פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הלב נצבט": האנשים שנלחמים למלא את המקרר לפסח

      60 מיליון שקלים הובטחו ולא הגיעו. התרומות נשכחו בצל הבחירות. עבור האנשים שמקבלים סיוע, עמותות המזון הן קו ההגנה האחרון לפני חרפת רעב בליל הסדר. מסע בשלושה חלקים בין העמותות, המתנדבים והמשפחות הנזקקות

      "הלב נצבט": האנשים שנלחמים למלא את המקרר לפסח
      צילום: שי מכלוף, עריכה: שניר דבוש, קריינות: לירון בארי

      ערב פסח 2015: אין שר רווחה, אין שר אוצר, תקציב שהיה אמור לעבור לעמותות הסיוע המחלקות מזון לא עבר - ומספר הנזקקים והפונים לעמותות המזון נמצא במגמת עלייה. בארגוני הסיוע עובדים בקצב מואץ על מנת לספק את הצורך, וזאת במקביל לירידה בהיקף התרומות.

      כחלק מהתכנית הלאומית לביטחון תזונתי, שעליה הכריזו השרים לשעבר יאיר לפיד ומאיר כהן, הוחלט בינואר 2014 להעביר תקציב של 60 מיליון שקלים לעמותות הסיוע. בפועל, הכספים לא הועברו בשל מחלוקות בין-משרדיות, והממשלה שוב התנערה מאחריות והותירה את הארגונים להתמודד עם המצב הקשה בכוחות עצמם. "גם לקראת חג הפסח הזה אנחנו לבד", אמר מנכ"ל ארגון "לתת", ערן וינטרוב. "עד שהממשלה החדשה תקום, וימונה שר אוצר ושר רווחה שיקצו מידית תקציבים לנושא אי הביטחון התזונתי, הכסף יגיע לשטח לראשונה זה יהיה אולי לקראת פסח הבא".

      לדבריו, במצב הנתון הארגון ניזון כולו מתרומות. "לצערנו, אנחנו שוב תלויים בטוב לבו של הציבור ובנכונות שלו להתגייס על מנת שמשפחות רבות ככל שניתן יוכלו לערוך את שולחן הסדר בכבוד ולקבל מסר של תקווה ואופטימיות", הוסיף וינטרוב.

      העמותה שעושה סדר: מתנדבי "באר שובע" עוזרים לנזקקים לחגוג את פסח (שי מכלוף)
      מתנדבים בעמותת "באר שובע" (צילום: שי מכלוף)

      18.8% מאזרחי ישראל חיים באי-ביטחון תזונתי, מצב שבו הפרט מתקשה לספק את צורכי המזון שלו בכמות ובאיכות נדרשים ומסתפק במה שידו משגת. אחד מתוך 12 איש, כ-8.6% מבישראלים, חיים באי ביטחון תזונתי חמור. לקראת החג יחלק ארגון "לתת" מזון ל-63 אלף משפחות בכל הארץ באמצעות 172 עמותות מקומיות. מדובר בעלייה של 5% במספר העמותות עמן עובדים בארגון, אשר נובעת מהצורך בשטח. בערב פסח יחלק הארגון מזון בשווי של כשישה מיליון שקל - עלייה של 15% בהשוואה לפסח הקודם.

      בכל שנה מקיים "לתת" מבצע איסוף מזון ברשתות המזון. עד כה, לקראת חג הפסח, נאספו 7,500 ארגזי מזון, וההערכה היא כי עד החג ייתרמו 20 אלף ארגזים בשווי שלושה מיליון שקל. בשל העלייה בצורך בסיוע, ומכאן גם בצורך באיסוף ובחלוקת המזון, גדל גם מספר המתנדבים בארגון; השנה יפעלו במהלך מבצע פסח כ-10,000 מתנדבים שיאספו, יארזו ויחלקו את המזון – עלייה של אלף מתנדבים ביחס לשנה שעברה.

      מחסן אריזות מזון של ארגון לתת לקראת ליל הסדר, יבנה. מרץ 2015 (מגד גוזני)
      "כל מי שבא מקבל בלי בדיקה". מחסן של עמותת "לתת" ביבנה (צילום: מגד גוזני)

      בארגון מנסים בכל שנה להמציא את הגלגל מחדש במטרה לגייס תרומות. השנה פתחו אנשי "לתת" במבצע "לתת באקסטרים", שבמסגרתו מפורסמים מציעים לבצע משימה מיוחדת בעבור תרומת ארוחות. כך, למשל, מתי כספי מציע "חפיפת שיער אישית" תמורת 50 ארוחות (עד כה נתרמו 31), רשף לוי יזמין לארוחה בביתו אם יושגו 500 ארוחות עבור כך, צביקה הדר יבשל ארוחת גורמה בגיוס 300 ארוחות, עוז זהבי יצלח את הכינרת על גלשן SUP ויכפיל את התרומה אם יושגו מאה ארוחות ומשה פרץ מציע פגישה אישית עמו ומתנה תמורת גיוס 500 ארוחות.

      לטענת וינטרוב, יש רק דרך אחת לגרום לכך שהצורך בגיוס התרומות האינטנסיבי ייפסק או יצומצם. "שינוי אמיתי יוכל לקרות בעתיד רק אם הממשלה החדשה תכניס לקווי היסוד שלה את הטיפול בעוני כיעד עיקרי", אמר. "על כן, אנו קוראים לכל ראשי המפלגות שמנהלים משא ומתן לכניסה לממשלה לדרוש את הנושא במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. אנחנו צריכים תכנית ממשלתית, תקציב ראוי ויעדים, ואז יהיה אפשר להסתמך פחות על תרומות מהציבור".

      הבחירות הביאו לפגיעה בכמות התרומות

      גם בארגון פתחון לב מדווחים על עלייה בדרישה למזון לקראת פסח. השנה צפויים לחלק בארגון 10,000 סלי מזון – עלייה של כ-700 סלים בהשוואה ל-2014. עם זאת, בארגון מספרים כי חלה ירידה בתרומות: בשנה שעברה נאמדה תרומה ממוצעת ב-197 שקלים, ואילו השנה עד כה נרשם ממוצע של 169 שקלים בלבד.

      בארגון ניסו לרתום את מערכת הבחירות האחרונות להעלאת המודעות לנושא העוני בקרב נבחרי הציבור. במסגרת זו הציבו אנשי הארגון מאהל בכיכר רבין שבתל אביב, ושם קראו לראשי המפלגות להגיע ולהתחייב לקדם חוק ופתרון רב-מערכתי לבעיה. ואכן, רבים מראשי המפלגות הגיעו וחתמו על אמנת "פתחון לב", שלפיה יקדמו את הבטחתם לעניי ישראל. "אנו קוראים לראשי המפלגות לממש את התחייבותם ולדאוג לכך שזה יהיה החג האחרון שבו משפחות בישראל נזקקות לסיוע במזון מעמותות ומארגונים הומניטריים לא ממשלתיים", אומר המנכ"ל, ניסים ציוני.

      ואולם, הבחירות שנערכו בסמוך למועד חג הפסח דווקא פגעו בכמות התרומות. "בשנים קודמות היינו מרגישים את ההתעוררות כחודש לפני פסח לפחות", אמר שמעון סבג, מנכ"ל עמותת "יד עזר לחבר", הפועלת בחיפה, "אך השנה אנשים וגופים עסקיים לא הספיקו לחשוב על פסח, שכן כולם עסקו רק בבחירות. כעת מוטל עלינו לעשות יותר עבודה בשל עלייה בפניות, וזאת בפחות זמן ובעזרת פחות תרומות. רק בשבוע שעבר יכולנו להתחיל לדבר עם אנשים על תרומות וזה ישליך (על היקף התרומות), אין ספק".

      בעמותה צופים כי עד החג הקרוב יחלקו אנשי "יד עזר לחבר" 6,000 חבילות מזון. זאת, לעומת 4,500 חבילות שחילקו בפסח הקודם. הערכות אלו מתבססות על היקף הפניות החדשות שנעשו לשירותי הרווחה בעיר.

      תמונת העוני בישראל (עיבוד תמונה , מגד גוזני)

      גם בעמותת "באר שובע" למאבק בעוני באזור הנגב מספרים על תמונת מצב קשה. "משנה לשנה יש יותר אנשים נזקקים", מספרים בעמותה המחלקת אוכל לנזקקים לפני החגים. עשרות מתנדבים של העמותה עובדים זה יותר משבוע ללא הפסקה במטרה לאסוף תרומות ולארוז את כל המנות לחג.

      לדברי יו"ר העמותה, אלי גרוסמן, הסיוע שמגישה "באר שובע" אינו מספיק. "יותר מאלף נזקקים צריכים את החבילות האלו. בשנה שעברה חילקנו 500 חבילות, והשנה אנחנו עומדים על 350 מנות, נכון לעכשיו. כמובן שיש הרבה יותר משפחות נזקקות. בכל שנה מתווספות עוד עשרות", אמר.

