אגרה לעיוור וחשבון חשמל לבית שרוף: תלונות הציבור ב-2013

דוח הנציב לשנת 2013 מצביע על עלייה חדה במספר תלונות הציבור, רובן נגד מוסדות המדינה. המתלוננים: מילדה בת 9 שרצתה למחזר בקבוקים ועד עיוור שנדרש לשלם אגרת טלוויזיה

גלי גינת
24/06/2014
צילום: עומר מירון, עריכה: קשת סידי

הדוח השנתי ה-40 של נציב תלונות הציבור, שהגיש היום (שלישי) מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, מעלה שיא חדש במספר התלונות. יותר מ-14 אלף תלונות הוגשו על ידי אזרחי המדינה בשנת 2013, פי שניים מבשנת 2005, אז הוגשו כ-7,800 תלונות. מרבית הפניות הן תלונות על מוסדות מדינה ועל משרדי ממשלה. הגוף שעליו התקבלו הכי הרבה תלונות הוא הביטוח הלאומי, ומיד אחריו המשטרה ומשרד המשפטים. מדובר בנתון דומה לזה של השנה שעברה. הגוף שלגביו שיעור התלונות המוצדקות היה הגבוה ביותר הוא דואר ישראל, ואחריו רשות השידור ומשרד ראש הממשלה. מהדוח עולה כי 24.5% מהתלונות נדחו על הסף, 41.9% הוכרעו לגופן, ומתוכן 31.6% נמצאו מוצדקות. מדובר בשיעור גבוה מזה המקובל בעולם.

מבקר המדינה שפירא מגיש את הדוח ליו"ר הכנסת אדלשיין, היום. משמאל: יו"ר הוועדה לביקורת המדינה אמנון כהן(צילום: נועם מושקוביץ)

אחד הנושאים שניתנה להם תשומת לב רבה בדוח היה זכויות הקשישים. באחד המקרים המתוארים בדוח, ניצול שואה בן 73 שאינו מדבר עברית פנה לעיריית רמלה בבקשה לקבל סיוע ברכישת מיטה חדשה לאשתו הלוקה בשיתוק. על אף שעשה כל מה שדרשה ממנו העירייה, כולל המצאת שלוש הצעות מחיר לרכישת מיטה, התעכב הטיפול בבקשתו ואשתו המשותקת נאלצה לישון במיטה שבורה. ללא מענה, קנה המתלונן מיטה בעלות של 3,700 שקלים וביקש את השתתפות העירייה. זו הודיעה לו כי בקשתו נדחתה. בעקבות פניית הנציבות, אושר למתלונן סיוע של אלף שקלים במימון המיטה.

עוד בוואלה! חדשות:
לפני נאום משפחות החטופים: מתקפה על ישראל באו"ם
חייל ביחידה מובחרת חשוד ברצח מאבטח ב-2010
אחיותיו של גיל-עד ללוחמים: ”לא ישנות מאז החטיפה”

עוד בוואלה!

בקרוב: פאנל מיוחד ייערך למחפשי עבודה

בשיתוף Manpower
אין תמונה(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

במקרה אחר, דואר ישראל חויב לזכות קשיש בן 87, ניצול שואה ובעל תעודת עיוור, על תשלום דואר רשום, היות שהוא זכאי לפטור מתשלום זה. החברה התנצלה על התנהגותם של נציגיה כלפי המתלונן והוסיפה כי רעננה בקרב נציגי השירות שלה את הנוהל בעניין משלוח מכתבים ואביזרים לעיוורים.

נושא נוסף שהוקדשה לו תשומת לב בדוח הוא זכויות אסירים. בעת ששימשה מנהלת ארגון זכויות האדם ביש"ע, פנתה חברת הכנסת אורית סטרוק (הבית היהודי) לנציבות והלינה על ליקויים בטיפול המשטרה בתלונה של גבר על אודות התנהגות של שוטרי מחוז ש"ח כלפיו בעת שנעצר לחקירה. סטרוק טענה כי העצור הוחזק בתא המעצר כשהוא אזוק בידיו וברגליו ולא פונה לחדר מיון, על אף שחובש שבדק אותו הפנה אותו לשם בדחיפות. הנציבות העירה למשטרה בחומרה כי לפי הדין והנוהל, אין לכבול עצור או נחקר השוהים בתא סגור. בירור הנושא העלה שלא מדובר במקרה יחיד.

בדיון שהתקיים בכנסת בעקבות התלונה, העלו נציגי הסנגוריה הציבורית ונציגי לשכת עורכי הדין טענות בדבר כבילת עצורים כדבר שבשגרה.

