וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שיאן תלונות הציבור ב-2014: המוסד לביטוח הלאומי

7.7.2015 / 16:00

הדוח השנתי של נציבות תלונות הציבור, שהוגש היום, כלל בין היתר תלונות נגד רשויות מקומיות שלא פעלו לפינוי מקלטים ב"צוק איתן", טענות אסירים על עיכוב בקבלת טיפול רפואי ותלונות על עיקול נכסים ללא התראה

צילום: באדיבות ערוץ הכנסת, עריכה: ליאור קירשנר

נציב תלונות הציבור, מבקר המדינה יוסף שפירא, הגיש הבוקר (שלישי) את דוח הנציבות לשנת 2014 ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. מהדוח, העוסק בפניות של הציבור על ההתנהלות במשרדי ממשלה, ברשויות מקומיות ובגופים ממשלתיים וציבוריים אחרים, עולה כי מספר התלונות הגבוה ביותר הוגש נגד המוסד לביטוח לאומי. אחריו נציבים משטרת ישראל, משרד האוצר ומשרד המשפטים. מהדוח עולה כי 2014 הייתה שנת שיא במספר התלונות - כ-16 אלף תלונות - גידול של כ-8% לעומת השנה הקודמת. 1,218 מהתלונות היו על המוסד לביטוח לאומי.

התלונות הרבות ביותר שנמצאו מוצדקות היו נגד דואר ישראל, נגד עיריית באר שבע ונגד רשות השידור. גם חברי כנסת יכולים להגיש תלונות לנציבות, ובשנה החולפת הגיש ח"כ אמנון כהן (ש"ס) את התלונות הרבות ביותר – שש תלונות, ואחריו חברי הכנסת איתן כבל (המחנה הציוני) ועדי קול (יש עתיד).

עוד על תלונות הציבור:
מתלוננת כונתה זונה, לאחרת הומלץ להחליף עו"ד: הדוח נגד השופטים
אגרה לעיוור וחשבון חשמל לבית שרוף: תלונות הציבור ב-2013

דו"ח נציבות תלונות הציבור מוגש לכנסת, מימין – יוסף שפירא, מבקר המדינה, יולי אדלשטיין, יושב ראש הכנסת, קארין אלהרר, יו"ר הועדה לביקורת המדינה. יוני 2015. דוברות הכנסת, מערכת וואלה! NEWS
המבקר יחד עם יו"ר הכנסת מציגים את הדוח, היום/מערכת וואלה! NEWS, דוברות הכנסת

פרק מיוחד בדוח הוקדש לתלונות שהתקבלו בעקבות מבצע "צוק איתן" בקיץ הקודם. חלק ניכר מהתלונות עסקו בהיעדר אפשרות להשתמש במקלטים המצויים בבתים משותפים. מתלוננים התלוננו על כך ששכניהם השתלטו על המקלט המשותף ואחסנו בו חפצים, והרשות המקומית שבה הם גרים לא טיפלה בפניותיהם בנושא. בעקבות התערבות הנציבות פונו המקלטים.

תלונה נוספת התקבלה מתושב של שכונה ותיקה הגר בסמוך למרכז רפואי של שירותי בריאות כללית, שטען כי המרכז הרפואי אינו מאפשר לתושבי השכונה לשהות במרחב המוגן המצוי בו, אף שאין בשכונה מרחב מוגן אחר. בעקבות התערבות מהירה של הנציבות הסכים המרכז הרפואי לתת למתלונן מפתח של שער הכניסה כדי שתושבי השכונה יוכלו להיכנס. עוד תלונות עסקו בכך שהאזעקות אינן נשמעות.

