לא רק בישראל: כיצד מתייחסים לבחינות הבגרות בעולם?

במדינות רבות משמשות בגרויות כלי להישגיות. חוקרים סבורים שהדבר מוביל לרמאות. בפולין מדליפים תשובות ממבחנים בעל פה, באנגליה מוסד שלא עומד ביעד נסגר: "מורים נשברים תחת הלחץ ו'משפצים תשובות' תלמידים"

כתבת: רויטל בלומנפלד, עורך: אביב אברמוביץ', צילום: יותם רונן, עריכת וידאו: שניר דבוש

(מבצע בגרות: הצצה ליום בחינה בתיכון)

עוד בוואלה!

MR. Something lounge - יפני בחליפה ביפו העתיקה

מערכת zap rest
לכתבה המלאה

גל הדלפות בחינות הבגרות ברשתות החברתיות בחמשת החודשים האחרונים מעידים על בעיה חמורה בטוהר המידות. אך מערכת החינוך בארץ אינה היחידה שנאלצת להתמודד עם סוגיה זו. במדינות רבות בעולם שבהן מתקיימות בחינות גמר, הזהות לבחינות הבגרות בישראל והשפעתן גורלית, המוטיבציה להדליף, להעתיק ולרמות - גבוהה. אז איך מתמודדים עם זה בעולם?

בריאיון טלפוני עם אנה סולטיסיאק, מורה בתיכון מקצועי בפולין, היא מספרת כי גם בארצה סובלים מהדלפות חומרי בחינה לאורך השנים. "הבחינות הסופיות נערכות בבתי הספר ונבדקות על ידי גורמים חיצוניים. התלמידים מחויבים לעבור בגרות בפולנית, מתמטיקה ושפה זרה. על זה הם בוחרים מקצוע אחד נוסף. הציון הכללי מורכב מבחינה מסכמת בסוף כל שנה ובחינת גמר כללית. הבחינות שלנו מורכבות מחלק כתוב וחלק בעל פה", הסבירה. "בבחינה הכתובה אין כמעט הדלפות, כולם עוברים אותה באותה השעה ובאותו היום. אבל הבחינה שבעל פה צריכה להיעשות עד סוף מאי וכך יוצא שהתלמידים מעבירים ביניהם את השאלות והתשובות. לצערי הרב אנחנו לא עושים עם זה כלום. משרד החינוך מודע לזה, אבל כנראה שלא רואה בזה בעיה גדולה אם זה לא משתנה בכלל".

עוד בוואלה!NEWS:
החום הקיצוני נמשך: היום יהיה שרבי בעיקר בהרים ובפנים הארץ
מוגריני לפני ביקורה בישראל: "הסטטוס קוו לא יכול להימשך"
מפקדים דרוזים בקריאה לרמטכ"ל: "אל תפרק את המורשת שלנו"

"בבחינה הכתובה אין כמעט הדלפות" (צילום: בן קלמר)

באנגליה נוסדה ב-1994 תכנית לאומית המחייבת את כל מוסדות החינוך במדינה, הכוללת סטנדרטים של הישגים, ובתי הספר מתוקצבים ככל שמקומם בטבלת הליגה עולה. מבחני גמר המקבילים לבגרויות בישראל נערכות באנגליה בכיתות י' שלהם (11 שנות לימוד) ופעם נוספת בגיל 16. לאחר סיור שערכו בשנה שעברה באנגליה מורים למתמטיקה ופיזיקה מישראל בשיתוף קרן טרמפ סיפרו המורים כי בחינות הבגרות באנגליה נכתבות על ידי כמה גופים ובית הספר יכול לבחור את ספק הבחינה. ישנה הנחה שהתחרות ביו כותבי הבחינות מדרדרת את רמתן של הבחינות ויוצאת אינפלציה של ציונים. נוסף על כך, התכנית הלאומית מחמירה עם בתי ספר שנכשלו והם מוצמדים לבית ספר תאום שמסייע להם להשתפר. בית ספר שממשיך להיכשל בשנתיים הבאות – נסגר.

בניו זילנד החלו להנהיג מבחני בגרות לפני 13 שנה, והם מעניקים לתלמידים "תעודת הישגים חינוכיים" בשלוש רמות שונות, כך שגם תלמידים חלשים יוכלו להחזיק בתעודה. כדי להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה עליהם לצבור מינימום מסוים של נקודות. נתונים על הדלפות טרם נאספו ונחקרו במדינות אלה, אך ההערכה היא שככל שנמדדים התלמידים בסטנדרטים של הישגיות, כך גוברות הרמאויות וההדלפות.

"מורים ומנהלים 'משפצים' תשובות של תלמידים"

"יש ארצות שאין בהן בכלל בחינות מסכמות, כמו ארצות הברית, שם בוחנים את התלמידים לדעת אבל לא מדובר בבחינות בגרות. יש ביקורת גדולה מאוד על בחינות מערכתיות כמו הבגרות בעולם. הן מוגדרות בעגה המקצועית 'בחינות עתירות סיכון' – כאשר מישהו יכול להרוויח או להפסיד מהן כי הן מאוד גורליות עבורו. אחת מתופעות הלוואי השליליות הנלוות לו היא הרמאויות", אומרת פרופ' ענת זוהר מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית ולשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך.