חיפוש גופני בעירום ללא הצדקה. כלא נווה תרצה(צילום: דרור עינב)

אסיר נוסף שכלוא משנת 2000 קבל כי שירות בתי הסוהר התעלם מממצאי בדיקותיו הרפואיות שלפיהן הוא נשא של נגיף מסוג צהבת סי. לטענתו, הממצאים נעלמו מתיקו ולא ניתן לו טיפול רפואי הולם. בתיקו אכן נמצא מידע חלקי שהעיד על מחלתו ועל הפנייתו לטיפול רפואי, אך רק בחודש אוגוסט 2011, תשע שנים אחרי הבדיקות, זומן המתלונן לשיחה בעניין בעקבות התערבות הנציבות. בהמשך הוא נשלח לבדיקות שונות שאיששו כי הוא נושא את הנגיף. החל מחודש ינואר 2012 מקבל המתלונן טיפול תרופתי למחלתו.

במקרה אחר, אמה של צעירה בת 19 שהייתה עצורה כמה ימים בנווה תרצה התלוננה על כך שבתה עברה חיפוש גופני בעירום בלא הצדקה. לפי הפקודה, ביצוע "בחינה חזותית של גופו העירום של האסיר" מותרת רק כשעציר מתקבל למשמורת בבית הסוהר, או כשיש חשד סביר שהוא מסתיר סמים מסוכנים. לאחר בדיקה התברר כי בתה של המתלוננת נבדקה בעירום בעת שהייתה בדרכה מבית המעצר לבית המשפט לצורך דיון בהארכת מעצרה. מאחר ששירות בתי הסוהר לא טען כי הייתה לו עילה לביצוע הבדיקה, קבעה הנציבות כי הדבר מנוגד לפקודה.

חשפו שחיתויות ופוטרו

בחודש יולי 2011 קיבל מפקח בנייה באגף ההנדסה בעיריית בת ים הודעה על זימונו לוועדת פיטורים. לטענתו, הוא זומן לוועדה מכיוון שסייע למשטרה בחשיפת מעשי שחיתות בעירייה, שבעקבותיה הועמדו לדין ראש העירייה לשעבר שלומי לחיאני ועובדים בכירים בה (לאחרונה הסתיימה הפרשה בהסדר טיעון כשראש העירייה ובכירים נוספים הורשעו על פי הודאתם). המתלונן הוסיף כי עוד לפני שהתגלה שסייע למשטרה, חשדו בו גורמים בעירייה כי שיתף פעולה עם תחקירני התכנית "עובדה", שבה הועלו חשדות לאי-סדרים ולעברות על טוהר המידות בעירייה.

ב-12 ביולי 2012 העניק לו הנציב צו הגנה זמני שנועד להגן על זכויות המתלונן בזמן בירור התלונה. ואולם, העירייה טענה כי עד להוצאת הצו הזמני לא ידעה על מעורבותו בחשיפת מעשי השחיתות ולכן לא יכול להיות קשר בין הכוונה לפטרו לבין חשיפת המעשים. בהמשך התגלה כי בשנת 2010 עימתה המשטרה גורמים בעירייה, ובהם מנכ"ל העירייה, מהנדס העירייה ואחיו של ראש העירייה, עם עדויות שמסר המתלונן. גם היועצת המשפטית של העירייה אישרה כי עדות המתלונן הובאה לידיעתה עוד באותה שנה. יתרה מכך, סמוך למועד שידור התכנית שבה נחשפה השחיתות שכרה העירייה חוקר פרטי שיעקוב אחרי המתלונן. העירייה לא הכחישה זאת, אך טענה כי אין קשר בין הזמנת המעקב ובין שידור התכנית.

אין תמונה(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

כמו כן, העירייה טענה כי התכוונה לסיים את העסקתו של המתלונן עקב תפקודו הלקוי במשך שנים, אולם נמצא כי הממונה על המתלונן החל להעיר לו על עבודתו רק לאחר שידור התכנית. לאור זאת, נתן הנציב צו הגנה קבוע למתלונן, ולפיו על העירייה להפסיק את ההליכים לקראת פיטוריו.

מקרה דומה התרחש בעיריית נצרת עילית. הפעם מדובר היה בגזבר וראש מינהל הכספים בעירייה, שחשף פעולות שנועדו למנוע מעשים פליליים לכאורה ופעילות כספית לקויה של העירייה ושל העומד בראשה, שמעון גפסו. העובד פנה לנציבות לאחר שקיבל זימון לשימוע לקראת פיטורים או השעיה. עקב פנייתו הורה הנציב לעירייה שלא לקיים את ההליכים נגדו ולא לפגוע בזכויותיו, בתפקידו או בתנאי עבודתו בשום דרך, עד למתן כל צו או הוראה אחרת. בהמשך קיבל המתלונן צו קבוע.

