תוצאות משאל העם שנערך אתמול (ראשון) ביוון הבהירו כי אזרחי המדינה מתנגדים לחבילת הסיוע שהציע האיחוד האירופי, הכוללת שורה ארוכה של הגבלות על הכלכלה היוונית. בתום ספירת קולות הבוחרים, 61.3% הצביעו "לא", בהתאם לעמדת הממשלה, ואילו רק 38.7% מאזרחי יוון הצביעו "כן". אלפים חגגו הלילה בכיכר סינתאגמה המרכזית באתונה, והניפו דגלי יוון ושלטי "לא".
ראש הממשלה אלכסיס ציפראס נועד הלילה עם הנשיא פרוקופיס פבלופוליוס במעונו באתונה, והבהיר כי "אנו חייבים להתקדם עם המשא ומתן באופן מידי. יש ליצור חזית לאומית חזקה ולהגיע לפתרון". ציפראס ביקש מהנשיא לכנס את ראשי כל המפלגות, על מנת לקבוע אסטרטגיה משותפת להמשך המגעים עם האיחוד האירופי, עם הבנק האירופי המרכזי ועם מדינות גוש האירו, בראשן גרמניה וצרפת.
עוד בוואלה חדשות:
פאשיסטים ובעלי הון: המרוויחים הגדולים מהמשבר ביוון
היום הגורלי של יוון: עשרה מיליון מצביעים בדרך למשאל העם
מבזבזים פחות, אך ממשיכים לבלות: חיי הלילה באתונה בצל המשבר
עם היוודע התוצאות הראשוניות, ציפראס נשא נאום לאומה, וטען כי "גם בנסיבות הקשות ביותר, אי אפשר לסחוט את הדמוקרטיה". ראש הממשלה הודה לבוחרים והוסיף: "אין למשאל העם מנצחים או מפסידים. עצם קיומו הוא ניצחון גדול". הוא עוד הבהיר כי "המנדט שניתן לי אינו להיפרדות מאירופה, כי אם לחיזוק עמדתנו בשולחן המשא ומתן. העם היווני עשה בחירה אמיצה והיסטורית, שתשנה את השיח הקיים באירופה".
למרות ההצהרות המגיעות מאתונה על כך שאין בכוונתה לצאת מהאיחוד האירופי, הרוב הגדול שקיבל מחנה ה"לא" נחשב מכה למדיניות האירופית, בצל התחזקות מפלגות שונות ברחבי היבשת הקוראות ליציאה מהאיחוד. זיגמר גבריאל, סגנה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, טען כי יוון "שרפה את כל הגשרים" שהיו יכולים להביא לפשרה בין אתונה לבריסל.
כותרתו של העיתון הגרמני "בילד" הבוקר מבהירה היטב את המצב מנקודת המבט בברלין: "היוונים חוגגים 'לא'! מה עכשיו, קנצלרית?". היום צפויים להיפגש בפריז מרקל ונשיא צרפת פרנסואה הולנד, ולדון בהמשך המגעים עם יוון. בניגוד לברלין, הממשלה הצרפתית, לצד זו האיטלקית, נחשבת לתומכת בממשלתו של ציפראס. שר החוץ האיטלקי, פאולו ג'נטילוני, קרא לחידוש מידי של המגעים לקראת הסכם בין מוסדות האיחוד לממשלה היוונית.
ההכרזה על קיום משאל העם הגיעה לפני מעט יותר משבוע. במהלך הזמן הזה, יוון הפכה למדינה חדלת פירעון, לאחר שלא השיבה את החוב של 1.6 מיליארד אירו לקרן המטבע הבינלאומית. הסקרים הציגו מרוץ צמוד, וההפגנות הרבות שנערכו בשבוע האחרון הביאו למתיחות רבה במדינה. כעת, לאחר שהתברר כי מחנה ה"לא" ניצח, מנהיג האופוזיציה, אנטוניס סמארס, התפטר מתפקידו, וברחבי אירופה מורגש חשש מפני עזיבה יוונית של גוש האירו וההשלכות הכלכליות שעלולות להיות לצעד שכזה.
נשיא מועצת אירופה, דונלד טוסק, קרא לכינוס ועידה של ראשי מדינות גוש האירו מחר, על מנת לדון במצב ביוון. במהלך היום צפוי טוסק לדון עם בכירי האיחוד האירופי, בהם נשיא הנציבות האירופית ז'אן-קלוד יונקר ונשיא הבנק האירופי המרכזי מאריו דראגי, בהכנות לוועידה. נשיא הפרלמנט האירופי, מרטין שולץ, טען כי על הוועידה לדון ב"תכנית סיוע הומניטרי ליוון". בהצהרה רשמית שמסר, שולץ הוסיף כי אתונה חייבת לספק "הצעות משמעותיות וקונסטרוקטיביות. אם לא, ניכנס לזמן קשה מאוד ואף דרמטי".
במערכת הכלכלית האירופית קיבלו באכזבה את תוצאות משאל העם, וראשי הבנקים המרכזיים הזהירו מפני השלכותיהן. ראש "אירוגרופ", קבוצת שרי האוצר של גוש האירו, ירון דייסלבלום, הבהיר: "תוצאת משאל העם מצערות במיוחד עבור עתידה של יוון. לטובת שיקום הכלכלה היוונית, לא ניתן להימנע מצעדים קשים ומרפורמות. כעת, נחכה ליוזמות שיציעו הרשויות היווניות".
(עדכון ראשון: 2:00)