נושא נוסף שבו עסקה הנציבות בשנה שעברה הוא הפרת זכויות של עצירים ואסירים. במקרה אחד התלונן אסיר בכלא מעשיהו החולה בהפטיטיס כי עוכבה שליחתו לבדיקה אצל רופא מומחה. מבירור התלונה עלה כי במאי 2013 נכתב בתיקו הרפואי של המתלונן שבבדיקת דם שנעשתה לו נמצא כי המחלה מצויה בשלב פעיל. למרות זאת, רק בספטמבר ניתנה לו הפניה לרופא מומחה לשם קבלת טיפול. הנציבות לא קיבלה הסבר לעיכוב במתן ההפניה, ובעקבות זאת העירה לשירות בתי הסוהר על הזמן הרב שעבר מהרגע שבו התברר כי הוא חולה במחלה מידבקת ועד למתן ההפניה.

במקרה אחר הלין אסיר ביטחוני על שבמשך כשלושה שבועות לא הופנה לקבלת טיפול רפואי בידו החבולה, וכי כאשר הופנה לבסוף לקבלת טיפול נכבלו ידיו ורגליו, חרף תלונותיו על כאבים עזים בידו. בתום בירור קבע נציב תלונות הציבור כי האסיר לא קיבל טיפול רפואי בזמן סביר, וכי הופרה זכותו לקבל את הטיפול הנדרש לשמירה על בריאותו. כמו כן, קבע הנציב כי כבילת האסיר במשך כמה שעות בעת שנשלח לבדיקה בשל חשש לשבר בידו נעשתה שלא כדין וגרמה לו סבל מיותר.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

המשטרה החרימה ביודעין כלי רכב של נכה

עוד צוינה בדוח תלונה שהגיש נכה צה"ל על כך שהמשטרה החרימה את כלי הרכב שלו, שבו הוא מסתייע רבות בשל פגיעה ברגליו, בעת שחקרה תלונה שהוגשה נגדו כחודשיים קודם לכן. המשטרה טענה בתגובה כי בעת שהגישה בקשה להוציא צו לתפיסת כלי הרכב לא ידעה כי מדובר בכלי רכב של נכה. ואולם, בירור הנציבות העלה כי בחומר החקירה נכלל פלט מחשב שנשלח ממשרד הרישוי, שצוין בו כי מדובר בכלי רכב של נכה.

תלונה נוספת שבה עסקו בנציבות הגישו משפחות שפונו בספטמבר 2012 ממאחז מגרון. לדבריהם, במהלך הפינוי, ובעיקר בפינוי הילדים, נעשו פעולות שפגעו בכבודם ובשלומם של יושבי המאחז. התלונה נבחנה לאור העקרונות החוקתיים של שמירה על ערך כבוד האדם, של ההגנה על זכות הקניין ושל הזכות לפרטיות, וכן לאור האמנות הבינלאומיות המחייבות את ישראל. בתום הבירור קבע הנציב כי אכיפת הצו השיפוטי היא אינטרס ציבורי ראוי שניתן לשם הגשמתו לפגוע בזכויות המוגנות בחוקי היסוד ולהגבילן.

נמשך פינוי מגרון: שוטרים מפנים בכוח מתבצרים. רויטרס
ניתן לפגוע בזכויות לשם אכיפת הצו השיפוטי. פינוי המאחז מגרון/רויטרס

גוף נוסף שספג תלונות הוא רשות המסים. אחת התלונות שחזרו על עצמן קשורה לחיוב יתר במסים על מוצרים המיובאים לארץ. רבים טענו שאגף המכס חילט מכשירי טלפון ניידים שהזמינו באינטרנט מחו"ל וחייב אותם בכפל מע"מ לצורך שחרורם, לאחר שנמצא כי ערכם אינו תואם את הערך הרשום בהצהרת השולח. מבירור התלונות עלה כי ספקי המכשירים בחו"ל כותבים על גבי טופס הצהרת השולח המצורף לחבילה, ככל הנראה ביודעין, הצהרות כוזבות בדבר ערך המוצרים כדי להימנע מתשלום מסי יצוא, ללא ידיעת המזמינים ושלא על דעתם. בעקבות ריבוי התלונות בנושא זה פנה מנהל הנציבות למנהל רשות המסים בנושא, וזה גיבש מדיניות מק?לה בעניין.

עוד עלו תלונות נגד רשות המסים על כך שהיא מבצעת הליכי אכיפה וגבייה – בעיקר עיקולים - מבלי שהחייבים קיבלו התראות. זאת, במקרים רבים משום שמשלוח ההתראות נעשה לכתובת שאינה מעודכנת. בירור הנציבות העלה כי הרשות שולחת לחייבים התראות לפני נקיטת הליכים לפי הכתובת האחרונה שהם מסרו לה, גם אם זה היה לפני זמן רב והחייבים כבר עדכנו את כתובתם במרשם האוכלוסין. כך, במקרים רבים נודע להם על ההליכים נגד רק לאחר שחשבונם בבנק מעוקל או כשמעקלים מתדפקים על דלת ביתם.

הדוח עסק גם בנושא של חושפי שחיתויות, שבו בדקה הנציבות 50 תלונות ב-2014. תלונה אחת בלבד מבין אלה נמצאה מוצדקת – זו של עובד הקריה למחקר גרעיני (הקמ"ג), שפנה לנציבות בספטמבר 2011 בבקשה לקבל צו הגנה מפני התנכלות של הממונים עליו ושל חבריו לעבודה לאחר שמסר מידע למבקר המדינה על שחיתות ביחידתו. המתלונן טען כי לאחר שאחד העובדים פתח מכתב ששלח אליו משרד מבקר המדינה, עובדי היחידה נזפו בו, החרימו אותו והשפילו אותו. לדבריו, גם הממונים עליו התנכלו לו, מה שבא לידי ביטוי, בין היתר, בביטול חופשה והשתלמות בחו"ל ובסירוב לאפשר לו ללוות את אשתו לבדיקות רפואיות. בקמ"ג טענו כי כלל לא ידעו שהמתלונן מסר מידע למבקר. עם זאת, הבירור העלה כי המתלונן זכאי לכאורה לצו הגנה.

תלמידה לקוית ראייה לא קיבלה ספרי לימוד

אחת התלונות שהוגשו נגד המוסד לביטוח לאומי הגיע מזוג קשישים, עולים חדשים, שצברו חוב בסך יותר מ-10,000 שקלים בגין תשלום יתר של גמלת השלמת הכנסה לקצבת זקנה. על פי חוק הבטחת הכנסה בעת שצברו את החוב, אם שני בני זוג שהו בשנה מסוימת יותר מ-72 ימים בחו"ל, הם לא יהיו זכאים לגמלת הבטחת הכנסה על תקופה זו. מאחר שהמתלוננים שהו בחו"ל כ-90 יום, שהתפרסו על פני חמישה חודשים, נשללה מהם הגמלה לחמישה חודשים, והמוסד החל לקזז את החוב מהגמלה השוטפת ששולמה להם.

הוועדה לבחינת חובות דחתה את בקשתם לביטול החוב, אולם הבירור של הנציבות העלה כי המתלוננים האריכו את שהותם בחו"ל מעבר לתקופה שתכננו לאחר שבנם, החי לבדו ברוסיה, אושפז במשך כמה חודשים בבית החולים. כמו כן, השניים מגדלים את נכדם הקטין, לאחר שבתם מתה. הנציבות העירה לוועדה לבחינת חובות כי נראה שהיא לא הביאה בחשבון בשיקוליה את הנסיבות המיוחדות של המקרה ואת מצבם המיוחד של המתלוננים.

מתלוננת נוספת שהופיעה בדוח היא אם לתלמידה לקוית ראייה, שהתלוננה יותר מחודשיים לאחר תחילת שנת הלימודים על כך שלבתה טרם סופקו ספרי לימוד בהדפסה מוגדלת, אף שהספרים הוזמנו עוד בסוף שנת הלימודים הקודמת. בירור התלונה העלה כי מסיבות בירוקרטיות חל עיכוב ניכר באספקת ספרי הלימוד לתלמידים לקויי ראייה. רק בינואר, כמעט חצי שנה לאחר תחילת שנת הלימודים, סופקו הספרים לבתה של המתלוננת.

לפניות לכתבת: gali.gnt@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully