להחזיר את הכוח מהרב למפקד

(צפו בריאיון עם ראש אכ"א לשעבר אלעזר שטרן)

כשהרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, צפה בתיעוד שבו נראים שני שוטרים מכים חייל צה"ל יוצא אתיופיה, לא היה לו ספק בצעדים שעליו לנקוט. "אני מבין שלפעילות עם בני העדה האתיופית יש תוצאות טובות. נא להכפיל", הוא כתב בפשטות לקצין חינוך ראשי, תת-אלוף אבנר פז-צוק. כך, בלי דיונים וועדות, החליט הרמטכ"ל להסיט משאבים למטרה אחת ברורה: איחוי הקרע ומניעת פיצוצי משנה בצבא.

"הוא לא שאל את השאלה המתבקשת בעידן התקציב הנוכחי: 'אם נרצה להכפיל את הפעילות תגיד כמה זה עולה?' אלא אמר נא להכפיל. יש 'רות הישר' בצבא וזה מה שקורה בפועל", אמר קצין בכיר באגף כוח האדם (אכ"א) בהתייחסו להחלטה הדרמטית של הרמטכ"ל.

קצין איסוף - לכל הטורים של אמיר בוחבוט

ההחלטה קיבלה ביטוי מהיר בשטח. קצין חינוך ראשי העביר הנחיה מפורשת לכלל המפקדים ביחידות השונות לעצור את הפעילות ולהעביר במשך שעתיים הסברה על בני העדה האתיופית. "קיימנו הסברה בכלל צה"ל על בני העדה האתיופית והתמקדנו בתחום האפליה והגזענות", אמר הקצין הבכיר מאכ"א. "מערכי השיעור כללו סרטון שמראה את האפליה במדינת ישראל, ככה בפרצוף. שאלנו את השאלה: מה קורה בצה"ל והאם יש בינינו אפליה וגזענות?".

בימים אלו מלקטים באכ"א את המידע שעלה מהיחידות על מנת לבחון דיווחים ותלונות על אלימות, אפליה או גזענות. "אני לא אתפלא אם יש אירועים מקומיים של גזענות, אבל ברגע שאתה מעלה את זה אתה ופותח זה חלק מההסברה והטיפול", הדגיש הקצין. "יש הרבה במה להשתפר. אנחנו לא במקום שאנחנו צריכים להיות. אני חושב שצריך לעבור עוד דור כדי שבאמת נתיישר".

השסע החברתי בחברה הישראלית הולך ומתרחב, והוא לא כולל רק את היחס ליוצאי אתיופיה. ערבים, דרוזים, צ'רקסים, דתיים וחילונים – כל מגזר והצרכים הייחודיים שלו, ומכאן גם הקושי לאחד את השורות. האחריות לצמצם את השסע ולאחות את הקרעים בשורות הצבא מונחת לפתחו של קצין חינוך ראשי. תפקידו של תא"ל פז-צוק הוא להנהיג את תכנית הפעולה של צה"ל, ולסייע למפקדי ולחיילי צה"ל להבין טוב יותר את תרבותו ומנהגיו של השונה מהם.

תא"ל פז-צוק גדל בקיבוץ עין השלושה על גבול רצועת עזה. הוריו, שהיגרו לישראל מאירופה, היו ממקימי הקיבוץ. בקיץ שעבר חטף בית הוריו פגיעה ישירה של רקטה והרס את חדר השינה ואת הסלון. אמו, שלא נכחה בבית, ניצלה בנס.

הוא התנדב לקורס טיס, נשר ממנו כבר בהתחלה אך עבר לסיירת מטכ"ל וסיים מסלול בהצלחה כלוחם. הוא השתחרר, ובהמשך חזר לצבא לתפקיד מהנדס באגף המודיעין. הוא פיקד על אחת היחידות המסווגות בצה"ל ואף זכה בפרס ביטחון ישראל. לאחר מכן התקדם לאחד התפקידים הרגישים ביותר בקהילת המודיעין: ראש מחלקת סייבר באמ"ן. מינויו לתפקיד קצין חינוך ראשי התקבל בהתחלה בהרמת גבה, אך מהר מאוד אפשר היה להבחין בתשוקה שלו לתחום החינוך ובאומץ להתמודד עם הפחדים שקיננו בקרב מפקדים קודמים: השסע החברתי המעמיק.