      ז'קלין לחמי, מתנדבת בעמותה, סיפרה על פעילותה ועל היחס שהיא מקבלת מהנזקקים שמקבלים את החבילות. "החבילות מגיעות מהסופרים ומאנשים טובים", אמרה לחמי. "בכל שנה המספרים עולים, זה עצוב. הקרטונים כאן הם בונוס, רזרבה, כדי שכל מי שיבקש לא יצטרך להוציא תעודת זהות. כל מי שזקוק בא ומקבל בלי שום בדיקה. יש אוכלוסייה שמחבקת ומנשקת ומכירה תודה, ויש כאלה שבאים בבושת פנים כי אין להם ברירה, כי היא לא יכולה לעשות את החג וזה עוזר לה".

      מקרר לפני ואחרי התרומה (עיבוד תמונה)
      "בכל שנה המספרים עולים, זה עצוב". מקרר של משפחה נזקקת לפני קבלת התרומה

      אריה רגב, מתנדב בנוסף בעמותה, סיפר כי השנה הצטרפו אליו חברים מבנק לאומי כדי לסייע בחלוקה. "אנחנו מלווים את העמותה חמש-שש שנים. הפעם החלטנו לפעול בשטח ולארוז חבילות. זה כיף, זה הרגשה של לתת, לעשות. הלב נצבט, ביום שישי לפני שבועיים ראיתי אנשים שמחכים למנות, וזה כואב לראות קשישים זקוקים למנת אוכל".

      "מתקיימים מתרומות, במחירים של היום תמיד חסר"

      משפחת מ' משכונת פסגת זאב בירושלים היא אחת מתוך מאות בעיר המקבלות סיוע במסגרת "קמחא דפסחא". למשפחה חמישה ילדים, בני 16-5, והכנסותיה מסתכמות ב-6,500 שקלים בחודש. "בעלי נפגע מתאונת עבודה לפני 13 שנה ואני עובדת בניקיונות", סיפרה האם. "אנחנו מתקיימים מקצבה ומתרומות, אבל במחירים של היום תמיד חסר".

      בכל חג המשפחה נאלצת להסתמך על תרומות חיצוניות. "אנשים עוזרים, ברוך השם. העיקר שלילדים יהיה. ביום-יום אנחנו מסתדרים, לא רעבים. קונים מה שאפשר, בעיקר אורז ופסטה. אין פה מותרות בבית הזה, אפילו לא 'דני'. לפעמים שכנים מביאים, רבנים, אנשים מבית הכנסת. אנשים טובים בסך הכול. הבעיה היא בחגים, בשבתות ובימי הולדת. אין לי כל כך איך להכין ארוחות חגיגיות", הוסיפה האם.

      "הם מביאים ארגזים עם מצרכים שאנשים רכשו בסופר", הסבירה האם. "בכל סופר בשכונה עומדות שתי מתנדבות ומבקשות מהקונים לקנות מוצר אחד עבור נזקקים. כשהם ממלאים עגלה אנו מקבלים אותה".

      שר הרווחה לשעבר, מאיר כהן, הגיב לדברים ואמר כי משרדו הקצה את הכסף, אך משרד המשפטים תקע את העברתו לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה ביקש לקבוע קריטריונים לחלוקת הכסף. "מדובר במקרה קיצוני של בירוקרטיה ופקידות שתוקעות החלטות אופרטיביות של שרים, והפעם על חשבונם של אנשים רעבים", אמר כהן. "כל תקציב הביטחון התזונתי – בסך הכול 170 מיליון שקל – עבר לפני יותר משנה, ומשרד המשפטים תקע דווקא את התקציב שיועד לאוכלוסיות שהכי מתקשות באופן ברוטאלי ומכוער. בהיעדר שר רווחה נראה כי לאיש לא אכפת. ראש הממשלה, האמון על הרווחה, היה צריך למצוא זמן להמשיך את מה שהתחלנו ולהביא לפתרון הסוגיה".

      במשרד הרווחה התייחסו לנושא הביטחון התזונתי ומסרו בתגובה: "בעקבות התארכות ההליכים הממשלתיים בנוגע לאופן הקצאת הכספים, התבחינים לחלוקתם נערכו רק ברבעון האחרון של 2014, וכך יכולנו לחלק רק את החלק היחסי של הסכום שאליו התחייבנו. יש לזכור שהמדינה ומשרד הרווחה העבירו עשרות מיליונים לטובת ביטחון תזונתי ב-2014, כספים שהם תוספת לתקציבים שהיו עד השנה".

      לפניות לכתבים:
      דנה ויילר-פולק: danawp@walla.co.il
      יניר יגנה: Yanir9310@walla.com
      יאיר אלטמן: talk2yaira@walla.com