לדבריה, "אם הבחינות מתקיימות במדינות שמערכת החינוך בודקת את איכות ההוראה ובית הספר אז הרמאויות באות מכיוון מנהלי בתי הספר והמורים, שנשברים תחת הלחץ שבית הספר שלהם ימוקם גבוה בטבלת הליגה או מורים שאומרים לתלמידים מה לכתוב בבחינה וגם מורים ומנהלים ש'משפצים' תשובות של תלמידים בבחינות לאחר מסירתן".

"אצלנו למשל", היא מוסיפה, "הופעל לחץ גדול על המורים להעלות את הציונים במבחנים הבינלאומיים בתקופת גדעון סער. הבגרויות בארץ הן תחת קטגוריית 'בחינות עתירות סיכון', לכן זה לא מפליא שמתקיימות הרמאויות הללו".

בתקופתו הופעל לחץ על המורים להעלות ציונים. גדעון סער (צילום: מערכת וואלה! NEWS, אלכס קולומויסקי)

לדברי פרופ' זוהר, מודל הבגרויות הישראלי אינו זהה לבגרויות המתקיימות באירופה בהיקף הבחינות שלו, מה שמוביל למידה רבה של לחץ הנובע מסיכון שמשפיע ישירות על התלמידים. "לא ראיתי כמות כזאת של מקצועות בגרות כמו אצלנו. בשאר הארצות נבחנים התלמידים שלוש-ארבע בחינות במקצועות מרכזיים. אצלנו יש המון בגרויות בגלל ריבוי מקצועות הבחירה, שזה בא מכיוון טוב של להקנות בחירה לתלמידים אבל בפועל כמות הבחינות עושה נזק אדיר לתלמידים", ציינה. "אני לא בעד לבטל את הבגרויות לגמרי אבל נותנים להן יותר מדי משקל. בחינות הבגרות גם בנויות לא נכון, הן מבוססות שינון ידע, במקום מדידת הבנה ויכולת פתרון בעיות מורכבות. הלימודים מוכוונים 'חרישה' של התלמידים לקראת הבגרויות ועד שהן לא ישתנו לא ישנה אם יחליפו תכנית לימודים. אנחנו יודעים איך לעשות את השינוי הזה במערכת, אבל זה דורש השקעה כספית גדולה מאוד".

"מדינה שלמה מתנהלת סביב ילד שגנב מחברת"

עיקרון צמצום כמות בחינות הבגרות והפחתת משקלן בציון הסופי במקצועות לימוד אינו חדש לאנשי החינוך. שר החינוך לשעבר שי פירון הכריז לאחר כניסתו לתפקיד על רפורמת "למידה משמעותית". אחד מעקרונותיה הבסיסיים הוא צמצום מכלול המקצועות הקיימים במערכת החינוך לארבע אשכולות, ועל כן צמצום המקצועות לכדי ארבע בחינות בגרות בלבד. בנוסף, פירון האמין כי יש להפחית ממשקל הבגרות בציוני התלמידים הכלליים והחליט להסב 30% מציון הכולל של המקצוע לטובת עבודת גמר של התלמידים.

התכנית סבלה מביקורת והתנגדות עזה, בעיקר מצד ארגוני המורים שחששו כי תחומי לימוד שלמים יעלמו ומפגיעה במעמד מורי הדיספלינות השונות. המורים ניצחו במלחמתם, המקצועות לא צומצמו ומרכיב עבודות גמר הוכנסו לכמה תכניות הלימודים. "המגמה שהתחיל פירון מתרחשת בכל העולם, מצמצמים את המבחנים ומייצרים לבית הספר משקל, עוברים לאינטרדיסציפלינריות. ואז לא משנה אם ילד אחד גנב והדליף בחינה - ברגע שאתה מוריד ממשקל הבחינה התמריץ של התלמידים לנסות להשיג את הבחינה מראש ולהדליף יורדת משמעותית וזאת הדרך הנכונה להתמודד עם תופעת ההדלפות", אומר אורן יהי שלום, מנכ"ל תנועת "חינוך ישראלי".

פירון (צילום: טלי מאייר )

לדבריו, "יותר משחשובה הבחינה למערכת החינוך, הבחינה משמשת את האקדמיה כדי למיין והיא לא כלי שטוב לחינוך. הפכנו את הבגרות לעגל זהב כאשר אין לה תועלת מעשית משרד החינוך. אני כמעט שמח שכל ההדלפות האלו התרחשו, זה מגחיך את מעמד הבחינות. מדינה שלמה צריכה להתנהל סביב ילד אחד שגנב מחברת. הילדים הם חכמים, יש להם ווטסאפ. ארבע שאלות שישב וניסח מישהו, זה קובע את פני הדור?".

לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully