"להעלות את שכרם של המורים שעובדים עם אוכלוסיות חלשות"

(בנט נואם לרגל כניסתו לתפקיד: "שר החינוך של כולם")

נפתלי בנט, לטיפולך: בתזמון כמעט מושלם עבור שר החינוך הנכנס, פרסם היום (חמישי) מרכז טאוב את דוח ההמלצות שלו בתחומים חברתיים ובו, בין היתר, דרכים לטיפול במרבית הרעות החולות של מערכת החינוך, בראשן אי השוויון.

"אי השוויון בין תלמידים ממעמדות שונים בארץ רב מאוד", מציינים כותבי הדוח. "מבין כ-60 המדינות הנבחנות במבחני פיז"ה, ישראל מדורגת בחמישייה העליונה במידת אי-השוויון בהישגים. מחקרים מלמדים שרוב רובו של אי-השוויון בהישגים לימודיים נובע מאי השוויון הכלכלי בין משפחות, אלא שנושא זה אינו נמצא באחריות משרד החינוך. למרות זאת, יש כמה כלי מדיניות העומדים לרשות גופים אלו ויכולים לסייע בצמצום פערים חינוכיים".

מחברי פרק החינוך בדוח הם ראש תכניות מדיניות החינוך במרכז טאוב, פרופ' יוסי שביט מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ד"ר יריב פניגר מהחוג לחינוך באוניברסיטת בן גוריון והחוקר הראשי במרכז טאוב, נחום בלס. השלושה מציעים בדוח שורת המלצות בנושא איכות ההוראה, תקצוב דיפרנציאלי, הסללה לתיכונים, הקטנת כיתות ותחומים נוספים.

עוד בוואלה!NEWS:
45 מעלות? לתלמידות באילת אסור ללבוש מכנסיים קצרים
"הנשירה הסמויה" של יוצאי קהילת אתיופיה ממערכת החינוך
עסק ביש: רצף הטעויות שהוביל לסקנדל הבגרויות

אחד הנושאים הראשונים שעליהם מדברים החוקרים הוא שיפור איכות ההוראה בישראל בכלל ובקרב אוכלוסיות חלשות בפרט. החוקרים מאמינים כי המפתח לשיפור זה הוא באמצעות תגמולים למורים עצמם. החוקרים ממליצים להמשיך במהלכים שהחלו במסגרת הסכמי השכר האחרונים עם ארגוני המורים, הלוא הם הסכמי "אופק חדש" ו"עוז לתמורה", שהוסיפו למורים שעות לימוד שבועיות.

בנוסף הומלץ על שיפור תהליכי גיוס המועמדים להוראה וההכשרה הניתנת להם טרם ביצוע התפקיד ובמהלכו; שיפור תנאי ההעסקה והגדלת השכר, העלאת יוקרתו של מקצוע ההוראה ושינוי תנאי העבודה כך שיאפשרו למורים הטובים להתמיד ויקלו על המורים שאינם מתאימים לתפקידם לפרוש.

"ראוי גם לשקול שכר מדורג המבוסס על תנאי העבודה של המורים, דהיינו תגמול גבוה יותר למורים המלמדים בבתי ספר המשרתים אוכלוסיות חלשות, או מורים המתמודדים עם כיתות גדולות במיוחד או עם כיתות המאופיינות בהטרוגניות יוצאת דופן", נכתב בדוח.

החוקרים ממליצים גם לקדם את האינטגרציה בבתי הספר: "המשאב החשוב ביותר העומד לרשות מערכת החינוך הם התלמידים עצמם. למידה לצד ילדים בני המעמדות המבוססים היא משאב המשפיע על הישגי הילדים מהמעמדות המוחלשים. לפיכך, יש לאפשר לבני המעמדות הנמוכים ללמוד בכיתות הטרוגניות (מעורבות מבחינה מעמדית - ר"ב), ורצוי לעודד את הרשויות המקומיות ואת בתי הספר לנקוט באינטגרציה מעמדית בחינוך".

"אחד האתגרים הניצבים בפני האינטגרציה הם בתי ספר ייחודיים, המנקזים אליהם תלמידים מבתים מבוססים ומותירים בבתי ספר אחרים את בני המעמדות החלשים יותר. כדי למנוע זאת יש להפחית משמעותית את התקצוב לבתי ספר המתנים קבלת תלמידים במיונים שונים או בתשלומי הורים, ולתת תקצוב גבוה יותר לבתי ספר הבוחרים ומפעילים מדיניות של אינטגרציה חברתית", נכתב.

החוקרים התייחסו גם לנושא התקצוב הדיפרנציאלי, אשר נועד להעביר תקציבי חינוך רשותיים בין רשות חזקה כלכלית לרשות חלשה, וכך להעמיד את כלל התלמידים לפי הוראות חוק שיוויון בחינוך. שר החינוך הקודם, שי פירון, החיל את עקרון התקצוב הדיפרנציאלי בשיתוף פעולה מלא של המרכז לשלטון המקומי זמן קצר לפני נפילת הממשלה ולאחר שנים ארוכות שבהן זעקו הרשויות החלשות לתוספות תקציביות. אך כעת משנכנס בנט לתפקיד השר ואם לשפוט על פי נאום כניסתו התפקיד, עושה הרושם שכך יעשה. בנט הכריז שאין סיבה שתלמיד בקריית שמונה ירכוש כישורים חינוכיים פחותים מתלמיד במרכז, כך שעקרון התקצוב הדיפרנציאלי עשוי להישאר.

נושא כאוב נוסף שממליצים החוקרים לעסוק בו הוא צמצום ההסללה בתיכונים. בישראל, כמו בכמה מדינות אחרות, נהוגה הפרדה בין מסלולים עיוניים למסלולים טכנולוגיים ברמת התיכון. "מדיניות הסללה זו שנויה מאוד במחלוקת", מצוין בדוח. "מחד גיסא, להכשרה טכנולוגית יש חשיבות רבה עבור מי שלא ממשיך ללמוד בהשכלה הגבוהה, והיא חשובה למשק הזקוק לעובדים בעלי אוריינטציה טכנולוגית. מאידך גיסא, נתונים עדכניים מלמדים ששיעורי הזכאות לבגרות ושיעורי ההשכלה הגבוהה של בוגרי המסלולים הטכנולוגיים, למעט המסלול המדעי-טכנולוגי, נמוכים בהרבה מאלו של בוגרי מסלולים עיוניים בעלי נתונים לימודיים וחברתיים דומים".

בשנים האחרונות חל גידול בשיעור תלמידי התיכון הלומדים במסלולים הטכנולוגיים. בכיתה י' רבים הילדים שטרם גיבשו תכניות מוצקות לגבי עתידם, והחוקרים סוברים כי אין זה ראוי להסליל אותם למסלול המצמצם את סיכוייהם להשיג תעודת בגרות וללמוד לימודים אקדמיים. לכן, הם מציעים, יש "לדחות את החינוך הטכנולוגי לשלב העל-תיכוני ולצמצם את היקף ההסללה ברמת התיכון".

נושא נוסף בו עסק הדוח וקשור לחינוך הוא לימודי ליבה לאוכלוסיית החרדים הגדלה. כ-10% אחוזים מהאוכלוסייה בגילאי העבודה הם חרדים, אך לפי תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעורם צפוי לגדול במהירות עד ליותר מרבע מהאוכלוסייה בגיל העבודה תוך ארבעה עד חמישה עשורים.

"תכנית הלימודים במערכת החינוך החרדית, בעיקר בקרב הבנים, אינה מקנה לבוגריה כלים המאפשרים להשתלב בשוק העבודה. המשך המצב הנוכחי יביא לנסיגה כלכלית בהיקף חסר תקדים ויפגע קשות ביכולתה של הממשלה לממן ולספק שירותים ציבוריים ברמתם הנוכחית - ובכלל זה לשמר את העדיפות הצבאית, המאפשרת את עצם קיום המדינה. גם אם בעיה זו אינה נמצאת בכותרות, כמו יוקר המחיה או שיעור העוני, והשפעתה הצפויה נראית רחוקה, זו הבעיה הקיומית החמורה ביותר שישראל ניצבת בפניה", כתבו ד"ר משה חזן ונועם גרובר ממרכז טאוב.

"הפתרון הנדרש הוא פשוט", הם כותבים. "יש להחיל לימודי ליבה במערכת החינוך החרדית באופן מידי כתנאי למימונה מכספי המדינה. צעד תומך בהחלת לימודי הליבה, אך לא תחליפי, הוא ניתוק הקשר שבין תעסוקה, לימודים בישיבה ושירות בצה"ל. הנתק יאפשר לשלב את הגברים החרדים בשוק העבודה ביתר קלות".

לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com