בימים האחרונים מתקשים תושבי ראש הנקרה שבגליל המערבי ליהנות ממזג האוויר הנעים. הסיבה: מכת זבובים שלדבריהם לא נראתה באזור כבר שנים הורסת להם את איכות החיים. "זה בלתי נסבל. הזבובים נכנסים אפילו לאף ולפה, יש כאן מתקפה מטורפת", אמר לוואלה!NEWS גדי שבתאי, תושב הקיבוץ. "מי שבא לפה, עדיף שיגיע עם חליפה של דבוראים, ומי שינסה להירגע על שפת הים באזור - יחזור עקוץ כולו, ורק יחפש לברוח". תושב נוסף סיפר כי הבריכה שבביתו מלאה בזבובים. "שמנו מלכודות, אבל זה לא מספיק כדי להתגבר על המטרד הקטן, אבל הכל כך מעיק הזה".
לפי עדויות של תושבים ומבקרים, מכת הזבובים חולשת על כל האזור, לרבות חוף הים ואזורי התיירות. "אני עובד כאן כבר 11 עונות, אבל אף פעם לא נתקלתי במכה כל כך חריפה של זבובים", אמר אדמונד אבו חצירה המשמש כמציל בבריכה של כפר הנופש של ראש הנקרה, הנושק לחוף הים. "בכל שנה יש פה זבובים, אבל לא בהיקפים כאלה. אורחים מכפר הנופש שיושבים מחוץ לביתנים מתלוננים על כמות הזבובים החריגה וגם בבריכה המצב הוא לעתים בלתי נסבל. אם מגיעה לכאן קבוצה שמוציאה אוכל, אז המצב מחריף עוד יותר ומי שיושב בסמוך אליהם פשוט עובר לשבת בצד השני של הבריכה".
אבנר גבאי, מנהל היחידה לאיכות הסביבה, פיקוח ורישוי עסקים במועצה האזורית מטה אשר הסביר כי המטרד נובע מפעילות החקלאים בתחומי המועצה. "בחודש יוני מכינים את האדמה לזריעה ונטיעות חדשות", הסביר גבאי. "הדשן שמייצרים הרפתנים והלולנים מפוזר בשדות ומוטמן אחרי 48 שעות. אלא שבאזור בצת (ליד ראש הנקרה, ע"ח), נוצרה מכת זבובים בגלל שלא ביצעו את ההטמנה בשדה בזמן". לדבריו, על אף המטרד לתושבים, "תופעה זו תחלוף". גבאי הסביר כי המועצה האזורית פועלת להשמיד את החרקים המעופפים באמצעות ריסוס נגד זבובים בקיבוץ ראש הנקרה ובכל הרפתות.
עוד בוואלה!NEWS:
המסר הסודי של האסירים לחמאס: "ניהול כושל לעסקת שליט"
השבתת הלימודים ועצרות מחאה: "מחאת הסרדינים" מתרחבת
בכירי אל-קאעדה: "בגלל דאעש, הארגון התמוטט"
בתוך כך, מדבירי מזיקים העידו כי השנה חלה עלייה גם במספר הקריאות להדברת יתושים. במשרד להגנת הסביבה הסבירו כי בקיץ הקרוב צפויה המגמה החריגה להימשך, זאת בשל העונה ברוכת הגשמים שהביאה עמה ממטרים רבים יחסית לעונה גם בעיצומו של האביב.
"השנה קיבלנו חורף מאוד גשום והמשמעות של זה היא שקיבלנו יותר מים, שעומדים גם עכשיו. השילוב של מים עומדים וטמפרטורות גבוהות יוצר תנאים אופטימליים להתפתחות של יתושים", הסבירה תמר יגר, ראש תחום מזיקים במשרד להגנת הסביבה. "יתושי הקולקס הוותיקים והמוכרים זקוקים למקווי מים גדולים יחסית כדוגמת תעלות, נחלים או שלוליות גדולות במיוחד. אבל יתושי הטיגריס האסייתי מסתפקים במקווי מים קטנים ביותר דוגמת תחתיות של עציצים".
יתוש הטיגריס האסייתי הופיע לראשונה בישראל בשנת 2002 ומאז הוא הלך והתפשט במהירות לכל חלקי הארץ. היום הוא נפוץ במיוחד בגינות ובמרפסות של בתים רבים בישראל. במשרד להגנת הסביבה מעריכים כי הוא הגיע לישראל בצמיגים משומשים שיובאו לכאן. זמן קצר לאחר מכן, הוגדר יתוש הטיגריס האסייתי כמין פולש. "בשונה מיתושי הקולקס הוותיקים הידועים גם כמעבירי קדחת הנילוס, לא תועד עדיין מקרה בישראל בו הטיגריס האסייתי העביר מחלות. יחד עם זאת הוא, כמו יתר היתושים, יכול להעביר מחלות", המשיכה יגר להסביר. "בנוסף, העקיצה של הטיגריס האסייתי היא יותר כואבת, והנפיחות הנוצרת כתוצאה מהעקיצה היא יותר גדולה". עוד ציינה יגר כי בעוד יתושי הקולקס פעילים רק בין השקיעה לזריחה, יתושי הטיגריס האסייתי פעילים גם בשעות היום. מלכודות של יתושים דוגמת מנורות סגולות לא יהיו יעילות במקרה של הטיגריס האסייתי מאחר שבשונה מיתושי הקולקס, הוא לא נמשך לאור.
"הדרך להדביר את הטיגריס האסייתי היא לדאוג לייבש כל מקווה מים, ולו הקטן ביותר כדוגמת מאפרה שהונחה במרפסת והצטברו בתוכה מים", הסביר המדביר אדי טייאר מ"הדברה ירוקה". "כשאני מגיע לבתים של אנשים, אני מוצא אצלם המון מים בחצר. בין אם בערימות של גרוטאות שהתמלאו בגשם האחרון ששרידיו נשארו עד היום ובין אם זה באיזה מיכל קטן. אני קורא לרשויות המקומיות לאכוף את המפגע הזה בצורה יותר אינטנסיבית. גם המשרד להגנת הסביבה צריך לדאוג שהרשויות ישלחו פקחים לחצרות של בתים שנמצאות בשכנות לתושבים שמתלוננים. מדובר במפגע שמסכן את בריאות הציבור".
לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il