עובד עירייה כמעט פוטר אחרי שחשף שחיתות. ראש עיריית נצרת עילית, שמעון גפסו(צילום: ערן גילווארג)

תלונות נוספות חושפות לעתים ליקויים כלליים שאינם נוגעים רק לעניינו של המתלונן היחיד. בירורן של שתי תלונות הביא לכך שמשרד החינוך קבע הסדרים מיוחדים שנועדו לעודד השתתפות של תלמידים בעלי לקויות נפשיות והתנהגותיות במשלחות לפולין ולהקל על השתתפותם במשלחות אלה.

תלונה נוספת העלתה כי משרד החינוך אינו משתתף במימון הוצאות נסיעה של תלמידות בבית ספר תיכון חרדי, בנימוק שהוא אינו בית הספר הקרוב ביותר למקום מגוריהן. אולם בית הספר הקרוב לביתן אינו מגיש את תלמידותיו לבחינות הבגרות, ולכן הן בחרו ללמוד בבית הספר המרוחק. בעקבות התערבות הנציבות, החליט משרד החינוך להשתתף בהוצאות הנסיעה של התלמידות והודיע כי ישקול לתקן את נהליו בעניין זה.

הפטנט בוטל בגלל חוסר תקשורת

מתלונה על רשות הפטנטים עלה כי בשל חוסר תקשורת בין אתר התשלומים הממשלתי לאתר הרשות, לא ניתן היה לדווח על תשלום אגרות עבור חידוש פטנט. הדבר הביא לביטול פטנט, על אף שהאגרה בגינו שולמה. הנציבות העירה לרשות על הליקוי החמור ורשות הפטנטים הודיעה בתגובה כי בעקבות התלונה היא שוקדת על יצירת תקשורת בין האתר שלה לאתר התשלומים הממשלתי.

כמו כן, בנציבות התקבלו תלונות רבות של נכים שבקשתם לקבל תו נכה נדחתה. מבירור התלונות עלו ליקויים שונים בטיפול המשרד בבקשות, אך בעקבות בירור התלונות קיבלו כמה מהם תווי נכה. במקרה נוסף, פנה לנציבות נכה צה"ל ואב לשבעה ילדים הסובל מהפרעה פוסט-טראומטית קשה, בבקשה לבדוק קנס מינהלי שהטילה עליו רשות האכיפה והגבייה, שאותו הוא מתקשה לשלם משום שאינו עובד ואינו כשיר לעבודה. הנציבות הציעה למתלונן, לנוכח מצבו הקשה, להגיש בקשה לחנינה לנשיא המדינה. המתלונן עשה זאת, אולם מנהלת ענף החנינות בלשכת נשיא המדינה הודיעה לו כי "סמכות החנינה המצויה בידי נשיא המדינה מתייחסת לעבירות פליליות ולעונשים שהוטלו בגינן, ולא לחיוב משפטי מסוג אחר".

בעקבות פניית הנציבות למחלקת החנינות במשרד המשפטים התקבלה חוות דעת של מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד, לפיה נשיא המדינה מוסמך להפחית קנסות מנהליים מכוח סמכות החנינה המוקנית לו. בעקבות זאת שינתה לשכת נשיא המדינה את מדיניותה בעניין והודיעה כי במסגרת דיוניה בבקשות לחנינה היא תדון גם בבקשות להפחתת קנסות מנהליים, לרבות זו של המתלונן.

עיקול חשבון לנעדר שהשאיר מכתב התאבדות

תלונות נוספות נגעו להשהיית הליכים משפטיים שהביאו לעינוי דין. כך למשל בתחילת שנת 2011 סיימה משטרת ישראל את חקירתה בנוגע לתלונה שהגישה ח?ברה מסוימת נגד עובדת שלה לשעבר. לאחר סיום החקירה הועבר התיק לפרקליטות מחוז ירושלים, אולם עד חודש אפריל 2013 לא התקבלה החלטה בנידון. משמע, עברו שנתיים מאז קיבלה הפרקליטות את התיק ועד שהחליטה להעבירו למשטרה להשלמת החקירה.

הנציבות התערבה גם במקרה שבו המוסד לביטוח לאומי חייב נעדר בתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות ואף הטיל עיקול על חשבון הבנק שלו לצורך גביית החוב. אמו פנתה לנציבות כשבידה שני מכתבי התאבדות שהותיר בנה לפני שנעלם.

