פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בג"ץ למדינה: השעו את ההחלטה בעניינו של מנדלבליט

      בעקבות עתירה של מזכיר הממשלה, שבה דרש לקיים לו שימוע במסגרת פרשת הרפז, תצטרך המדינה להשיב בנושא עד 3 במאי. עד אז, לא יוכל היועמ"ש לקבל החלטה, פרט לסגירת התיק מחוסר אשמה. מנדלבליט חושש ששמו לא ינוקה לחלוטין, מה שיפגע הקריירה המשפטית שלו

      אלוף (במיל') אביחי מנדלבליט (יח"צ , אמיר בוחבוט)
      עתירתו התקבלה. מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט (צילום: אמיר בוחבוט)

      מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט עתר אתמול (חמישי) לבג"ץ כדי שיורה ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לקיים לו שימוע במסגרת חקירת פרשת הרפז. אלוף (במיל') מנדלבליט, ששימש הפרקליט הצבאי הראשי, נחקר בחשד לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים. הרקע לעתירה הוא החשש שמא שוקל וינשטיין החלטה בעניינו שלא תנקה את שמו לחלוטין, ובכלל זה האפשרות של סגירת התיק "מחוסר ראיות". בג"ץ הורה למדינה להגיש את תגובתה עד 3 במאי, ובינתיים לא יוכל היועץ המשפטי לקבל החלטה על סגירת התיק על בסיס שום עילה, פרט לחוסר אשמה.

      "שמועות כאלה ואחרות שהגיעו בעקיפין לאוזניו גורמות לו לחשוש שמא נשקלת חלילה על ידי וינשטיין החלטה בעניינו שלא תעלה כדי ניקוי שמו לחלוטין, ובכלל זה אפשרות של סגירת התיק 'מחוסר ראיות'", נכתב בעתירה שהגיש הסנגור הצבאי הראשי אשר הלפרין ועורכי דין נוספים. "ככל שחלילה אכן נשקלת אפשרות אחרת מאשר סגירת תיק החקירה בהיעדר אשמה תוך ניקויו המוחלט, יקוים לו שימוע קודם לקבלת כל החלטה כזו, שבו תינתן לעותר ולפרקליטיו גם האפשרות לעיין בחומר החקירה הרלוונטי לגביו ולהתייחס אליו בטיעוניהם בשימוע באופן שיאפשר להם לשכנע כי אין כל אפשרות אחרת, אלא לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה".

      עוד בוואלה חדשות:
      פינטו על הרשעתו בשוחד: "השטן בכבודו ובעצמו נלחם בנו"
      ארה"ב: "מכירת הנשק לאיראן מראה שרוסיה פשוט נואשת לכסף"
      בת 9 נחטפה מגן המשחקים לעיני אמה, נאנסה ונרצחה

      היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בישיבת הממשלה, נובמבר 2014 (מערכת וואלה! NEWS , אוהד צויגנברג)
      סירב להגיב. היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין (צילום: אוהד צויגנברג)

      העתירה של מנדלבליט נועדה להכשיר את המשך הקריירה המשפטית שלו, לאחר ששמו עלה לא פעם כמחליפו של וינשטיין כיועץ המשפטי לממשלה. סגירת התיק מחוסר ראיות תמנע ממנו את המינוי. בעתירה נכתב כי מנדלבליט נועץ עם קודמיו בתפקיד הפרקליט הצבא הראשי ובמשפטנים בעלי שם נוספים, ולכולם "אין כל ספק" כי התנהלותו, שבגינה נחקר, הייתה "ללא כל רבב". עוד נכתב כי "דבר זה חשוב לעותר - עוד מעבר לחשיבות עבור כל נחקר על לא עוול בכפו, ששמו ינוקה כליל - מאחר שכלא מעטים מקודמיו כפרקליטים צבאיים ראשיים, מסלול הקידום הטבעי שלו בחיים האזרחיים, הוא במערכת המשפט, אם כשופט (משרה ששמו אף הועלה רשמית כמועמד לה) ואם בתפקיד בכיר אחר. ברור שלשם כך חיוני עבורו שייצא מן הפרשה, שאליה שורבב ללא צורך, כששמו ופועלו נקיים לחלוטין".

      לדברי מנדלבליט, הוא ביקש מוינשטיין שימוע בעניינו, אך האחרון סירב ל"בקשה לגיטימית זו". עוד נכתב בעתירה כי "העותר חושש שכל החלטה שלו בעניינו תגרום לו נזק כבד, גם אם בעקבותיה תוענק לו האפשרות לשכנע שיש לשנותה (וכמובן יוכל לתקוף אותה בפני בית משפט נכבד זה). זאת, מפני שבמצבו הרגיש, שבו כל עתידו המקצועי מוטל על כף המאזניים, הפגיעה הראשונית עלולה להיות כה קשה, עד שקיים סיכון שחלילה לא ניתן יהיה לתקן את המעוות, לפחות לא לחלוטין. בכך מתכוון מנדלבליט שאמנם יוכל להגיש ערר על עילת הסגירה אם ייסגר התיק בעניינו מחוסר ראיות, אולם זה כבר יהיה מאוחר מדי.

      "כל דבר שיהיה פחות מניקוי שמו במאת האחוזים, עלול לסכל את סיכויי השתלבותו במערכת המשפט", נכתב. וינשטיין, כאמור, סירב, ולכן למנדלבליט לא נותרה ברירה אלא לעתור לבג"ץ ולבקש כי יורה לו לעשות כך.

      יש לציין כי ההליך המקובל הוא כי כאשר מחליטים לסגור תיק אין צורך בשימוע, אולם ניתן להגיש ערר על עילת הסגירה. בקשתו של מנדלבליט חורגת מסדר הדברים המקובל על פי החוק.

      מזכיר הממשלה שימש בזמן חשיפת "מסמך הרפז" בשנת 2010 הפרקליט הצבאי הראשי. במסגרת הפרשה הוא נחקר באזהרה לאחר שהרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי יידע אותו, במסגרת התייעצות משפטית עמו, כי בידיו אותו "מסמך", שהיה ידוע כי המשטרה חיפשה כחלק מחקירת הפרשה. מנדלבליט ביקש ממנו זמן קצר כדי לשקול את דבר יעוצו. למחרת בבוקר הוא המליץ לאשכנזי לדווח כי המסמך בידו והרמטכ"ל אכן מיהר לעשות כך. בעקבות זאת, נחקר מנדלבליט באזהרה כמי שעבר, כביכול, עבירות של מרמה והפרת אמונים. זאת לאחר שדיבר גם עם המשנה ליועץ המשפטי, רז נזרי, אולם לא סיפר לו כי המסמך בידו.

      מנדלבליט יעלה טענות נגד המשטרה והפרקליטות

      מנדלבליט מתכוון להעלות בשימוע טענות נגד המשטרה והפרקליטות בפרשה, בהן הפרת חובת הסודיות וחיסיון עורך דין-לקוח בינו לבין הרמטכ"ל, וכן ביצוע האזנות סתר לשיחות חסויות בינו לבין הרמטכ"ל ועוזרו - זאת בניגוד לחוק האזנות סתר. טענות נוספות קשורות לאופן התנהלות החקירה והפרסומים עליה. לטענת מנדלבליט, מתחילת הפרשה הדליפו גורמי החקירה באופן פסול ואסור חומרי חקירה, בהם תוכן השיחות המוקלטות (שהן, כאמור, האזנת סתר אסורה), ואף פרסמו מהלכי חקירה שננקטו ושאמורים היו להתבצע בעניינו. לטענתו, על חומרים אלה נסמכו חלק בלתי-מבוטל מהדיווחים בתקשורת, שהגיעו עד כדי סילוף ועיוות מגמתי של האירועים וגרימת נזק בל ישוער עבורו.

      כמו כן, ילין מנדלבליט על התנהלות הפרקליטה המטפלת בתיק - עו"ד טוני גולדנברג מפרקליטות מחוז תל אביב. מזכיר הממשלה טוען כי גודלנברג פנתה ישירות אל עו"ד דרור ארד-אילון, שהגיש חוות דעת מטעמו. ארד-אילון טען בפניה כי חוות הדעת הועברה כחוות דעת מומחה מטעם ההגנה. למרות דברים אלו, המשיכה עו"ד גולדנברג לשוחח עם עו"ד ארד-אילון וניסתה לשכנעו כי הדברים האמורים על ידו בחוות הדעת מוטעים. בין היתר, חשפה עו"ד גולדנברג בפניו חומרים שונים מתיק החקירה כדי לנסות ולשכנעו בצדקת טענותיה, לרבות ציטוטים מתוכן השיחות בין מנדלבליט לעוזר הרמטכ"ל דאז ארז וינר והתייחסות לטענות שהעלה מזכיר הממשלה במסגרת חקירתו.

      מנדלבליט טוען כי גולדנברג אמרה בנוסף: "גם אם הוא (מנדלבליט) לא יעמוד לדין, ביחס לתפקיד שאותו הוא רוצה למלא בעתיד, האם הוא ראוי להיות בתפקיד שכזה?". בעתירה נכתב כי "התנהלות זו של הפרקליטה המטפלת בתיק, ובפרט דבריה בדבר תפקידיו של העותר בעתיד, מעלה חשש כבד שלפיו עניינו של העותר לא נבחן על ידה באובייקטיביות וללא משוא פנים, וכי המטרה שעמדה לנגד עיניה לא הייתה בהכרח, כתפקידה - בחינת השאלה אם יש משמעות פלילית למעשיו. שכן, כפי שיכולה הייתה עו"ד גולדנברג לראות כבר במועד השיחה, וכפי שברור לכל היום, מעשים אלו אינם מהווים עבירה פלילית. יש אפוא חשש שמא המטרה שעמדה לנגד עיניה הייתה השפעה על עתידו המקצועי, דבר שבוודאי איננו בגדר סמכותה או מתפקידה, ואיננו ממין העניין של החקירה הפלילית כלל ועיקר".

      לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com