19 מהעצורים בהפגנת יוצאי אתיופיה אמש בתל אביב, הובאו היום (שני) לדיון בהארכת מעצרם בבית משפט השלום בתל אביב. הם חשודים בעבירות של הפרת סדר ותקיפת שוטר. המשטרה ביקשה להאריך את מעצרם בחמישה ימים, אולם מעצרו של אחד הוארך ביומיים, וזאת בשל העובדה שהודה שהחזיק אבן אך לא יכול היה לזרוק אותה משום שהייתה כבדה. חשוד נוסף שוחרר למעצר בית ומעצרם של היתר הוארך ביום אחד.
בדיון בהארכת מעצרו של אחד החשודים אמר השופט כי יש לתעד את החבלות בפניו של החשוד, שנגרמו במהלך מעצרו, ולהעבירם למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), ולקחת אותו לטיפול רפואי. עם זאת, כאמור, לא הורה לשחררו ממעצר.
עו"ד מיכל עורקבי מהסניגוריה הציבורית שמייצגת את אחד העצורים אמרה בדיון: "מדובר בצעיר בן 19, עתודאי ללא עבר פלילי, שעלה לארץ עם משפחתו בשנת 2006. הצעיר מכחיש כל קשר לחשדות שהועלו נגדו. לטענתו, הגיע למחות על מצב הקהילה האתיופית ולא לקח חלק בפעילות אלימה. במהלך ההפגנה נעצר ללא כל עילה על ידי שני שוטרים. צעיר זה ביחד עם עצורים הושאר כל הלילה בזינזנה וזאת בניגוד לחוק. בנוסף, המשטרה מנעה ממנו להיוועץ עם עו"ד ולמרות זאת יצרה מצג שווא שהוא נועץ בעו"ד. לפיכך, הורה בית המשפט למשטרה לבדוק כיצד נמנע מהצעיר זכות ההיוועצות. לאור ההתנהלות החלטנו להגיש בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון וזאת במטרה שיורה על שחררו".
לקריאה נוספת:
שוטר לשעבר ממוצא אתיופי: "האצבע על ההדק קלה עד בלתי-נסבלת"
ניצב אקסול: "אם היו מופעלים האמצעים המסיביים, ההפגנה הייתה אחרת"
לא רק אתיופים: הפנים שמאחורי ההפגנה ששינתה את חוקי המשחק
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש היום עם החייל ממוצא אתיופי שתועד מוכה בידי שוטרים, דמאס פיקדה, במשרד ראש הממשלה בירושלים. "רציתי להגיד לך שאני הזדעזעתי מהדבר הזה. אנחנו לא יכולים לקבל את זה", אמר לו. "המשטרה מטפלת בזה, ואנחנו נצטרך לשנות את הדברים. אבל שמעתי גם אותך. אתה אמרת 'לא רוצה לשמוע על אלימות'. זה חשוב, זאת אמירה מנהיגותית, ואולי דברים טובים ייצאו מהדבר הקשה שעברת".
יממה לאחר ההפגנה הסוערת, שבמהלכה נפצעו עשרות מפגינים ושוטרים, הודיעו מובילי המחאה כי יפגינו היום בשעה 11:00 מול משרד ראש הממשלה בירושלים. ואולם, לא נערכה הפגנה במקום.
במשטרה הדגישו כי שתי ההפגנות שהתקיימו עד כה, בירושלים ובתל אביב, היו לא חוקיות ובמהלכן חסמו המפגינים צירי תנועה. כמו כן, המפגינים, לטענת המשטרה, לא שמעו להוראות השוטרים, התעמתו עמם באלימות קשה והובילו לפציעתם של שוטרים ומפגינים. "המשטרה תאפשר את הקיום מחאה במגבלות הסדר והחוק ומדגישה כי במידה והמחאה תגלוש לתחום האסור, באופן שמופרת נקודת האיזון בין זכות המחאה לבין פגיעה בפועל בציבור הרחב, המשטרה תאלץ לפזר את ההפגנה גם תוך שימוש באמצעים", נמסר.
הפעיל החברתי ערן בריל האשים היום את המשטרה בכך שהטמיעה בקרב המפגינים שוטרים ממוצא אתיופי, על מנת שיתסיסו את האווירה. בפוסט שפרסם בדף הפייסבוק שלו כתב בריל: "פרקטיקות ההסלמה האלימה של המשטרה אתמול כללו לא רק רימוני הלם, זרנוקים פרשים ואלות, אלא גם את החבר'ה האלה, שוטרים אתיופים מחופשים ל'פורעים' שקלטתי בצד, מתודרכים על ידי קצין אג"ם של המחוז - דני לוי, ויוצאים ונכנסים לקהל המפגינים רעולי פנים, עם הנחיות מדוייקות. זוהי פרקטיקה משטרתית מוכרת בעולם- 'מתסיסים מטעם'".
במשטרה הכחישו מכל וכל את הדברים. קצין בכיר במחוז תל אביב ציין כי לא רק שלא היו שוטרים ממוצא אתיופי בין המפגינים, אלא שהם הורחקו מקהל המפגינים בכוונה תחילה והוצבו בקו שני ושלישי. זאת כחלק מהפקת הלקחים מההפגנה בירושלים בשבוע שעבר, אז ספגו שוטרים ממוצא אתיופי קללות והטרדות מצד המפגינים.
נשיא המדינה ראובן ריבלין התייחס הבוקר בפתח מפגשו עם ראשי רשויות חרדים למחאת יוצאי אתיופיה, ואמר כי לא נותר אדיש לטענותיהם. "אני לא יכול שלא להתייחס לתמונות הקשות שראינו אתמול ובמוצאי שבת, לכאב למצוקה ולזעם, שעלו מיוצאי הקהילה האתיופית ישראלים, שמרביתם נולדו כאן, וגדלו כאן. המפגינים בירושלים ובתל אביב חשפו פצע פתוח ומדמם בלבה של החברה הישראלית", אמר. "זהו פצע של קהילה שמשמיעה את זעקתה על תחושות של אפליה, גזענות וחוסר מענה. אנחנו מוכרחים להישיר מבט לפצע הפתוח הזה. שגינו. לא ראינו, ולא הקשבנו די. בין המפגינים ברחובות נמצאים מיטב בנינו ובנותינו. סטודנטים מצטיינים. חיילים וחיילות משוחררים. אנחנו חייבים להם תשובות".
עם זאת, אמר ריבלין, על המפגינים לשמור על הסדר. "צריך לומר בצורה ברורה ביותר: מחאה היא כלי חיוני בדמוקרטיה, אבל אלימות אינה הדרך ואינה הפתרון", אמר. "המפגינים והשוטרים שמרו על איפוק ראויים לציון לאורך ההפגנות, ואסור לנו לתת לקומץ מתפרע ואלים להשתיק את הזעקה הלגיטימית. אנחנו לא זרים זה לזה, אנשים אחים אנחנו, ואל לנו להידרדר למקומות שכולנו נצטער עליהם. ערב הקמת הממשלה זוהי ההזדמנות והחובה של כולנו להתחיל בתהליך של ריפוי של תיקון הליקויים והשבת האמון ההכרחי של הקהילה במערכות החוק והאכיפה".
(עדכון ראשון: 12:35)
השתתף בהכנת הידיעה: עמרי נחמיאס