלה יכול להיות שר כשר מתפטר, נפטר, כשנבצר ממנו למלא תפקידו - וזה רק באופן זמני וגם זה הופעל בממשלה האחרונה", אמר. "ככל שאתם דוחפים או מסיטים את הכובד לראש הממשלה שיתפקד כשר, אתם נופלים לבעיה האחרת, שראש ממשלה בכלל ברגיל לא יכול לשמש כשר. בחוק יסוד: הממשלה הקיים, יכולתם לשנות את זה, עשיתם שינויים (הממשלה והכנסת) ערב כינון ממשלה זו, (אך) השינוי הזה לא נעשה. לכן ראש הממשלה לא יכול להיות גם שר".
לקריאה נוספת:
דרמה בכנסת: דרעי משך זמן, שטייניץ בא מהבית - ואישור התקציב נדחה
הממונה על ההגבלים: "מתווה הגז הנוכחי לא יביא לתחרות"
הממשלה קברה את רפורמת הגיור, בנט ושקד התנגדו
השופט אליקים רובינשטיין, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, הוסיף דברים ברוח דומה. "אנחנו מדברים על אחריות, הבריאות זה לא זוטא במדינת ישראל ונוגעת לכל אחד מאיתנו באולם הזה. אתה שואל מי אחראי לבריאות, מי באמת אחראי לבריאות. אומרים שראש הממשלה יש לו איראן וביטחון וחוץ ותקשורת ועוד כמה. צריך בעל בית, מי בעל הבית?", תהה.
לדבריו, "נלך לרחוב ונשאל (מי שר הבריאות) אדם ברחוב - ברחוב הרפואי, לא רק החרדי - יגידו ליצמן. הוא גם יצדק כי הוא מתפקד כבעל בית: מינה מנכ"ל בהדסה, ראיתי תכניות, כל הכבוד גם, יש עליו שבחים, תבוא עליו ברכה. אני בטוח שהכוונות טובות, אבל החיים אחרים. אז יוצא כאילו כל דבר בעל משמעות צריך ללכת לראש הממשלה. אם ראש הממשלה מתעמק מה חלקו של ליצמן? או שראש הממשלה לא מתעמק?".
בחוק יסוד: הממשלה הקודם היה סעיף שאפשר לראש הממשלה לכהן כשר, אשר נמחק בחוק הנוכחי. לתפישתו של מלצר, למרות שהסעיף הושמט, כל עוד הסעיף לא תוקן הדבר לא אפשרי. עם זאת, הדבר נתון לפרשנות משפטית.
ליצמן: "נמתין להכרעת בג"ץ"
חברי הכנסת של יהדות התורה נמנעים מלכהן כשרים בשל החלטה עתיקה של ההנהגה הרוחנית של "אגודת ישראל", הסיעה החסידית של המפלגה, שלפיה אין לשמש שרים בממשלה. זאת, כחלק ממדיניות המפלגה שלא לעסוק בנושאי חוץ וביטחון, אלא בעיקר בתחומי חברה ורווחה, דת ומדינה, ערכים ומסורת, ומתוך רצון שלא לשאת באחריות הקולקטיבית להחלטות ממשלה שונות.
גורם במפלגה הסביר כי "יש נושאים שלא נרצה, כמייצגי ציבור שומרי תורה ומצוות, להכריע בהם, כמו יציאה למלחמה או הרג אזרחים, בעוד שהציבור שלנו לא נשלחים לקרב ולא משרתים באופן רשמי. לתפיסתנו, בנושאים אלה יש מומחי צבא וביטחון. לא בשביל זה שלחנו נציגים בכנסת ובממשלה. לכן אנו מסתפקים בפחות מהתואר שר. כדי שלא לקחת אחריות מיניסטריאלית במקרים של מלחמה או איבוד חיים". הגורם הדגיש כי "כמובן שאין לנו בעיה בהכרה במדינה. סגן שר וחבר כנסת מושבעים בכנסת בדיוק כמו שר". בש"ס, לעומתם, פחות מחמירים בגישה זו, לאור היתר שנתן בעבר הרב עובדיה יוסף.
עם זאת, אם בג"ץ יכריע לבסוף כי ליצמן חייב להתמנות לתפקיד שר בממשלה, הוא לא פוסל את האפשרות כי יעשה זאת. בעבר הצהיר כי הוא יביא את ההחלטה "להכרעת הרבנים". בסביבתו ציינו כי אחד הטיעונים המרכזיים שליצמן עשוי להשתמש בהם הוא של "פיקוח נפש", טיעון שנועד להקל עליו לשמש כשר הבריאות כדי לעזור לחולים. אפשרות נוספת היא חקיקה שתסלול את דרכו לתפקיד.