פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כשרבין הזהיר: "עלולה להיות סכנה קיומית לישראל"

      בוקר ה-2 ביוני 1967, שלושה ימים לפני מלחמת ששת הימים. קציני המטכ"ל מופיעים בפני ועדת השרים לענייני ביטחון ומפצירים בראש הממשלה אשכול לתקוף. הססנות תדרבן את מצרים "להשמיד את דימונה", טענו. 48 שנים אחרי, הפרוטוקול נחשף

      כשרבין הזהיר: "עלולה להיות סכנה קיומית לישראל"
      צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, עריכה: יאיר דניאל

      "עלולים אנו להיקלע למצב צבאי שבו נאבד הרבה מהיתרונות, ועלולים אנו להגיע למצב שאיני רוצה לבטאו במלים חריפות, אך תהיה סכנה רצינית בו לקיומה של ישראל". במילים אלו תיאר בבוקרו של יום שישי, 2 ביוני 1967, הרמטכ"ל, רב-אלוף יצחק רבין, את המצב שבו נתונה ישראל, כמה ימים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים.

      הדברים נאמרו בישיבת מטכ"ל מיוחדת עם ועדת השרים לענייני ביטחון. הוועדה מנתה 11 שרים, בהם ראש הממשלה לוי אשכול, שר הביטחון הטרי משה דיין, שר החוץ אבא אבן ועוד. היום (חמישי), 48 שנים אחרי, מתפרסם הדיון באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון.

      עוד בוואלה!NEWS:
      ראש עיריית אור יהודה החשוד בעבירות מין שוחרר למעצר בית
      תלמידות באילת הגיעו במכנסיים קצרים - וסולקו מבית הספר
      לקראת הדד-ליין: איראן מדווחת על "התקדמות חשובה" בשיחות

      מלחמת ששת הימים חזית דרום, הרמטכ"ל רא"ל יצחק רבין בשיחה עם מפקדי הגזרה, 06.06.67 (משרד הביטחון , באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      המלחמה "תהיה ארוכה, קשה ומרובת אבידות". הרמטכ"ל רבין בשיחה עם מפקדי חזית הדרום במהלך המלחמה (צילום: באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

      מפרוטוקול הישיבה ניתן להתרשם מתחושת המצוקה העמוקה שבה הייתה נתונה ישראל. הרמטכ"ל רבין הבהיר לדרג המדיני שצריך לפתוח במערכה ולא להמשיך לחכות. לדבריו, אם ישראל תאבד את היתרון שבו היא נמצאת, המלחמה "תהיה ארוכה, קשה ומרובת אבידות".

      לכל אורך הישיבה הטעונה ניכר הלחץ שמפעילים קציני המטכ"ל על ראש הממשלה, לוי אשכול, לפתוח במלחמה. טענתם המרכזית הייתה כי הדבר מתחייב משום שכל יום שעובר מקטין את היכולת להכריע את המערכה הקרבה.

      ראש אמ"ן: "לא צפוי כל רווח ותועלת מהקפאת המצב"

      הישיבה נפתחת בסקירה של ראש אמ"ן דאז, אלוף אהרון יריב. את ימי ההמתנה לפני פרוץ המלחמה, הוא מגדיר כ"שעתה הגדולה של מצרים". לדבריו, כל הישג שמשיגה מצרים ללא הפרעה עלול לתת למנהיגיה את ההרגשה שניתן להמשיך ולנצל בהצלחה פעילות יזומה נוספת, כמו "פרובוקציה על ידי יזום פעולות פדאיוניות מולן תעמוד ישראל חסרת אונים וגם הנחתת מכה להשמדת דימונה ואולי גם שדות התעופה".

      הוא מדבר על משמעות הקפאת המצב לשבועיים-שלושה נוספים. "לא צפוי כל רווח ותועלת מהקפאת המצב באשר לסיכוי כי המערך הצבאי ישתנה במשהו לטובתנו בפרק הזמן הזה", אמר לשרים. "כל יום שחולף מקטין בהרבה את סיכויי ישראל להשיג עליונות באוויר".

      דיון מטכ"ל מיוחד עם וועדת השרים לענייני ביטחון בתאריך ה- 2.6.67 ,עדכון השרים על ידי הרמטכ"ל יצחק רבין על המצב המתוח, דיונים האם ומתי לצאת למלחמה, וטקטיקת לחימה (משרד הביטחון , באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      חלק מפרוטוקול הישיבה (צילום: באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

      בהמשך הוא מסביר להם כי המצרים גיבשו את המערך הצבאי שלהם, ומוסיף כי הגיע לידיהם רכש מברית המועצות. לאחר מכן פונה לניתוח מדיני. "ככל שהמשבר נמשך, הולכת וגוברת ההשפעה של המכה ליוקרתה של ישראל, לאמינות ההרתעה שלה ולעמדת המערב וארצות הברית באזור".

      יריב מנתח בצורה מעמיקה את תגובתם הצפויה של האמריקנים להחלטה של ישראל לפתוח במלחמה. "יש לא מעט אנשים במקומות חשובים בארצות הברית שהיו רואים בפעולה ישראלית פתרון נוח. הנשיא יתרגז ויגנו אותנו, אבל אם נדע לפעול בתבונה ובמהירות – הרי שלפי הערכתנו יש אפשרות שארצות הברית לא תהווה את המכשול העיקרי לפעולתנו". לסיכום הנקודה, מדגיש יריב כי ארצות הברית "לא צריכה לשמש מכשול לפעולה מוחצת ומהירה של צה"ל".

      ראש הממשלה לוי אשכול יחד עם אשתו מרים אשכול מדליקים נר ראשון של חנוכה, 1965 (לשכת העיתונות הממשלתית)
      לחץ מהצבא. ראש הממשלה אשכול (צילום: לע"מ)

      אחרי ראש אמ"ן, מתחיל לדבר הרמטכ"ל רבין. "אני מרגיש, ויותר ממרגיש, שהולכת ונסגרת טבעת חנק צבאית-מדינית מסביבנו שאינני מאמין שמישהו אחר יפתח אותה", הוא אומר לשרים. "אחרי שהמתנו, והערבים מגדירים את מטרתם הפוליטית לחזור ל-1948 (...) הרי שאין לנו רשות להמתין עד שייווצר מצב שיכביד ויקשה, אם לא למעלה מזה. המטרה העיקרית שלנו צריכה להיות מכה ניצחת לנאצר (נשיא מצרים, גמאל עבד אל- נאצר – א"א). בכך נביא לשינוי בכל מערך המזרח התיכון".

      רבין מבהיר לדרג המדיני כי "ביכולתנו לעשות זאת, בפרט שהיוזמה בידינו". בדומה לאלוף יריב, מדגיש רא"ל רבין את הזמן הדוחק. "אנחנו נכנסים היום למצב שאין מנוס ממנו. הזמן פועל לרעתנו ובעוד שבוע-שניים או שלושה-ארבעה שבועות המצב יהיה גרוע יותר. אלה דבריי", הוא מסכם.

      גיוס מילואים וכוננות לפני מלחמת ששת הימים, תקופת ההמתנה, מפקד אוגדה 38 אריאל שרון ומפקדים נוספים, 21.05.67 (משרד הביטחון , באדיבות ארכיון צה"ל)
      לעג לממשלה. אלוף אריאל שרון בחזית הדרום (צילום: באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

      מפקד חיל האוויר, אלוף מוטי הוד, מדבר על היערכות חיל האוויר ועל יחסי הכוחות ומספר כי יש בקשה מצרית לתגבור של 40 מטוסי מיג 21 וידוע על הסכמה יוגוסלבית לכך. "ב-1948 אנחנו העברנו את ה'ספיטפיירים' בדרך מצ'כיה לארץ והפעם זה יעשה בכיוון ההפוך על ידי המצרים", הוא אומר.

      גם הוד מסביר כי ככל שתקדם המכה הישראלית, כך ייטב. "נוכל לעשות את משימתנו ואני מאמין שנוכל לעשות זאת גם אם יידחה הדבר, אבל נצטרך להשקיע הרבה יותר מאמץ, זמן ואבידות כדי להשיג אותו דבר שאפשר להשיגו היום או מחר", הבהיר.

      שר החינוך והתרבות, זלמן ארן, שואל מה יהיה האחוז הסביר של האבידות בקרב חיילי צה"ל במקרה של תקיפת שדות התעופה המצריים. "בווייטנם, שהיא כעת מוקד לפעילות אווירית, יש 4% אבידות".

      דיון מטכ"ל מיוחד עם וועדת השרים לענייני ביטחון בתאריך ה- 2.6.67 ,עדכון השרים על ידי הרמטכ"ל יצחק רבין על המצב המתוח, דיונים האם ומתי לצאת למלחמה, וטקטיקת לחימה (משרד הביטחון , באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      סכנה למתקני הגרעין. קטע מפרוטוקול הדיון (צילום: באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

      בניגוד להוד, נדמה כי שאר האלופים המציגים, היו פחות "עדינים" עם השרים, שלדעתם מתמהמהים בהחלטה לתקוף. סגן מפקד אוגדה 36, אלוף משה פלד, תוהה: "למה מחכים אנו. מדוע מגיע לצה"ל ספק זה ביכולתו?". הוא מתריע כי "המשק נכנס למצב שאינו יכול לעמוד בו. המזון מספיק בקושי למקומות שבהם הוא דרוש. כמה זמן יעבור עד אשר חיילינו בחזית יושפעו ממצב העניינים בעורף? כמה יוכלו לשבת כאשר כל מה שהשארנו מאחור מתמוטט והולך?".

      מפקד אוגדה 38, אלוף אריאל שרון, נשמע כלועג לממשלה על מה שהוא מכנה "התרוצצות" ו"שתדלנות" בקרב המעצמות. "אם רוצים אנחנו להתקיים כאן לאורך ימים, חובה עלינו לעמוד על משמר הזכויות שלנו", הוא פוסק. "בגלל היסוסים ומשיכת זמן איבדנו את גורם ההרתעה העיקרי שהיה לנו". בעקבות שאלות שעלו בנוגע למספר האבידות הצפוי לישראל, ענה: "מאז מלחמת השחרור לא עמדנו במצב חמור כזה. לכן זה מבצע שיש בו יותר אבידות ועלינו ללכת לזה, כי אין מנוס מזה".

      ראש הממשלה אשכול עונה לשרון ומדבר על החשיבות הקריטית של יציאה למלחמה כשיש הסכמות עם בני ברית. "אפשר לומר שישראל לבדד תשכון. השאלה היא אם לדורות", אמר לו.

      מלחמת ששת הימים, ירושלים, יצחק רבין, משה דיין, עוזי נרקיס ורחבעם זאבי, 05.06.67 (משרד הביטחון , באדיבות ארכיון צה"ל)
      שר הביטחון דיין עם רבין (צילום: באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

      אלוף פלד לא משתכנע מהסבריו ומקשה עליו: "ביקשנו הסבר - למה אנו מחכים?". אשכול עונה לו: "אם לא הסברתי עד עכשיו את הדבר - לא אסביר עוד. אנו רוצים להחדיר לאזנו של ג'ונסון (נשיא ארצות הברית, לינדון ג'ונסון – א"א) שלא יאמר שרימינו אותו, כי אולי עוד נזדקק לו". הוא מסביר כי בניצחון צבאי "לא ייגמר הדבר, כי הערבים נשארים כאן ונצטרך להישאר עם כמה ידידים בעולם, כדי שנוכל לבנות מחדש את כוחנו הצבאי בעזרתם".

      בסיום הישיבה רומז רבין כי יש לכנס ישיבת ממשלה שתדון בדרישת הצבא לפתוח במערכה ושואל: "אני מבין שמתקיימת עתה ישיבת ממשלה". אבל אשכול מצנן אותו ומשיב: "לא. לא מתקיימת עתה ישיבת הממשלה, אלא ביום ראשון".

      בבוקר יום ראשון 4 ביוני התכנסה הממשלה לישיבתה, כמתוכנן, ולמחרת, ב-5 ביוני 1967, פרצה המלחמה ששינתה את מפת האיזור.