הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט הנחה את צה"ל להכין תכנית רב-שנתית, שתקרא "גדעון", עד סוף 2016. עד אז ימשיך צה"ל לקבל תקציב מדי חודש ממשרד האוצר. בניגוד לרמטכ"ל הקודם בני גנץ, שאיים להשבית אימונים בשל מצוקת תקציב, קבע איזנקוט נחרצות כי יש לאפשר בכל מחיר אימונים ביבשה, באוויר ובים. "לא מעניין אותי איך נעשה את זה צה"ל לא יפסיק להתאמן", אמר.
בצה"ל הוחלט לעכב בשלב זה את המחקר והפיתוח ואת חידוש המלאים עד תחילת השנה הבאה והכרעת הממשלה הנכנסת על תקציב הביטחון. זאת ועוד, בצה"ל נערכים לקיצוץ במצבת כוח האדם עד ינואר 2017, וצפויים לפטר 2,000 אנשי קבע. לצד זאת, מקווים בצה"ל כי ועדת לוקר, שתגיש את מסקנותיה מיד לאחר הרכבת הממשלה החדשה, תמליץ על תכנית רב-שנתית לצה"ל בהתאם למשאבי המדינה.
לקריאה נוספת:
תדע כל אם עברייה: האם המפקדים בשדה הקרב באמת הוכשרו לכך?
קצין החינוך הראשי: להוציא את הרבנים מטקסי השבעה לטירונים
תרגיל הפתע הסתיים: "צריך לקחת בחשבון תופעות כמו דעאש"
איזנקוט החליט על בחינת כמה מהלכים בשורות הצבא. בהתאם לקביעתו, יקיימו בצבא עבודת מטה על תפיסת ההפעלה החדשה של צה"ל, שבראשה יעמוד ראש אגף המבצעים במטכ"ל, יואב הר אבן. התכנית תבחן שיטות פעולה חדשות, כולל אפשרות להשתמש בפחות כוח אווירי במערכות הבאות ויותר בכוח יבשתי. מסקנות בנושא זה יוגשו לו עד החורף הבא. עבודת מטה נוספת, שבראשה יעמוד ראש אגף כוח האדם, אלוף חגי טופולנסקי, תבחן קיצוץ נוסף ומשמעותי בכוח האדם בצה"ל. ראש אגף התכנון, אלוף נמרוד שפר, יהיה אמון על בחינת רפורמה אפשרית נוספת - רה-ארגון במבנה הצבא ובתמהיל יחידותיו השונות. מפקד הגיס הצפוני, אלוף תמיר היימן, יבחן תהליך ההכשרה הצה"לי ודרכי התייעלות. זאת, כשברקע קיצוץ בשירות הסדיר: החל מחודש יולי הקרוב גברים יתגייסו לשירות של 32 חודשים, ארבעה חודשים פחות מכפי שנקבע בחוק עד כה.
גורם ביטחוני בכיר התייחס ל"צוק איתן" וטען כי צה"ל צפוי להשלים את המלאים שבהם השתמשו הלוחמים והחיילים בזמן המבצע, שארך 50 יום, רק בזמן הקרוב. הוא ציין כי ארצות הברית לא הייתה המדינה היחידה שעשתה שרירים בנוגע להעברת תחמושת לצה"ל על רקע המתיחות בין הצדדים. כך, למשל, טילי מסוקי קרב שהממשל האמריקני ביקש לעכב, אולם לבסוף אישר זאת. לדבריו, גם הבריטים עיכבו משלוח של ציוד לאימון ולהכשרות כחלק ממהלך הפגנתי.
אותו גורם התייחס לביקורת שנמתחה על מוכנות צה"ל לטיפול במנהרות הטרור במהלך מבצע צוק איתן. "לא השכלנו להבין את האיום לפני המלחמה", אמר, "זה משהו שקשור לטיפול במידע ולהפנמת המידע. זה מציב לנו אתגרים שאנחנו צריכים לטפל בהם בדרך אחרת. לדוגמה, היכולות שלנו היו מפוזרות בהרבה מקומות חלק ביבשה, חלק באוויר".
בעקבות הביקורת הפיק צה"ל לקחים ושקל להגדיל את כוח האדם ביחידת הנדסה למשימות מיוחדות (יהל"ם). כמו כן, קצין ההנדסה אלוף-משנה סער לעמוד בראש מנהלת שתטפל בתחום המנהרות בכלל התחומים: פיתוח ומחקר, שיטות, אימונים ופעילות מבצעית. "זה בדיוק מה שקרה לחיל האוויר עם סוגיית הההגנה האווירית ב-1973. לקח לנו זמן להבין את זה", אמר. "למרות זאת, לא יהיו לנו פתרונות טובים יותר בהכרח ממה שהיה לנו במבצע צוק איתן".
סבב הלחימה האחרון בעזה נמשך, כאמור, 50 יום בניגוד לתכניות המבצעיות של צה"ל. לדברי הגורם הבכיר, משך המערכה היה תלוי בהכרח בהחלטה המדינית לטפל במנהרות הטרור של חמאס.
לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com