תור ליהודים בלבד במחסום. מחסום חיזמה(צילום: יואב דודקביץ')

גם אפליית אזרחי ישראל הערבים הגיעה אל שולחנה של נציבות פניות הציבור. רואה חשבון תושב בקה אל-גרבייה התלונן על אפליה כשעבר במחסום צה"לי. המתלונן הגיע במרץ 2013 למעבר תאנים (ג'אברה) שמדרום לטול כרם, כדי להיכנס לישראל. הוא התבקש לעבור לעמדה אחרת על אף שהיה היחיד בתור. לטענתו, הוא התבקש לעשות זאת לאחר שהתברר לחיילים כי הוא אזרח ערבי ומשום שהעמדה שבה עמד נועדה למעבר יהודים בלבד. הגבר התלונן בפני הנציבות על האפליה הקיימת במעבר בין אזרחי המדינה היהודים לאזרחי המדינה הערבים ועל התנהגותם של חיילי המחסום כלפיו. בעקבות התערבות הנציבות, סגן מפקד יחידת המעברים התקשר אל המתלונן והתנצל על שאירע.

במקרה אחר של אפליה, פנה לנציבות דרוזי בעל מעמד של תושב קבע בישראל, לאחר שלטענתו דחתה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב את מועמדותו ללימודי רפואה בנימוק שאינו אזרח ישראלי. הבירור העלה כי אכן במועד הגשת התלונה התקבלו ללימודים באוניברסיטה רק בעלי אזרחות ישראלית. אך בעקבות התערבות הנציבות הודיעה האוניברסיטה כי לא תתנה עוד את ההרשמה ללימודי רפואה בהחזקה באזרחות ישראלית.

דרישה לתשלום חשבון חשמל על בית שנשרף

גם חברת החשמל מככבת בלא מעט תלונות: בני משפחה שהתגוררו בבית שנשרף כליל בשנת 2006 פנו לנציבות לאחר שקיבלו בשנת 2013 מכתב ובו דרישה לתשלום חוב בסך 45 אלף שקל בגין צריכת חשמל בבית שנשרף. המתלונן הודיע לחברת החשמל כבר בשנת 2006, כי לאחר השריפה נטשו בני המשפחה את הבית ועברו להתגורר ביישוב אחר. בירור התלונה העלה כי עקב תקלה משרדית בחברת החשמל לא עודכנו הנתונים בנוגע לבית, על אף שנציגי חברת החשמל ביקרו בו לאחר האירוע ומצאו כי הוא נטוש והרוס ולא ניתן לקרוא בו את המונה. בעקבות פניית הנציבות, חברת החשמל הודיעה כי הפיקה לקחים מהמקרה וכי תפעל באמצעים העומדים לרשותה למניעת הישנותם של מקרים כאלה.

תלונות הוגשו גם נגד רשות השידור, שלמרות פסק דין בנושא, המשיכה לגבות אגרה מאדם עיוור ואף שלחו לו התרעות לפני נקיטת הליכי גבייה, למרות אינספור מכתבים ששלח ועליהם היה חתום עורך דין. לנוכח נסיבותיו הקשות של המקרה והליקויים הרבים והחמורים בטיפול בעניינו של המתלונן, קבע נציב תלונות הציבור שעל הרשות לפצותו בסכום של 5,000 שקל. הרשות שילמה למתלונן את הפיצוי בהתאם להחלטת הנציב.

מתלוננת אחרת פנתה לנציבות והתלוננה על כך שנדרשה להתייצב בלשכת התעסוקה שלוש פעמים בשבוע, מבלי שנמסרה לה הסיבה לכך. בתגובה הסבירה הלשכה כי הדבר נעשה על מנת לסייע לה במציאת עבודה לנוכח גילה הצעיר, 26. ואולם, בירור התלונה העלה כי במשך שבעה חודשים הפנתה הלשכה את המתלוננת לשלושה מקומות עבודה בלבד.

לעתים זהות הפונה מפתיעה במיוחד: ילדה בת תשע מהיישוב עומר שליד באר שבע התלוננה על כך שהמרכול ליד ביתה לא מסכים לקבל בקבוקים למיחזור, בנימוק שהמועצה המקומית נטלה ממנו את המחסן ששימש לאחסונם. הילדה ביקשה מהנציבות לסייע לה במסירת הבקבוקים משום שהשמירה על איכות הסביבה יקרה ללבה.

לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully