פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שוטר לשעבר ממוצא אתיופי: "האצבע על ההדק קלה עד בלתי-נסבלת"

      עברי אנגדה, שוטר לשעבר שקיבל פיצויים לאחר שקצינה כינתה אותו "שחור", הסתכל על ההפגנה אתמול מהצד. הוא נזכר בימיו המשטרה וסיפר: "ראיתי יחס של פטרונות. עצורים אתיופים לא מקבלים את זכויותיהם"

      שוטר לשעבר ממוצא אתיופי: "האצבע על ההדק קלה עד בלתי-נסבלת"
      צילום: יותם רונן, מאצ'י הוף, דוד קורן; עריכה: שניר דבוש, גדי וינסטוק

      "האצבע על ההדק קלה עד בלתי-נסבלת. המון נחקרים מהעדה שלי מבלים לילה שלם במעצר על לא עוול בכפם" – כך סיפר עברי אנגדה, שוטר לשעבר ממוצא אתיופי. כאקדמאי שעבד כשבע שנים במשטרת ישראל כחוקר ומכיר את המערכת מבפנים, יש לו בטן מלאה בנוגע להתנהלות המשטרה כלפי בני הקהילה האתיופית.

      לטענתו של אנגדה, "העדה האתיופית ניסתה הכול, בכל כך הרבה דרכי נועם. המפגשים והדיבור היפה לא מתבטאים במעשים ולא תורמים". בנוגע להפגנה נגד אלימות משטרתית כלפי הקהילה האתיופית, הוסיף: "מי שהפר את התנאים הייתה משטרת ישראל, הביאו פרשים ורימוני הלם והפעילו לפני שהמפגינים חצו את הגבול. המשטרה תמיד טוענת שמפגינים הם שהתחילו את ההתפרעות הזו. אני רוצה שהמפגינים יחזרו הביתה בשלום, כי הדרך עוד ארוכה".

      עוד בוואלה חדשות:
      עשרות נפגעים בעימותים בין יוצאי אתיופיה לשוטרים בכיכר רבין
      "זה כמו מלחמה, אני רועדת": קולות המפגינים בתל אביב
      לא רק אתיופים: הפנים שמאחורי ההפגנה ששינתה את חוקי המשחק

      מחאת יוצאי אתיופיה, תל אביב, 03.05.2015 (דרור עינב)
      "אדם אתיופי לא שווה בפני החוק". פינוי מפגין, אמש (צילום: דרור עינב)

      "אדם אתיופי לא שווה בפני החוק וזה פשוט מקומם", אמר. "חשוב לי להדגיש: אין לי ספק, יש אנשים טובים גם במערכת המשטרתית, אך לצערי הם מעטים, קולם לא נשמע והם במתכוון לא מקודמים ומזיזים אותם הצידה". לדבריו, "הייתי חייב לדבר. החברה צריכה לדעת מה קורה".

      לפני כחצי שנה, בית הדין האזורי לעבודה פסק לטובתו פיצוי על סך 70 אלף שקלים, לאחר שקצינה בדרגת רב-פקד כינתה אותו "שחור". במסגרת התיק, שבו ייצג את אנגדה עורך הדין גיא אופיר, נחשף בפני בית הדין כי הקצינה אמרה "מי זה השחור הזה שיושב מולי?" ו"תגיד לשחור הזה שיעשה את זה", בהתייחסות לאנגדה.

      "האתיופי הזה שלא מבין דבר"

      "כולם במשטרה יודעים, אם יש נחקר ממוצא ישראלי היה מגיע קצין, מסביר לו את ההליך שיהיה מעתה והלאה, ואם מחליט לעצור אותו - עוצר, אם לא אז משחרר", הסביר אנגדה. "זה הליך מאוד מכובד כלפי האזרח". עם זאת, כשמדובר בעצורים ממוצא אתיופי, המצב שונה לחלוטין.

      "אני יושב בחדר והחוקר אומר 'תשמע, יש לי את האלמ"ביסט (עצור בגין עבירות אלימות במשפחה) האתיופי, לא צריך להביא אותו. תשלח ישר לבית המשפט'", סיפר. "ככה, בלי הליך שימוע מסודר, ישר לעצור אותו בלי לבדוק בכלל, ללא התייחסות נאותה לא כאדם ולא כנחקר שמגיעות לו הזכויות שלו". לדבריו, למרות שהחוק דורש מקצין המשטרה לבחון חלופות מעצר, במקרים רבים עצורים ממוצא אתיופי נשארים במעצר בכל זאת.

      אנגדה הוסיף: "זו תפיסה של החשוד בתור 'האתיופי הזה שלא מבין דבר', לא מבין איזה כוח פוליטי או אחר יש לו, לא יודע שאפשר להתנגד להחלטה, להתלונן על הליך לא חוקי. תחושת הביטחון מול האדם האתיופי לא נתפשת ואין לי מושג מנין זה מגיע. אני ראיתי יחס של פטרונות, זלזול ואפליה. יחס של 'אני טוב ממנו ומבין הרבה יותר טוב ממנו, ולכן אחליט מה טוב בעבורו ובמקרה הזה, רק מה רע בעבורו'".

      מחאת יוצאי אתיופיה, תל אביב, 03.05.2015 (דרור עינב)
      "תחושת הביטחון מול האדם האתיופי לא נתפשת" (צילום: דרור עינב)

      "ראיתי אלימות בלתי-ניתנת להבנה כלפי צעירים והוריהם מצד המשטרה", אמר. "שלוות הנפש כאשר מדובר בנחקר אתיופי או חשוד אתיופי היא בלתי-נסבלת. אפילו כלפי השוטרים האתיופים היחס הוא כזה. אם קצינה מרשה לעצמה להתבטא כפי שהתבטאה כלפיי ומערכת המשפט מחליטה שלמדינה יש אחריות, ולא ראתה לנכון לחייב את הגברת האיומה, כדי שתרגיש מה שאני הרגשתי ומה מרגיש כל נחקר אתיופי שמגיע אליה".

      לפניות לכתבת: gali.gnt@walla.com