פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ליוונים נמאס: אירופה חייבת להקשיב לקריאת המצוקה מאתונה

      גוש האירו דחק את העם היווני לפינה והביא לתגובת נגד חזקה בתוצאות משאל העם. מולדת הדמוקרטיה הבהירה לאירופה המנותקת: הדרך היחידה לפתור את המשבר ביוון היא להשקיע בה. התפטרות שר האוצר ורופאקיס נועדה לאפשר חתימת הסכם במהרה. דיווח מאולפן וואלה!NEWS

      ליוונים נמאס: אירופה חייבת להקשיב לקריאת המצוקה מאתונה
      עריכה: ניר חן

      משאל העם שנערך אתמול (ראשון) ביוון הביא ניצחון סוחף למתנגדים לתכנית הסיוע של הנושים האירופים, והבהיר באופן חד וברור כי לאזרחים היוונים נמאס. עבור מדינות גוש האירו, היה מדובר בהצבעה על הישארות בגוש ובאיחוד האירופי, אולם עבור רובו המכריע של הציבור ביוון, השאלה שעמדה על הפרק הייתה שונה בתכלית: האם הם מוכנים להמשיך במשטר הצנע ולסבול ממיתון נוסף, שכולל גזרות וקיצוצים?

      התוצאות המהדהדות במשאל העם – רוב של 61.3% למחנה ה"לא" – הן הצבעת מחאה שכוונה למנהיגי האיחוד האירופי בבריסל. ניצחון המחנה שהוביל בגאון ראש הממשלה אלכסיס ציפראס נבע מהאטימות, מהניתוק ומהניכור של מדינות גוש האירו, בהובלת גרמניה והקנצלרית אנגלה מרקל.

      עוד בוואלה!NEWS:
      ניצחון לציפראס במשאל העם: "חזית חזקה במו"מ עם אירופה"
      פאשיסטים ובעלי הון: המרוויחים הגדולים מהמשבר ביוון
      תורים מחוץ לבנקים והפגנות ענק: השבוע האחרון ביוון

      מפגינים מול בניין הפרלמנט, אתונה, יוון, יולי 2015 (רויטרס)
      מצביעי מחנה ה"לא" חוגגים מול בניין הפרלמנט באתונה, הלילה (צילום: רויטרס)

      הפערים הבלתי ניתנים לגישור האלה הובילו הבוקר להתפטרותו הסנסציונית של שר האוצר יאניס ורופאקיס. אחרי דין ודברים חריפים מאוד בין ורופאקיס למנהיגי אירופה וכלכלתה, רבים העריכו ששני הצדדים לא יוכלו לעבוד יחד. ורופאקיס התחייב להתפטר אם הוא יפסיד במשאל העם, אבל דווקא אחרי נצחונו הגדול לא נותרה לו ברירה. הוא יכול להתפטר עם ראש מורם.

      שר האוצר של יוון יאניס ורופאקיס צייץ את התפטרותו, יולי 2015 (צילום מסך , טוויטר)
      הודעת ההתפטרות של שר האוצר ורופאקיס (צילום מסך מתוך טוויטר)

      בשש השנים האחרונות, התוצר הלאומי הגולמי (תל"ג) של יוון הצטמק ב-25%, נתון שלא נראה כמותו מאז עידן מלחמות העולם. הדרך שבה יוון הולכת בשנים האחרונות הובילה את הכלכלה ואת החברה במדינה לשוקת שבורה, ללא אור בקצה המנהרה. היוונים בחרו ללכת בדרך אחרת, במטרה לחזק את עמדת המיקוח של ממשלתם.