לאחרונה הוא החל את השנה השלישית לכהונתו. השנתיים האחרונות היו רוויות בעשייה, חלקה מעוררת מחלוקת. פקודיו מעידים עליו כי הוא נחוש לשנות בצה"ל מסורות רבות שהשתרשו עם השנים, לקדם אותו כצבא ממלכתי ולגרום למפקדים להבין מה המשמעות האמיתית של מפקד בצבא העם.

לאחרונה ביקרו כמה קצינים בכירים מאכ"א בטקס סיום מסלול לוחמים בסיירת מטכ"ל. אחד הקצינים הביט ב-14 המסיימים ושאל את המפקדים: "מדוע אין כאן אף אחד מבני העדה האתיופית?". "הם היו ונשרו, אבל בצוות המקביל יש שניים", השיב לו אחד המפקדים. הקצינים מאכ"א נשמו לרווחה. הם משוועים לראות שכר לעמלם, כשברקע מרחף הנתון הקשה: אחד מכל ארבעה יוצאי אתיופיה המשרתים בצה"ל נמצא בכלא.

אחת הטענות המרכזיות של בני העדה נגד צה"ל מופנית אל נושא לימוד העברית באולפן שמפעיל הצבא. באולפן, שנחשב לגדול במדינה, לומדים יותר מאלף חיילים. יוצאי אתיופיה לומדים בו בנפרד משאר החיילים. "ללמד עברית את בן העדה האתיופית זה אחרת מאשר שאר העולים. הוא בא מדפוס למידה אחר", ניסה הקצין הבכיר באכ"א להסביר את ההחלטה השנויה במחלוקת. עם זאת, הוא ביקש להדגיש: "שיהיה ברור - היעד שלנו הוא לבטל את הבידול".

טענה בולטת נוספת של בני העדה נוגעת למסלול ההכשרה לחיילים יוצאי אתיופיה בתחילת שירותם, שנקרא "קורס אמיר". אורכו של הקורס השנוי במחלוקת הוא תשעה שבועות והשתתפו בו עד היום יותר מ-4,000 חיילים בני העדה. בתום הקורס יושבים מפקדים ומעריכים את החיילים בסיוע מכון מקצועי אזרחי להשמה במטרה ליישם את היעד: שיבוץ מותאם יכולת. 80% מאלו שסיימו בשנה שעברה את הקורס שובצו לתפקידים שאכ"א קורא להם "יתר איכות", כלומר כזה שמותאם ליכולת שלהם, לתפיסת הצבא. לטענת צה"ל, מסלול ההכשרה שיפר את מצבם של יוצאי אתיופיה: רק אחד מכל 20 חיילים בני העדה נושר מצה"ל.

הבעייתיות מתגלית כשרואים כמה מבין יוצאי אתיופיה מוצבים בתפקידי איכות. למשל, באכ"א גילו כי רק 2% מכוח האדם באמ"ן מורכב מבני העדה האתיופית. לכן, הוחלט על בחינה מחודשת של הליך המיון. לאחרונה, למשל, שובצו כמה חיילים בחטיבת המחקר של אמ"ן בתהליך שכונה "פורץ דרך". "יש שתי אפשרויות: או שהאוכלוסייה ברמה הגנטית היא מהרמה הנמוכה ביותר או שאנחנו לא יודעים למיין. אני חד-משמעית בוחר באופציה השנייה", אמר קצין בכיר באמ"ן.

באוקטובר 2014 יצאה משלחת רשמית של 50 קצינים ומפקדים לאתיופיה. 60% ממנה היו בני העדה האתיופית. מטרתה הייתה להגביר את שילוב בני העדה האתיופית בצה"ל, וכפועל יוצא גם בחברה הישראלית. "אנחנו עוסקים בזה שנים והיינו פשוט בורים", אמר אחד מחברי המשלחת, שהוא לא בן העדה. "אנחנו היום במקום אחר לגמרי. אנחנו מבינים אחרת את התרבות".

ראש אכ"א, אלוף חגי טופולנסקי, נפגש השבוע עם חברי המשלחת כדי לבחון מה הם מציעים למערכת לעשות, על מנת לצמצם פערים. "פתאום אתה מבין מאוד את הנושא המשפחתי בעדה", אמר במהלך השיחה לראש אכ"א חבר במשלחת. "עד כמה התא המשפחתי בתרבות האתיופית הוא מאוד חזק והוא בעדיפות מעל הכול, גם מעל המפקד בצבא. למשל, אם בבית קשה והאמא לא מצליחה לגמור את החודש, הילד יעדיף לעזור לה גם אם זה אומר שהוא לא יחזור לצבא ביום ראשון ושיישלחו אותו לכלא".

"מה אפשר לעשות עם זה?", הוסיף, "לנסות להבין למה הוא לא חזר ביום ראשון. אולי לטפל ברמת הרווחה ותנאי השירות טוב יותר. להיות יותר ממוקדים, יותר רגישים. אתה מ"פ? לך אל הבית שלו, אל תשלח את המ"כ. אם תסביר להורים את המצב והם יבינו אותו, זה יעזור יותר לילד".

כחלק מהניסיונות לגשר על הפערים הוחלט בחודש האחרון להקים בחיל החינוך יחידת הסברה למפקדים לגבי אוכלוסיות מיוחדות, בפרט העדה האתיופית. בחיל החינוך עמלים בימים אלה על כתיבת התורה, שלפיה תנחיל יחידת ההסברה את התובנות, שבחלקן הועלו על ידי חברי המשלחת לאתיופיה.

לפני כשנתיים ביקרו קצינים בכירים באכ"א בבסיס האימונים החטיבתי של הצנחנים בדרום במסגרת תהליך למידה וניסיון לייעל את עבודת חיל החינוך. אחד הקצינים סיפר על שאירע בשטח: "אחד הטירונים בא אליי והתלונן: 'כל בוקר אנחנו מעמידים מסדר והחיילים הדתיים הולכים להתפלל'. למה? הוא חשב שאני אחזק אותו מהכיוון החילוני. עניתי לו: 'זכור דבר אחד כל השירות שלך: הם הולכים להיות החברים שלך בקרב. הדבר הראשון שאנחנו מחנכים אליו זו רעות. כשהוא ייפצע אתה תצטרך לחלץ אותו על הגב שלך תוך סיכון החיים שלך. אתה תעשה את זה כי הרעות מתחילה מהדברים הקטנים. הארגון שבו אתה משרת הגדיר את העובדה שמכבדים את האדם ונותנים לו להתפלל, ואתה כחבר שלו תעזור לו להעמיד את המסדר כדי שהוא לא יפשל'".

הסיפור הזה ממחיש את המתח הרב שקיים בצה"ל בין דתיים לחילונים. לפני כמה חודשים הועמדו שוב במבחן היחסים העדינים אחרי שקצין חינוך ראשי הורה להפסיק שילוב של רבנים בהשבעות היחידות השונות בכותל המערבי.

הקצין הבכיר באכ"א, שמעורב בהמלצה לבטל את מעורבות הרב הצבאי בטקסי ההשבעה, ניסה להסביר כי לא מדובר במהלך אנטי-דתי. "אני רוצה שחייל יבין באופן עמוק שהוא נשבע אמונים למדינת ישראל ולצה"ל, ואין פה שום עניין דתי. זה בכלל לא משנה אם הוא איש דתי או לא. החיבור שבין טקס השבעה למדינת ישראל ולצה"ל לבין מאפיינים דתיים זה משהו שאני חושב שצריך לבחון אותו מחדש". בימים אלה מקיימים קצין חינוך ראשי והרב הצבאי הראשי, תא"ל רפי פרץ, סדרת פגישות לצורך גיבוש המלצה סופית בסוגיה לראש אכ"א.

"אנחנו מנסים להוביל קו נורא ברור בצה"ל, שהמטרה שלו היא לחפש מצד את הגורמים המלכדים, אבל מצד שני גם להקפיד כל העת על שמירת צה"ל כצבא ממלכתי", אמר הקצין הבכיר. "יש מקור סמכות אחד - והוא המפקד. אנחנו צריכים להקפיד להיות מורמים מעל מחלוקות חברתיות".

אחד האתגרים שעומדים בפני חיל החינוך בנושא יחסי דתיים-חילונים בצבא הוא הפיקוח על התכנים שמועברים בנושא ביחידות השונות. לשם כך, הוקמה יחידה, שמורכבת מ-20 חיילי מילואים הקרובים לתחום החינוך. המטרה היא למנוע שימוש בתכנים שנוגדים את רוח צה"ל ואת הפקודות, בדגש על שבתות חינוך וימי עיון שמועברים על ידי גורמים חיצוניים.

במסגרת הפעילות, מזהירים בחיל כי מכונים וגורמים שלא יפעלו בהתאם להנחיות לא יורשו יותר לפעול בתוך צה"ל. "יחידת הבקרה מתמקדת בשלושה נושאים: שבתות חינוך, הסברה ביהודה ושומרון והסברה בירושלים", ציין קצין בכיר שעוסק בפעילות היחידה. "חינוך צריך לעשות נכון ומדויק. עדיף לעשות פחות מאשר לעשות עקום. מפקד צריך לחזור הביתה, להביט במראה ולשאול אם הוא עשה את הדברים נכון. האחריות היא על המפקד".

"צה"ל לא קובע לחייל המשרת מה היא יהדות. יש אחד שרואה בזה תרבות, ויש אחד שרואה בה דת. צה"ל לא יקבע מה המהות", מסביר הקצין הבכיר באכ"א את הכיוון שאליו מכוונים בצבא. "לכן, כשאנחנו עוסקים ביום השבת אנחנו נעסוק בו בצורה פלורליסטית. לא יכול להיות שאדם שגדל בבית רפורמי או בבית קונסברטיבי לא יוכל לספר לקבוצה איך נראית השבת שלו ומה הם הדברים שחשובים לו. אם יבוא אליי מכון ויגיד שהוא רוצה לתת מידע בגוון מאוד מסוים והוא לא מוכן למשהו אחר מבחינתי זה לא עובר את הסף. אנחנו צריכים לנהל את הנושא בצורה אתית ומי שלא יכול לעמוד בזה לא יהיה בצה"ל".

בתחילת השבוע מתחו מפקדים לשעבר בגדוד "חרב" ביקורת על החלטתו של הרמטכ"ל לפרק באופן סופי את הגדוד הייעודי לבני העדה הדרוזית, שהוקם בראשית שנות ה-70. יחידות רבות נסגרו בצה"ל לאורך השנים, אך נדמה שגדוד "חרב" חונה במקום רגיש מבחינה חברתית.

המחשבה שהובילה את הצעד היא הרצון של הצבא לחזק את שילובם המלא של בני העדה בכלל צה"ל, ולא רק ביחידה ייעודית. בתחום זה לחיל החינוך יש תפקיד מכריע. "השנה שמנו דגש על העצמת ההסברה בכל ההכשרות בצה"ל על העדה הדרוזית, עוד הרבה לפני ההחלטה לסגור את הגדוד", סיפר הקצין הבכיר.

"נוציא גיליון מיוחד של עיתון 'במחנה' לקראת יום החייל הדרוזי, שיעסוק במורשת העדה הדרוזית", הוסיף. "אנחנו רוצים להעלות על נס את התרומה של העדה בצה"ל. בהסתכלות ארוכת טווח, לדרוזי שמגיע לצה"ל, יותר טוב ככה. כך יוכלו להיות עוד מח"טים ומפקדי אוגדות. עובדתית, מגדוד 'חרב' זה לא קרה".

נדבך חשוב נוסף ששמים עליו דגש בחיל החינוך הוא היחס לאוכלוסייה הפלסטינית בעת הלחימה בשטחים. "אם מפקד מגיע למצב שבו לצורך מילוי המשימה הוא צריך להחליט אם הוא יורה או לא מחשש לפגיעה בבלתי מעורבים, הוא לא יכול לעשות את זה בלי ערכים", אומר קצין שנחשף לתוכן העדויות של מפקדים בכירים במבצע "צוק איתן".

כדוגמה, סיפר הקצין על מקרה שאירע לחיילים מחיל השריון במהלך המבצע: "מ"מ פנה למג"ד שלו ואמר: 'אני רואה שנעלו עליי, מבקש אישור לירי על בית'. שואל המג"ד את הקמ"ן: 'מה יש שם בבית?'. עונה לו הקמ"ן: 'אכן יש שם חוליה, אך 50 אזרחים שהתפנו ממתחם אחר יושבים בחצר הבית'. הכול קורה ב-15 שניות. אומר המג"ד למ"מ: 'לא רשאי, שפר לאחור. אחר כך נפגע בהם'".

בימים אלו נועדים מפקדי שדה בצה"ל עם קצינים בחיל החינוך וביחידת התיאטרון של צה"ל כדי לבנות תסריטים ודילמות, שאותם צפויים לפגוש חיילי צה"ל בלחימה. "אנחנו יושבים ביחד וחושבים מה יכולות להיות נקודות התורפה בתעסוקה הקרובה, בדגש על יהודה ושומרון", סיפר הקצין. "נבנה את התסריט ביחד, ואחרי שהחיילים יראו את ההצגה הם ידברו על זה".

"זה מורכב להיות מפקד בצה"ל", הוסיף. "לא נפתור את כל הבעיות, אבל אם אנשים יהיו ערים לרגישות, וידעו איך להתייחס ולכבד את האחר רק טוב ייצא מכך".