האם באמת יש יותר אסונות טבע קטלניים בעולם?

האדמה רועדת, הטבע משתולל, אלפים נהרגים ומיליונים מאבדים את בתיהם. אם חשבתם שכדור הארץ השתגע, תחשבו שוב. כי בניגוד להנחה הרווחת, גם לפני 5,000 שנה לא היה כאן יותר רגוע. אולי אפילו להיפך

מערכת וואלה!

רעידת האדמה בנפאל, שממדיה הקטלניים מתגלים בימים אלה, מעלה את הסברה כי בשנים האחרונות חלה עלייה בהיקף אסונות הטבע בעולם. התחושה הזו אף קיבלה באחרונה אישוש מדעי. "לפני שבוחנים זאת, צריך להגדיר מה זה אסון טבע", מסביר פרופ' דני רבינוביץ', ראש בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב. "המשרד לתמיכה באסונות חוץ, המנהל בסיס נתונים על אירועים כאלה, קבע כי אסון טבע הוא אירוע שבו כתוצאה ממפגעי הטבע נהרגים יותר מעשרה אנשים, או שיותר ממאה אנשים נפגעים, מפונים או הופכים להיות מחוסרי בית. אם הולכים לפי ההגדרה זו, הרושם שנוצר אצל הרבה אנשים הוא נכון". לפי הגדרה זו, אמר, "זינק מספר אסונות הטבע מ-78 אירועים ב-1970 ל-350 ב-2004. סביר להניח כי כיום המספר גדול יותר".

מומחים רבים בארץ ובעולם הצביעו על עלייה במספר אסונות הטבע בעשורים האחרונים כתוצאה מהשינויים האקלימיים. "פרסמתי כמה מאמרים על התרבות אסונות טבע כתוצאה ממזג אוויר קיצוני, והעבודות הללו נתמכו על ידי מודלים גלובליים שמצביעים על התחממות כדור הארץ", אומר פרופ' פנחס אלפרט, חוקר בתחום מדעי האטמוספירה מאוניברסיטת תל אביב. "המחזור ההידרולוגי נעשה בעשורים האחרונים יותר אינטנסיבי, ולכן אנחנו רואים יותר אירועים של גשם חזק יותר מבעבר, וכן של אירועי שרב קיצוניים".

רעידת האדמה בנפאל - כותרות אחרונות:
ממשלת נפאל: אפסו הסיכויים למצוא ניצולים נוספים
מאנטבה לקטמנדו: הקצין שהשתתף במבצע המיתולוגי חוזר להציל חיים
משלחת צה"ל שילמה כסף כדי להציל את חייה של נפאלית בת 12

עוד בוואלה!

באנו לחגוג באשקלון עם מסעדת כולנו

יוליה פריליק-ניב
לכתבה המלאה
"הרושם נכון, יש עלייה במספר אסונות הטבע". הריסות המבנים כתוצאה מהרעש בנפאל (צילום: רויטרס)

פרופ' רבינוביץ' מוסיף כי בעשורים האחרונים ניתן לראות עלייה בסוג אחד של אסונות טבע: "אסונות טבע הידרו-מטאורולוגיים". בתקופה המדוברת חלה עלייה הן בתדירות והן בעוצמה של סופות ושיטפונות קיצוניים מחד, ובבצורות כתוצאה מחום קיצוני מאידך. "בשנות ה-80' היו מאה אסונות טבע הידרו-מטאורולוגיים בממוצע, אבל בשנות האלפיים המספר קפץ ל-300 אירועים מסוג הזה", מסביר פרופ' רבינוביץ'. "עם זאת, צריך לזכור כי הסיכוי שאירועים כאלה יגבו היום קורבנות בנפש וברכוש גדל בעשורים האחרונים. הסיבה לכך היא שהאוכלוסייה בעולם גדלה ואנשים מגיעים למקומות שלא היו מיושבים בעבר.

צפו במפה האינטראקטיבית של כל רעידות האדמה בעולם בשנה האחרונה (בעוצמה של מעל 4.5 בסולם ריכטר):

"משתנה נוסף שנכנס למשוואה זו, הוא שמאחר שבעשורים האחרונים יש נהירה גדולה של אוכלוסיות כפריות לערים, אז ריכוזי האוכלוסייה באותם מקומות הופכים לצפופים יותר ואז הסיכוי שיותר אנשים ייפגעו אם אסון טבע מכה את היישוב שלהם הוא גבוה יותר", מוסיף פרופ' רבינוביץ'. "אבל זה לא הכול. תהליך העיור בהרבה מאוד מדינות בעולם, בעיקר מדינות העולם השלישי, הוא מאוד לא מתוכנן ולא מסודר. כך אנחנו רואים איך במקומות הללו נבנים מבנים בסטנדרטיים הנדסיים ובטיחותיים מאוד נמוכים. ניתן לראות יותר ויותר בתים מאולתרים שלא עוברים את כל תהליך התכנון והרגולציה שאנחנו מכירים ממדינות המערב. חלק מזה נובע מכך שהמדינה מאוד ענייה. את התופעה הזאת אנחנו רואים גם בנפאל. יש שם הרבה שכונות מאולתרות".

