בג"ץ דן בהעלאת שכר החיילים: "איך אמורים לממן מצרכים בסיסיים?"

בג"ץ דן היום (חמישי) בסוגיה חשובה עבור כל חיילי החובה בצה"ל – דמי הקיום המשולמים להם. זאת בעקבות עתירה שהוגשה ב-2012 בטענה שהשכר שמוענק לחיילי החובה העורפיים - 352.2 שקלים בחודש - לא עודכן זה יותר מעשור. זאת בעוד באותה תקופה עלה שכר של חיילי הקבע בעשרות אחוזים, וזה של הרמטכ"ל בכ-40%.

את העתירה הגישו שלושה אחים באמצעות אביהם, עו"ד אמנון לורך, ועורכי הדין ענר חפץ ורועי שראל, ממשרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות'. לדבריהם, סכום דמי הקיום לא נקבע בחוק או מכוח הסמכה בחוק, אלא רק במסגרת פקודת מטכ"ל, מבלי שנקבעו קריטריונים כלשהם לקביעת הסכום וללא פיקוח ציבורי כלשהו. לטענת העותרים, "דמי הקיום, ששיעורם כ-9% משכר המינימום, הם בבחינת לעג לרש, ואין בהם כדי להבטיח קיום מינימלי בכבוד של משרתי החובה. סכום זה לא הספיק כדי לקיים את צורכיהם הבסיסיים במשך תקופת שירותם, והם נאלצו להסתייע במשפחתם על מנת להתקיים בתקופה זו".

עוד בוואלה חדשות:
אמנסטי: הפלסטינים הפרו את החוק הבינלאומי ב"צוק איתן"
נגד שהפסיק הופעה בגלל שירת נשים הועמד לדין משמעתי
צה"ל מעכב הצטיידות ויפטר 2,000 אנשי קבע עד 2017

שופטי בית המשפט העליון התייחסו בדיון לטענת המדינה מחודש נובמבר, שלפיה לא נקבעו קריטריונים לקביעת דמי הקיום של חיילי החובה, ולא נקבע סל צריכה שיהווה בסיס לכך, בשל תפיסת המדינה את מהות דמי הקיום ואת מהות השירות בצבא כשירות ללא תמורה כספית.

השופטת דפנה ברק-ארז שאלה את נציגת המדינה, עו"ד דנה בריקסמן מפרקליטות המדינה: "חייל מתבקש להיות מגולח, מתבקש להיות עם נעליים מצוחצחות. האם הצבא מספק חומרי גילוח ומשחת נעליים?". עו"ד בריסקמן השיבה כי הוא איננו מספק זאת ובתשובה לכך ענתה השופטת אסתר חיות – "מניין אמור החייל לממן את המצרכים הבסיסיים האלה? אם הוא יעמוד לא מגולח במסדר הוא ייענש. אתם אומרים כי אתם לא צריכים לספק וההורים צריכים לממן זאת".

שופטי העליון לא קיבלו את טענת המדינה והשופטת חיות אמרה כי השופטים רוצים לדעת שיש קריטריונים מושכלים שלגיבושם התלווה חישוב של סל הצריכה הבסיסי של חייל. חיות יצאה נגד הטענה כי השירות הצבאי הוא שירות ללא תמורה כספית ואמרה: "אם אין חובה אז תעמידו למבחן ואל תתנו כלום. אם צריך לתת אז תתנו על פי קריטריונים שניתן לבקר אותם. משהוחלט על מתן סובסידיות אז יש צורך במתן קריטריונים".

"אנחנו ברגע האמת בעתירה הזאת", הוסיפה השופטת חיות. "אנחנו ממליצים בחום לחשוב מחדש על עמדתכם בתיק הזה, ואולי תגבשו עמדה שונה בעקבות ההערות שלנו". הנושא צפוי להיות מובא בפני היועץ המשפטי לממשלה. אם תוך 60 יום לא תתקבל תשובה שונה מהמדינה, בג"ץ צפוי להכריע ללא דיון נוסף.

בעתירה, שהוגשה כאמור ב-2012 ומופנית בין היתר נגד משרד הביטחון, צה"ל, הכנסת, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ומשרד האוצר, נטען כי הצבא נמנע מלהצמיד את דמי הקיום למדד המחירים לצרכן, כמתחייב מפקודותיו ומההגינות הבסיסית. "סכום דמי הקיום הנוכחי מפלה כלכלית בין אלה שמשרתים לבין אלה שאינם משרתים, ואינו מאפשר לחיילים לממן את הוצאות הקיום הבסיסיות שלהם במהלך שירותם, תוך שהוא מאלץ את הוריהם לסייע במימונם".

העותרים דורשים מבג"ץ לקבוע כי פקודת מטכ"ל הקובעת את דמי הקיום בטלה, וכי יש להשוות את התשלום לחיילי החובה לשכר המינימום במשק, בניכוי מוצרים ושירותים הניתנים לחיילים במהלך שירותם. כמו כן, העותרים דורשים להצמיד את השכר למדד המחירים לצרכן ביחס לעשור האחרון באופן מידי וללא תנאים.

בנובמבר האחרון, יומיים לפני דיון אחר בבג"ץ בנושא, החליטו בצה"ל במפתיע להעלות את שכר חיילי החובה. בהודעה שפורסמה אז, נכתב כי הסכומים מבוססים על בחינת סל הצריכה של החיילים. שופטי בית המשפט העליון אסתר חיות, עוזי פוגלמן ודפנה ברק-ארז מתחו ביקורת על התנהלות משרד הביטחון ודרשו הבהרות מהמדינה על הקריטריונים שהובילו לצעד.

השופטת חיות הביעה אי-נוחות מכך שהם עודכנו בהעלאה מאמצעי התקשורת וטענה כי על המדינה לציין מדוע הוחלט דווקא על סכום ההעלאה הנוכחי. "לאחר ההודעה על עדכון השכר נדרוש לדעת מהי אמת המידה לסל ומשם נתקדם", אמרה לעו"ד דנה בריסקמן, ממחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה.

בעקבות דברים אלה, הוגש תצהיר מטעם המדינה שעליו היה חתום ראש מחלקת פרט באגף כוח אדם בצה"ל, אלוף-משנה גיל בן שאול. הוא טען כי מקורה של אותה העלאה בעבודת מטה שנעשתה בצה"ל, שבמסגרתה בחנו הגורמים הרלוונטיים בצבא את היקף ההוצאות של חיילים בשירות חובה על פי בחינת השימוש בכרטיסי האשראי של מועדון "יותר", מועדון הטבות לחיילי חובה שכ-80% מהם חברים בו.

נתונים אלה העלו כי הצריכה החודשית של חייל חובה עומדת בממוצע על 1,100 שקלים. אלא שלמרות זאת הוחלט לבסוף להצמיד את דמי הכלכלה של חיילי החובה לדמי השירות הלאומי, הנמוכים בכ-50% מסכום זה. המסקנה שאליה הגיע אל"מ בן שאול היא כי "לא ניתן, ואין מקום לקבוע סל צריכה קבוע לכלל החיילים, זאת בשל השונות ביניהם".

בתגובה לכך ציינו העותרים כי הדברים סותרים את מה שאמר בעבר. "סל הרווחה שאנחנו גיבשנו נע סביב 1,100 שקלים לחייל. הוא גובש על פי צריכת החיילים", אמר אל"מ בן שאול בדיון בכנסת. "בדקנו מה סל ההוצאות של חייל, הכנסנו לתוכו הלבשה תחתונה, מוצרי היגיינה, בילויים, קניות בקנטינה - והגענו לסכומים שציינתי קודם".

עוד טען אל"מ בן שאול בתצהיר שהוגש לבית המשפט כי במסגרת עבודת המטה הובאה בחשבון המדיניות של אגף כוח אדם בצה"ל, שלפיה חיילי חובה המשרתים ביחידות עורפיות רשאים לקבל היתר עבודה פרטית אם תנאי השירות ואופי השירות מאפשרים זאת. "כתוצאה מכך יכולים להשתכר בסכום נוסף", טען.

העותרים מוחים על כך שכדי שחייל בתפקיד עורפי יזכה לקבל את צרכיו הבסיסיים, עליו לפנות לעבודה פרטית לשם השלמת הכנסה ולממן את הוצאותיו בשירות הצבאי. יתרה מכך, לטענתם, אישור כזה ניתן לרוב במקרים יוצאי דופן של מצוקה כלכלית או סוציאלית, ולא לכל חייל ביחידות העורפיות.

לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com