פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חידוש הירי לדרום: ירח הדבש של ישראל וחמאס עומד להסתיים

      קבוצות ג'יהאדיסטיות ברצועה מבינות שישראל הפכה לקנה הנשימה של חמאס, ולגורם היחיד בעולם שמעוניין לשמר את שלטונו בעזה. כדי לפגוע בחמאס, הן יורות לעבר ישראל, ומפרות את השקט המתעתע של תושבי הדרום

      חידוש הירי לדרום: ירח הדבש של ישראל וחמאס עומד להסתיים
      צילום: שי מכלוף, עריכה: טל רזניק

      ממשלת ישראל פרסמה הלילה (חמישי) הודעה שלפיה היא רואה בחמאס אחראי לירי הרקטות אמש לעבר הדרום. זו הצהרה דרמטית לכאורה, אולם חסרת תוכן. לא רק שחמאס אינו אחראי לירי, אלא שממשלת ישראל מעוניינת בשמירת שלטונו של הארגון ברצועה. התגובה הישראלית, בדמות הפצצה של מתקנים ריקים של חמאס, הסתיימה שלא במפתיע ללא נפגעים. גם חמאס כבר מכיר את הנוהל: הרקטות נוחתות בישראל, הארגון מפנה את העמדות שלו, ישראל מפציצה עמדות ריקות - ואפשר לחזור לשגרה. עד העונג הבא.

      "גורמים ביטחוניים" עלומי שם, שתדרכו הלילה כתבים ישראלים, טרחו לתאר את הרקע לירי הלילה וציינו מפורשות את הקרבות המתנהלים בין חמאס לבין קבוצות סלפיות ברצועת עזה, כאילו הפכו לרגע לפרשנים לענייני פלסטינים. בשורה התחתונה, תושבי הדרום אולי טוענים כי אינם מוכנים להפוך לבני ערובה של העימותים בין הארגונים בתוך הרצועה, אלא שזו עובדה מוגמרת. כך היה בשבוע שעבר, כאשר ריב בין שני מפקדים בכירים בג'יהאד האסלאמי הוביל לשיגור של רקטה לעבר באר טוביה. וכנראה שזה המקרה הפעם.

      עוד בנושא:
      תושבים בדרום: "לא מוכנים להיות בני ערובה של הארגונים בעזה"
      שתי רקטות התפוצצו בשדות נגב; חיל האוויר תקף מטרות בעזה

      אתר נפילת רקטה בשטחי המועצה האזורית שדות נגב, מאי 2016 (שי מכלוף)
      אזור נפילת הרקטה אמש בשדות נגב (צילום: שי מכלוף)

      הריגתו של פעיל מרכזי בקבוצות הסלפיות בידי כוחות הביטחון של חמאס, הובילה את הראשונים לאיים כי תוך 48 שעות יגיבו להריגתו. תחילה אפשר היה לחשוב שדפוס הפעולה יהיה להסתער על עמדה או מפקדה של חמאס, אלא שהלילה כבר ניתן להבין שסוג התגובה שנבחר היה לירות רקטות לעבר ישראל. גם בקבוצות הג'יהאדיסטיות מבינים ששליטי רצועת עזה שמו לעצמם כמטרה - לשמר את השקט מול ישראל.

      בסופו של דבר, ישראל רוצה את חמאס שולט בעזה

      למרבה האירוניה, בחודשים האחרונים ישראל היא קנה הנשימה המרכזי של שלטון חמאס בעזה. יתרה מכך, היא הגורם היחיד באזור - ומהבודדים בעולם - שמעוניין בשימור שלטון הארגון ברצועה. כמות הסחורות הנכנסת מישראל לרצועת עזה בימים אלה, מצויה בעלייה מתמדת. מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף יואב (פולי) מרדכי, אישר גם הכנסה של חומרים דו שימושיים לרצועה, כאלה שעלולים לשמש לייצור אמצעי לחימה, מתוך הבנה שהסכנה של הלחימה תפחת אם המצב ברצועה ישתפר.

      במסיבת עיתונאים מיוחדת שכינס השליח הקטארי לעזה, מוחמד אל-עמאדי, הוא שיבח את "הגנרל פולי" על כך שישראל אפשרה את הכנסתם של החומרים הללו לרצועה. ואולי הכותרת שהסתתרה בסוף דבריו של הדיפלומט הקטארי, נבחנת כעת בקשה פלסטינית להקמת צינור גז בין ישראל לעזה, שתכלול הקמה של תחנה מיוחדת בצד הישראלי, כדי להגביר את ייצור החשמל של תחנת הכוח בעזה. ממש ירח דבש. חבל שהארגונים הסלפים מנסים להרוס אותו.

      פיצוץ במערב העיר עזה לאחר ירי רקטות לעבר ישראל, יוני 2015 (צילום מסך , "עזה עכשיו")
      התגובות יחריפו, וירח הדבש יבוא לקצו. אש ברצועת עזה, הלילה (צילום: "עזה עכשיו")

      ואי אפשר שלא לחשוד בטענות של בכירי הרשות הפלסטינית. שוב ושוב הם טוענים, ישראל מדברת עם חמאס על הפסקת אש ארוכת טווח ומזניחה את הדיאלוג עם הרשות. הבכירים הללו מציינים שמות ספציפיים של אישים ישראלים, בתפקיד ושלא בתפקיד, שלא ניתן לפרסמם, שמנהלים שיחות ישירות עם חמאס. השיחות הללו מתמקדות בהחזרת גופות החיילים הישראלים אך גם, וללא קשר, בהגעה להסכם על הפסקת אש ארוכת טווח בין ישראל וחמאס. דה-פקטו, כבר קיים סוג של הסכם שכזה. לעת עתה חמאס מנסה שלא בהצלחה לשמור עליו, וישראל מצדה נאמנה לעקרון "שקט ייענה בשקט", בתוספת לא מעט הקלות כלכליות שיסייעו לחמאס לייצב את המצב ברצועה.

      ובינתיים תושבי הדרום אינם יכולים לבנות על שקט של ממש. רצועת עזה כמנהגה לעולם נוהגת, וריב בין שתי חמולות או שני פלגים יריבים, יסתיים לרוב בירי על הישראלים. התגובה הישראלית, גם בגלל דעת הקהל, תהיה כנראה חריפה יותר עם הזמן ועמה הירי חזרה מהרצועה. וכך אט אט ובצעדים קטנים, ירח הדבש בין חמאס וישראל יתקרב לסיומו.