      רק לפני כחצי שנה עלתה לשלטון מפלגת השמאל "סיריזה" בראשותו של ציפראס, בדיוק מהטעמים האלה – בגלל תחושת הייאוש והמיאוס מהגזירות שגוש האירו התעקש לכפות על היוונים. חמישה חודשים של משא ומתן בניהולם של ציפראס ושר האוצר יאניס ורופאקיס לא הובילו לדבר מלבד ריסוק האמון בין אתונה לגוש האירו, עד שלא נותרה ברירה אלא לפנות להחלטת העם. השיח הלך והחריף מאוד בשבוע האחרון, ויהיה קשה לשקם את האמון בין הצדדים.

      ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס מצביע במשאל העם בקלפי באתונה, 5 ביולי 2015 (רויטרס)
      "יום חג". ציפראס לאחר הצבעתו במשאל העם, אתמול (צילום: רויטרס)

      ציפראס, המנצח הגדול שעתידו הפוליטי היה מונח על כף המאזניים עד לפרסום התוצאות, תיאר זאת כ"יום חג". לדבריו, "הדמוקרטיה הביסה את הפחד". מולדת הדמוקרטיה לימדה את אירופה המנותקת ומדושנת העונג שיעור: לא ראשי המשק קבעו את גורלו, אלא העם כולו. כעת, הגיע הזמן שאירופה תקשיב לקריאת המצוקה שמגיעה מאתונה.

      ה"לא" היווני הוא "הלא נודע"

      היוונים היו יכולים לבחור "כן" ולקבל באופן מידי חמצן כלכלי שלו הם זקוקים נואשות – כסף בבנקים והטבות לטווח הקצר – במחיר של סבל מתמשך ותקופת צנע שתימשך שנים ארוכות. ואולם, הם כל כך מיואשים ומרגישים שכבר אין להם מה להפסיד, ולכן העדיפו את ה"לא", שמשמעו "הלא נודע". ביוון מוכנים לסבל גדול בטווח הקצר, ובלבד שיימצא פתרון הוגן, הגיוני וצודק בטווח הרחוק. הם לא רוצים לעזוב את האירו, אבל בהחלט לא מוכנים שיכפו עליהם סבל ועוני.

      הקולות שנשמעו בשבוע האחרון ברחוב היווני מבהירים היטב את הסבל של הציבור, שמרגיש כי מנהיגי אירופה כלל לא מעוניינים להקשיב להם ולהישמע למצוקותיהם. 60% האבטלה בקרב הצעירים ביוון לא הותירו להם אלא את התקווה להגר, כדי לנסות ולבנות לעצמם חיים הוגנים. גוש האירו דורש מהם לשאת על גבם את העוולות של הדורות הקודמים שיצרו את החובות ואת הגירעונות, אולם כעת אירופה חייבת לחשב מסלול מחדש.

      העתיד הנראה לעין של יוון יהיה קשה וכואב. המדינה נמצאת על סף משבר הומניטרי, שאמנם צפוי להיפתר עם הזרמת כספי חירום, אולם ישוב וירדוף את יוון אם לא יימצאו תכניות הוגנות לטווח הארוך.

      גרפיטי אנטי-אירופי באתונה, יוון, יוני 2015 (רויטרס)
      "לא". גרפיטי אנטי-אירופי באתונה (צילום: רויטרס)

      קרן המטבע הבינלאומית העריכה כי את החוב הלאומי של יוון היא לא תצליח לפרוע גם בעוד 40 שנים. על גוש האירו למחוק נתח נכבד מהחוב, בתמורה לצעדי התייעלות הדרגתיים במשק. בנוסף לכך, האיחוד האירופי חייב להציע ליוון מנועי צמיחה. כמדינה ללא תעשייה, שסובלת מבריחת מוחות, יוון זקוקה להשקעות זרות כדי להפוך למדינה מערבית של ממש. עם זאת, כל עוד הכלכלה היוונית היא לא יותר מאחוז זניח מכלכלת אירופה אין לה סיכוי להשתלב באמת בין מדינות האירו. לכן, האיחוד האירופי חייב להצדיק את החלק הראשון של שמו, להשקיע ביוון ולהפסיק לזנוח אותה.