החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות אתמול (חמישי) את ציפי חוטובלי לסגנית שר החוץ היא אחת ההחלטות המפתיעות ביותר ביממה האחרונה. כיוון שנתניהו לא ממנה בינתיים שר חוץ במשרה מלאה, חוטובלי תכהן בפועל כדיפלומטית הבכירה ביותר של ישראל וכנציגת המדינה בעולם, אך עמדותיה והתבטאויותיה בעבר עשויות ליצור בעבורה קשיים משמעותיים בביצוע תפקידה.
במשרד החוץ קיוו בימים האחרונים שאם נתניהו אכן לא ימנה שר חוץ במשרה מלאה, הוא ימנה סגן שר שמשתייך לימין המתון, דוגמת סגן השר הקודם צחי הנגבי או השגריר לשעבר בוושינגטון מייקל אורן. הנגבי זכה להערכה רבה בקרב שגרירים זרים בארץ, שנהנו לשוחח עמו בשל קרבתו האישית לראש הממשלה ודעותיו המתונות ביחס לחברי ליכוד אחרים. אורן פיתח מערכת יחסים מצוינת עם בכירי הממשל בוושינגטון, ויכול היה לתרום לשיפור היחסים החשובים עם ארצות הברית. חוטובלי היא ההיפך המוחלט מהנגבי ואורן והיא תיתפס בעולם כנציגת הימין הקיצוני, עוד יותר מזאב אלקין, שכיהן כסגן השר למשך שנה בממשלה הקודמת.
עוד על הרכבת ממשלת נתניהו הרביעית
בש"ס לא מתרגשים מחוות הדעת על דרעי: "הציבור קובע"
הערב תושבע הממשלה; שטייניץ מונה לשר האנרגיה והתשתיות
לא סובל דיחוי: המשימות הראשונות על שולחן הממשלה
דוגמה אחת מהעבר שעשויה "לסבך" את חוטובלי נוגעת לקשריה עם ארגון הימין הקיצוני להב"ה, שעליו ביקש שר הביטחון משה יעלון להכריז כארגון טרור. בשנת 2011, כאשר כיהנה כראש הוועדה למעמד האישה בכנסת, חוטובלי הזמינה את אנשי הארגון כדי שיסבירו על מאמציהם למנוע קשרים רומנטיים בין-דתיים. חוטובלי הסבירה את החלטתה להזמין לכנסת את פעילי הארגון במילים הבאות: "חשוב לי לבדוק מנגנונים של מניעה מראש של נישואי תערובת, ואנשי להב"ה הם המתאימים לכך".
אמנם שר הביטחון ביקש להכריז על להב"ה ארגון טרור רק בשנה האחרונה, אולם כבר ב-2011, השנה שבה חוטובלי הזמינה את פעילי הארגון לכנסת, הופיעו פרסומים בעיתונות שקשרו את להב"ה להסתה גזענית ואף למעשי אלימות של ממש. הגזענות הבוטה של הארגון לא רק שלא הפריעה לחוטובלי, אלא שימשה אותה כחלק מההסבר לעצם ההחלטה להזמין את פעילי הארגון למשכן הכנסת.
חוטובלי תתמודד גם עם מעמדו ההולך ונחלש של משרד החוץ
עמדותיה המדיניות של חוטובלי, המתנגדת בתוקף להקמת מדינה פלסטינית וקוראת לסיפוח השטחים תוך הענקת זכות בחירה לפלסטינים, אמנם יהיו "קשות לעיכול" עבור הקהילייה הבינלאומית, אבל ניסיון העבר מלמד שאפשר יהיה להתגבר עליהן. כאשר זאב אלקין היה סגן שר החוץ, דיפלומטים זרים למדו לעבוד עמו למרות המחלוקת העמוקה בנושא הפלסטיני. עם זאת, קשר לארגון גזעני ואלים ששר הביטחון לא בדיוק יונה צחורה הגדיר את מעשיו "מסוכנים וחשוכים", זה כבר סיפור אחר, שיהיה קשה יותר להתגבר עליו.
השאלה העיקרית שחוטובלי תיאלץ להכריע לגביה היא אם ברצונה לנצל את התפקיד הדיפלומטי הבכיר לחיזוק מעמדה הפוליטי או אם ברצונה להתמקד בתפקיד עצמו ובשיפור יחסי החוץ של ישראל. אלקין, למשל, לא הסתיר את עמדותיו הנציות, אבל ניהל את המחלוקת שלו עם כמעט כל דיפלומט זר שפגש באופן שקט, ענייני ומכובד. כסגן או כסגנית שר חוץ, ההזדמנות להטיף מוסר לעולם קורצת מאוד והתגמול הפוליטי מפתה במיוחד. מצד שני, המחיר של התנהלות כזו הוא נזק למעמד המדיני של ישראל.
מעבר לאתגר האישי, חוטובלי תיאלץ להתמודד, כמו קודמיה בתפקיד, עם מעמדו ההולך ונחלש של משרד החוץ במעגל קבלת ההחלטות, כמו גם עם האיום לקיצוץ תקציבי שיפגע בפעילות המשרד. בהיעדר שר קבוע, היא תהיה הפה של המערך הדיפלומטי. דווקא בנקודה הזו, לעובדי משרד החוץ עשויה להיות סיבה לאופטימיות. כחברת כנסת מהשורה, חוטובלי לא היססה להיאבק באופן קולני ונחרץ למען סוגיות החשובות לה. עובדי משרד החוץ מקווים בעקבות המינוי שהיא תמצא לנכון לגייס את אותן אנרגיות לטובת המשרד שהיא כעת מופקדת עליו.
(עדכון ראשון: 19:00)