חלק מרעידות האדמה לא ידועות לציבור

בעוד מומחי האקלים רואים מגמה ברורה של עלייה במספר אסונות הטבע בשנים האחרונות, ססמולוגיים אומרים כי לא חל כל שינוי בתדירות ובעוצמות רעידות האדמה בעולם. "יש בעולם פחות או יותר רעש אחד בשנה בעוצמה העולה על 8 בסולם ריכטר, עשר רעידות אדמה שעוצמתן גבוהה מ-7 בסולם ריכטר, מאה רעידות אדמה שהן מעל 6 בסולם ריכטר ועוד אלף רעידות אדמה שעוצמתן מעל 5 בסולם ריכטר", מסביר ד"ר אורי פריזלנדר, מנכ"ל המכון הגיאופיזי לישראל. "צריך לזכור שרק שליש מכדור הארץ מורכב מיבשות והיתר מכוסה בים, ולכן חלק גדול מרעידות האדמה מתרחשות בכלל באזורים שההשפעה שלהם על בני האדם היא פחותה. לכן אנחנו שומעים עליהן מעט מאוד, או לא שומעים עליהן בכלל".

"לא חל שינוי בתדירות רעידות האדמה". הרעש בהאיטי, 2011 (צילום: נדב נויהוז)

לדבריו, היקף הנזקים תלוי לא רק בהיבט הגיאוגרפי. "יש שנים שבהן תשע רעידות אדמה שעוצמתן היא מעל 7 בסולם ריכטר מתרחשות באזורים לא מיושבים, אך שנה אחר מכן קורות חמש רעידות בעוצמה דומה באזורים מיושבים ולכן אנחנו שומעים עליהן יותר", קובע פריזלנדר. "השאלה היא רק באיזה מקום זה נופל וכמה אותו מקום ערוך לרעידות אדמה בעוצמה כזאת. רעידה בעוצמה של 6.5 בסן פרנסיסקו תגרום במקרה הטוב לסדקים בקירות, אבל בקטמנדו יפלו בניינים ורבים ייהרגו".

פרופ' שמוליק מרקו, ראש החוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, המתמחה בהיסטוריה והפרה-היסטוריה של רעידות האדמה, מוסיף ואומר כי גם בפרספקטיבה של אלפי שנים, אין שום שינוי בתדירות ובעוצמות של רעידות האדמה בעולם. "סטטיסטית, אין הבדל בין אם מסתכלים מאה שנים אחורנית ובין אם מסתכלים 5,000 שנים אחורה - עולם כמנהגו נוהג", הוא טוען. "עם זאת, בשנים האחרונות אנחנו שומעים יותר על רעידות אדמה חזקות, אבל זה מאחר שיש היום יותר תקשורת".

"העלייה באסונות הטבע נובעת מהתחממות גלובלית". טקס זיכרון לזכר הרוגים בצונאמי שאירע ביפן ב-2011 (צילום: רויטרס)
"בעבר היו אסונות טבע שגרמו לעשרות הרוגים בלבד אז לא שמענו עליהם, אבל היום הם כן נכנסים לבסיס הנתונים"

ריבוי אמצעי התקשורת והשינוי שניתן למצוא באופי סיקור אסונות הטבע, היא נקודת הדמיון הכמעט יחידה שניתן למצוא בין עמדות מומחי האקלים לעמדות של הססמולוגיים. פרופ' רבינוביץ' מתייחס לנקודה זו וטוען כי למרות הגידול הדרמטי במספר האירועים המוגדרים כאסון טבע, הגורמים המנתחים את הנתונים הללו אומרים כי חלק מהעלייה היא מלאכותית. "הכוונה היא שבגלל שהיום יש כל כך הרבה ערוצי תקשורת אליהם הצטרפו בשנים האחרונות גם הרשתות החברתיות, אז אנחנו שומעים על האסונות הללו יותר ובהתאם לכך גם בסיס הנתונים מתרחב", הוא קובע. "לדוגמה, אם בעבר היו אסונות טבע שגרמו לעשרות הרוגים בלבד אז לא שמענו עליהם, אבל היום הם כן נכנסים לבסיס הנתונים מאחר שהתקשורת מאוד השתפרה".

אלמנט נוסף שהחוקרים לוקחים בחשבון הוא עלייה במספר הארגונים הממשלתיים והבינלאומיים העוסקים במתן סיוע לאוכלוסייה שנקלעת למצוקה כתוצאה מאסונות טבע. "הם מחפשים אירועים כאלה באופן אקטיבי כי הם גם צריכים להצדיק את הקיום שלהם, גם אם הם לא שולחים מטוס לכל אירוע כזה", טוען רבינוביץ'. "עצם העובדה שאותם ארגונים מראים שיש הרבה אירועים כאלה, מחזקת את היכולת שלהם לגייס תרומות ותקציבים".

לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully