תנור משתרבב לו על כבל תלוי, לולים צפופים ובהם תינוק שבוכה ואיש אינו שומע, קערות אוכל וכפות בודדות שמאכילות עשרות ילדים כך נראים גני הילדים של הקהילה הזרה בדרום תל אביב, המכונים גם "בייביסיטרים" או "מחסני ילדים". בשבוע שעבר מתה באחת המסגרות הללו אפרת אירלגם, תינוקת בת ארבעה חודשים, בת יחידה להורים אריתראים. סיפורה של אירלגם מתמצת את הביטוי "מוות ידוע מראש", לאחר שבחודש וחצי האחרונים מתו במסגרות כאלו שלושה תינוקות נוספים. ארגוני הסיוע מתריעים שוב ושוב על הסכנה שבמסגרות הפירטיות, אך איש לא עשה דבר. הבוקר לראשונה נקטו מעשה והמסגרת שבה שהתה אירלגם לא נפתחה לאחר שהמשטרה הוציאה לה צו סגירה.
"היו ילדים רבים בגן אבל איזו ברירה יש לנו?" שאלה אלי, חברה של המשפחה. "הוריה עצובים מאוד ולא יודעים כיצד ימשיכו. החיים כאן קשים מאוד ועכשיו הפכו לכאב גדול עוד יותר". באשר לנסיבות מותה של אירלגם, סיפרה אלי: "הבנו ששמו עליה בקבוק, הוא טפטף יותר מדי והיא פשוט נחנקה. אף אחת לא ראה אותה". גם שלושת התינוקות האחרים שמתו לאחרונה מתו ממחלות ומחנק שהם תוצאה של הצפיפות והיעדר הפיקוח במסגרות הללו.
עוד ידיעות חברה ורווחה:
"אוספים אוכל מהרחוב": הנזקקים שבאים להצטייד לפסח בשוק
הבדואים צועדים לירושלים: "הגיע הזמן להכיר ביישובים שלנו"
חשד להזנחה: בן ארבע ששוטט לבדו נמצא בארגז באלעד
ברחבי דרום תל אביב פועלות 80 מסגרות "בייביסיטרים", דירות פרטיות שבהן שוהים 2,500 תינוקות ופעוטות בני חודשיים עד שלוש, ובכל מסגרת שוהים בין 30-50 תינוקות, עם צוות הכולל שתי נשים בלבד. בשעות אחר הצהריים מצטרפים מאות ילדים נוספים שאין להם צהרון, מה שרק מוסיף לעומס. במסגרות הללו אין צעצועים או משחקי התפתחות, ובלית ברירה הילדים שוהים חלק נכבד מיומם, לעתים גם 15 שעות בלול צפוף. עבור השהות במקום משלמים ההורים כ-500 שקל בממוצע בחודש.
"יש כאן 38 ילדים והם מטופלים היטב", אמרה כריסטינה, גננת באחת מהמסגרות, מבנה אסבסט ארעי בנוי תלאי על תלאי, בעודה מאכילה קבוצת ילדים מכמה קערות על שולחן קטן. "אני כאן מ-6:00 בבוקר ועד 20:00-21:00 בערב, אבל דואגת לילדים". על השאלה אם אין מדובר במשימה בלתי-אפשרית היא השיבה: "זה הדבר היחיד שההורים יכולים לעשות. אין להם ברירה כשמסגרות של ישראלים עולות הרבה כסף ואיש לא יקבל אותם שם".
"יש פערים תרבותיים באשר לצרכים של תינוקות רכים"
"המצב ב'בייביסיטרים' פשוט קטסטרופלי", אמר גורם באחד מארגוני הסיוע, המכיר היטב את המסגרות הללו. "עכשיו בחופשת הפסח המצב יהפוך קשה עוד יותר כשיצטרפו מאות ילדים בני שש ושבע שאין להם צהרונים. זה פתרון של הקהילה למען עצמה. מדובר בקהילה הנמצאת בהישרדות יום-יומית. אין לה את האפשרות להביא אישור מחלת ילד לבוס, שמיד יעיף אותם מהעבודה. אלה אנשים שייקחו כל עבודה שלא תהיה, בעיר או מחוצה לה, גם אם המשמעות היא שהילדים ישהו במסגרת עד 21:00 בערב. יש פערים תרבותיים באשר לצרכים של תינוקות רכים, ואין כמעט פיקוח על המתרחש או מישהו שיישא באחריות".
הגורם ציין את ארגון "מסילה", הפועל רבות בתחום בניסיון לשפר את התמונה. "הם מנסים לפעול במסגרת האפשר כדי לשפר את המצב במקום. מירי (מירי ברברו אלקיים, מנהלת מסילה דו"פ) מסתובבת ומגייסת תרומות כל הזמן למטרה זו". לדבריו, הארגונים מבינים שאם לא יהיו אלטרנטיבות ופיקוח מסיבי על המסגרות הללו, דבר לא ישתנה. "אנחנו זועקים זאת הרבה זמן. המצב מידרדר ואנחנו חסרי אונים", הוסיף הגורם. "מישהו חייב לקחת אחריות ועכשיו, כי זה פשוט לא הגיוני. הכול כאוס. מצד אחד אסור להחזיר אותם למדינות המוצא, אך מצד שני זה אזור דמדומים אין להם זכויות בסיסיות בשום תחום. זהו מצב בלתי-נסבל".
"בשנה האחרונה חלה החרפה במצב בגנים בשל גידול במספר הילדים התינוקות לצד אווירה ציבורית עוינת והקשחת המדיניות כלפי ההורים", הסבירה ראש פרויקט ילדים ישראלים באגודה לזכויות האזרח, רותם אילן. "אנו עובדים על תכנית פעולה שתוגש למשרדי ממשלה שהנושא באחריותם, ובהם משרד הכלכלה ומשרד הרווחה. לא משנה מה דעתנו על ההורים או על הילדים, כל עוד הם כאן וחיים כאן, עלינו להבטיח להם תנאים לקיום בכבוד.
אילן ציינה כי את העבודה בגנים מובילים ארגונים כמו "מסילה" ו"יוניטף", הפועלים זה יותר מעשור להעברת הדרכות פדגוגיות בגנים והעצמת הקהילה עצמה. עמותת "יוניטף" משתפת פעולה עם עיריית תל אביב ליצירת מסגרת גן אלטרנטיבית למה שקורה בדרום תל אביב. בגנים עובדות גננות מהקהילה לצד צוות פדגוגי ישראלי, והשעות מתאימות לקהילה: הגנים פועלים מ-7:00 בבוקר ועד 18:00 בערב, בסכום של 850 שקל בחודש. כיום קיימות שלוש מסגרות כאלו, ובהן שוהים 160 תינוקות וילדים על פי תקינה של משרד הכלכלה, והמטרה היא להקים מסגרות נוספות מעין אלו.
גם במועצה לשלום הילד מתריעים שוב ושוב על האסונות הצפויים ופנו כמה פעמים בשנים האחרונות למשרדי הממשלה, ובהם משרד הכלכלה ומשרד הרווחה, בקריאה לטפל בדחיפות בנושא, אך לא נענו. "מחסני הילדים כל שם אחר הוא טיוח הם אות קין על מצחה של מדינת ישראל", אמר ד"ר מנכ"ל המועצה, יצחק קדמן. "הילדים הללו לא רק שקופים, הם פשוט אוויר שלא רואים ולא שומעים אותו, אפילו כשהם מתים. המקומות הללו צריכים להסגר מידית, ויש לפתוח חלופות ראויות בסטנדרטים הולמים. כל עוד הילדים הללו כאן בתוכנו, ראוי וחובה להעניק להם זכויות אדם וזכויות ילדים כמו לכל ילד אחר. אם נסובב את הראש, הבעיה לא תיעלם ובטח לא תיפתר".
משרד הכלכלה: "מדובר במסגרת לא מדווחת"
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "מדינת ישראל, מאז ומעולם, אינה אחראית על תינוקות ופעוטות בגיל לידה עד שלוש. חוק חינוך חובה חינם חל על ילדים בני גיל שלוש ומעלה בלבד. ניסיונות משרד הכלכלה בעשור האחרון לקדם חוק פיקוח על כלל המסגרות בישראל, לא צלח עקב התנגדויות שונות. משרד הכלכלה אמנם מפקח על מעונות יום מוכרים, אך במקרים של דיווח על מסגרות מסכנות חיים שהתקבלה לגביהן תלונה, מתבצע פיקוח במסגרות אלו בסדר עדיפות ראשון ובמקרים של אי שיתוף פעולה לתיקון הליקויים המסכנים, מוציא המשרד צו סגירה למסגרת המסכנת. עד היום הוצאו כ-18 צווי סגירה.
"במקרה של מות התינוקת ביום שישי האחרון, מדובר על מסגרת שלא דווחה למשרדנו כמסכנת ואינה מוכרת למשרדנו כלל. מארגון מסיל"ה (מרכז סיוע ומידע לקהילה הזרה) דווח כי מסגרת זו היתה מודרכת על ידי מדריכה פדגוגית מטעמו. נכון להיום, הוצא צו מנהלי מטעם המשטרה לסגירת המסגרת ל-15 יום ועד לסיום החקירה בנושא.
במקביל לפיקוח על מסגרות מסכנות שמבצע האגף, במהלך השנה האחרונה, מתקיימת עבודת מטה בינמשרדית, בשיתוף עם משרד ראש הממשלה וגורמים רלוונטיים אחרים, בהם נציגי עיריית תל אביב, רשות ההגירה, משרד הרווחה וגורמים נוספים, לבחינת המענים האפשריים בראייה רחבה של אחריות משותפת. כחלק מעבודה זו משרד הכלכלה עמד בראש צוות משנה ואף הגיש המלצותיו לשיפור הטיפול בנושא למשרד ראש הממשלה ולמשרד הרווחה המובילים את הנושא".
לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.co.il
