סוף לעימותים? נתניהו התחדש בקבינט נוח וחסר ניסיון

(ישיבת הממשלה החגיגית במוזיאון ישראל, היום)

ראש הממשלה בנימין נתניהו סיים בשבוע שעבר להרכיב ולהשביע את ממשלתו הרביעית, אבל משימה אחת עדיין נותרה בפניו: להחליט על הרכב הקבינט המדיני-ביטחוני המצומצם שלו.

הקבינט המדיני-ביטחוני הוא הפורום שאמור, על הנייר, לקבל את ההחלטות המכריעות ביותר עבור מדינת ישראל. הקבינט ה"רשמי" הקרוב של נתניהו צפוי להיות גדול ומסורבל, מה שמבטיח שראש הממשלה יעדיף להסמיך פורום מצומצם יותר של שרים - נוסח "השביעייה" של ממשלת נתניהו השנייה - שימלא בפועל את תפקידו של הקבינט.

הקבינט המסתמן כרגע צפוי לכלול לפחות 13 שרים, אם לא יותר. החוק קובע כי לצד ראש הממשלה, חייבים לכהן בו השרים הבאים: שר הביטחון משה יעלון, שר האוצר משה כחלון, השר לביטחון הפנים יריב לוין, שרת המשפטים איילת שקד וראשי כל סיעות הקואליציה, או במקרה הנוכחי - השרים נפתלי בנט ואריה דרעי. אל שבעת השמות הללו החליט נתניהו לצרף לפחות חמישה שרים מהליכוד: יובל שטייניץ, סילבן שלום, זאב אלקין, ישראל כץ ובני בגין.

עוד בוואלה!NEWS:
יריב לוין: נדאג להסדיר עליית חברי כנסת להר הבית
הממשלה ה-34 יוצאת לדרך: "חייבים להשאיר את המחלוקות בחוץ"
הרצוג תקף את התנהלות נתניהו: "פוגע בתקשורת כמו ארדואן"

המינויים של שטייניץ, בגין ואלקין נתפסים כמינויים שנתניהו שמח לבצע, או לכל הפחות לא מתנגד להם. מדובר בשלושה שרים שהוא סומך על נאמנותם ומעריך את ניסיונם בתחום. אלקין, לדוגמה, כיהן בשנה האחרונה כסגן שר החוץ ויו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת.

המינויים הצפויים של שלום וכץ, לעומת זאת, הם אילוצים פוליטיים, שעל נתניהו נכפה להציע להם כחלק מ"חבילת פיצוי" על כך שלא זכו בתיקי ממשלה בכירים כפי שדרשו. אם ח"כ גלעד ארדן יתרצה לבסוף ויחליט לקבל את הצעתו של נתניהו לכהן כשר בממשלתו, גם הוא צפוי לקבל צ'ופר בדמות חברות בקבינט.

נוסף לכל השמות הללו, לרוב ישיבות הקבינט צפוי להגיע גם שר השיכון יואב גלנט, שהוא בעל הניסיון הביטחוני העשיר ביותר בממשלה מלבד השר יעלון. בשל דרישה פוליטית מובהקת של נתניהו, ישמש גלנט משקיף בלבד בישיבות הקבינט, ללא זכות הצבעה. הרקע לדרישה הוא הביקורת שמתח גלנט בקיץ האחרון על אופן ניהול מבצע "צוק איתן" על ידי נתניהו ויעלון. נתניהו לא מעוניין בקולות ביקורתיים בקבינט, אולם כחלון התעקש על חברותו של גלנט בפורום - ולבסוף הושגה פשרה.

כל הנתונים הללו מבטיחים כי הקבינט הרביעי של נתניהו יהיה פורום פוליטי בעיקרו, בשונה מהקבינט שראש הממשלה ניהל בממשלה הקודמת, שבו היו שותפים שבעה שרים בלבד. זאת, לצד שני שרים נוספים - שטייניץ וראש השב"כ לשעבר יעקב פרי - ששימשו כמשקיפים מעת לעת.

מעבר לכך, חברותה של איילת שקד בקבינט מתוקף היותה שרת המשפטים, נכפתה על נתניהו, אחרי שבליכוד הציעו כי החוק ישונה כך ששרת המשפטים לא תהיה חייבת להיות חברה בפורום הביטחוני הבכיר.

על מנת לייעל את תהליכי העבודה ולהימנע מוויכוחים פוליטיים ובלתי-ענייניים, נתניהו צפוי להקים, כאמור, פורום מצומצם יותר, שינהל בפועל את הסוגיות הביטחונית והמדיניות החשובות. זאת, בעוד הקבינט יהפוך לגוף סמלי בעיקרו, שמלבד בניית יוקרתם האישית של השרים החברים בו, לא יעשה הרבה. נתניהו נהג באופן דומה בממשלתו שכיהנה בשנים 2012-2009, כאשר את ההחלטות הביטחוניות והמדיניות החשובות קיבלה בפועל "השביעייה" המצומצת, שכללה את נתניהו ואת השרים דאז אהוד ברק, יעלון, אביגדור ליברמן, דן מרידור, בני בגין ואלי ישי. בהמשך צורף לפורום גם יובל שטייניץ.

אם הדבר היה תלוי בו בלבד, נתניהו היה מקים כעת פורום מצומצם שיכלול אך ורק את יעלון, בגין ושטייניץ. מדובר בשלושה שרים ששותפים להתנהלות הזהירה וכבדת-הראש שלו, ולחשש מפני מהלכים דרמטיים - הן בתחום המדיני והן בהפעלת צה"ל בעת מלחמה. הגישה הזו בדיוק גרמה לרוב חברי הקבינט הקודם של נתניהו לתקוף אותו. חלקם מימין, כמו ליברמן ובנט, במהלך "צוק איתן", וחלקם לאחר המבצע, כאשר פספס את ההזדמנות המדינית עם מדינות ערב - ציפי לבני, יאיר לפיד ויעקב פרי.

למורת רוחו של נתניהו, סביר להניח שהוא יהיה חייב לכלול בפורום המצומצם הנוכחי גם קולות ביקורתיים יותר ונאמנים פחות. כחלון בוודאי ישמש חבר בפורום המצומצם, וסביר שגם יו"ר ש"ס, שר הכלכלה אריה דרעי. לא ברור אם נתניהו יכניס לפורום הזה גם את "המשנה לראש הממשלה", סילבן שלום, שאחראי על "המשא ומתן עם הפלסטינים והדיאלוג האסטרטגי עם ארצות הברית", שני נושאים שלא ברור אם בכלל יתקיימו תחת הממשלה הקרובה. שאלת השאלות, עם זאת, היא אם נתניהו יסכים לקבל בפורום המצומצם את נוכחותו של נפתלי בנט, שבמהלך "צוק איתן" תקף את נתניהו מימין ללא הרף, באופן שראש הממשלה כינה "ירי בתוך הנגמ"ש".

את נתניהו מטריד בעיקר ההרכב הפוליטי של הקבינט והפורום המצומצם, אבל שאלה שצריכה להטריד את כלל אזרחי ישראל היא מידת העצמאות של הפורום המסתמן. הקבינט הקודם של נתניהו היה רווי מתיחויות פוליטיות, וכלקח מכך, נתניהו רוצה הפעם פורום קבלת החלטות נוח וצייתן יותר. אין ספק שההתנהלות של הקבינט הקודם הייתה בעייתית, אבל גם פורום שיהיה ההיפך המוחלט מכך טומן בחובו סכנות לראש הממשלה, שימצא את עצמו ללא קולות מאתגרים ומעוררי מחשבה, שיכולים לסייע בתהליך קבלת ההחלטות.

ה"שביעייה" של ממשלת נתניהו השנייה הייתה פורום מעמיק עם מגוון דעות, שנוצרו בו שיתופי פעולה בלתי-צפויים בסוגיות שונות. בנושא הפלסטיני, למשל, אהוד ברק ודן מרידור תמכו בקו מתון וחתירה לפשרה מדינית, ואילו בני בגין ומשה יעלון תמכו בקו ימני המתנגד לחלוקת הארץ. בנושא האיראני, לעומת זאת, מרידור ובגין היו מתואמים והחזיקו בעמדה מתונה וזהירה, בניגוד לברק שתמך בפעולה צבאית ישראלית נגד מתקני הגרעין במדינה.

זה היה פורום מנוסה, שכלל לצד נתניהו גם ראש ממשלה לשעבר (ברק), שני רטמכ"לים בדימוס (ברק ויעלון) וארבעה שרים ותיקים ומנוסים, שרובם גם שימשו חברי קבינט בממשלות קודמות. רוב החברים לא היססו לחלוק על עמדותיו של נתניהו בדיונים ולהציע רעיונות אלטרנטיביים, ומתוקף ניסיונם ומעמדם, ראש הממשלה לא יכול היה להתעלם מהם לחלוטין. הפורום ההוא הצליח לאתגר את נתניהו בתחום המדיני-ביטחוני. מה שמסתמן כרגע הוא פורום שיעשה בדיוק את ההפך, וימעט להציב לנתניהו אתגרים של ממש ברמה האסטרטגית.

לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il